 |
/images/archive/gallery/558/273.jpg יניב גומס
NRG מעריב  |
|
בין אורלי ויינרמן למייקל לוקאס |
|
יניב גומס כותב על סלבריטאות, האכזבות מסלבריטאים מקומיים וישראליים וגם על ימים אחרים, בהם עופרה חזה היתה שוס וכולם היו שרים "יד ביד" |
|
|
 | דפדף בגאווה |  |
|
יניב גומס 5/9/2006 21:41 |
|
|
|
|
 |
"אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה בעמק האלכוהול סכין הסקס רוקדת על חודה" (רוני סומק, "הבלדה על עמק האלכוהול")
מכירים את האכזבה הזאת שרואים איזה מוצר בקטלוג, וכשבאים לחנות לקנות את אותו המוצר הוא רחוק מאוד מהרושם שנוצר מהתמונה בפרסומת? לפני מספר חודשים קבלנו הזמנה למסיבת גייז בהשתתפות מספר כוכבי פורנו. מסיבה קצת פחות נועזת מהמסיבות בהן מופיע מייקל לוקאס, ועושה סקס חי על הבמה. עדיין, אמרתי, יהיה נחמד ללכת לראות את ר'.
ר' הוא שחקן פורנו צעיר הזוכה לפופולאריות רבה בשנה האחרונה. דמותו של ר' התנוססה בחזית ההזמנה: מבנה גוף אתלטי כשל שחקן כדורסל, בתלבושת מלח קלאסית ותורן ארוך כמשחתת צי הוד רוממותה הויקטוריאנית, תחת מפרשיו ההדוקים לוטש מבט מסוקס אל המצלמה. עד כאן הקטלוג, הגיע היום
המיוחל ונסענו ל"חנות".
באותו ערב הסתבר לי, שכמעט כמו בכל תחום בידורי, גם בתחום שכזה לפעמים אין אמת בפרסום. ר', מגבר-גבר חטוב, התגלה אוחצ'ה קטנה ודקיקה כילדה בת 12. הוא, מתגפף עם כל חבריו למקצוע, שהיו נראים בתמונות של שרירנים על ההזמנה, נראה יחד עם חבריו כחבורה של גמדים מנופחים. ואני, מטר שמונים וקצת, הרגשתי לידם כמו שלגייה המחפשת את התפוח הרעיל רק כדי לנגוס בו ובלבד שיעלם המחזה הביזיוני מזכרוני.
וזה בעצם הפער בין אשליית הפורנו לאמת העירומה: הכול יחסי. התורן המפורסם של ר' התגלה כזרבובית די ממוצעת מתחת למכנסי הטייץ, אשליה אופטית ותו לא. עד כאן צהוב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
כוכבים עם אלמנטים פורנוגרפיים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"שוטרי הרוק'נרול מצמידים שכם לשכם ובזיעת הפשע נאכל לחם" (רוני סומק, "הבלדה על עמק האלכוהול")
הדבר הכי גדול שיכול לקרות בעיירה קטנה, זה שאדם מפורסם יעבור בדרך. מי שלא גדל או לא גר בפריפריה, אולי לא יבין על מה ההמולה כאשר אדם מפורסם מגיע.
למשל, עד היום זכור לי שנשיא המדינה עשה סיבוב במרכז, איך כולם דיברו עליו באהבה: נשיא המדינה, מר יצחק נבון, הסתובב במרכז ואפילו נכנס לאכול בפלאפל המקומי!
ומיותר לציין שאז נשיא, איך אומרים, היה נשיא. הרבה לפני שהחלה לרדת קרנו של המוסד הזה בימיו של עזר ויצמן (ז"ל), וממשיכה ליפול חזק בימים אלו עם הנשיא הנוכחי.
זר לא יבין זאת: שעופרה חזה ז"ל באה להופיע, זה היה כאילו סלין דיון בכבודה ובעצמה עוזבת את לאס וגאס ונוחתת בפארק הירקון. טעימה מתוקה מהדיווה לתוך המציאות האפרורית של שנות השמונים.
היום, כבר אין את זה. את מקומם של הכוכבים תפסו הסלבריטאים, שזו בעצם כוכבות עם אלמנטים פורנוגרפיים. הכול נגיש, גם הסלבריטאות נגישה מטבעה. זה לא משנה מה הכישרון הבימתי שלך, העיקר שתעבור מסך, העיקר שתהיה מפורסם כמה שיותר. הגד מעתה "ידוען". מה עושה הידוען? משתכשך באירועים עם חבריו הידוענים. מה עושה שחקן פורנו?
זוהי כמובן תופעת לוואי של חברה שמתאמצת כל כך להיות אמריקה, בהפרטה מטורפת, שאין גבולות לטמטום. בואו נודה שאין ממש דבר כזה בארץ, "סלבריטאות" אמיתית. סלבריטאות לא ממש מתאימה למימדים הזערוריים של ישראל, הרי על כל מדרכה שנייה בתל אביב אפשר לראות את מי שזכה ב-15 דקות התהילה שלו, בתפקיד אורח של עוזר מחלקת התה במחלקת המים בטלנובלה האחרונה "תשוקות נסתרות בעירייה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
כמו סלין דיון בכבודה ובעצמה. עופרה חזה ז"ל. צילום: רובי קסטרו
| /images/archive/gallery/256/565.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
נחלת כוכבי פורנו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"העמק הוא חלום, חלום בלהות והירח הוא מנורת הלילה של דוקטור פרויד" (רוני סומק, "הבלדה על עמק האלכוהול")
בגלל זה, כשעוזבים את הפריפריה ועוברים לגור באזור המרכז, תופעת הסילבריטאות מתגמדת אך הטמטום שלה מתעצם. אני חייב להודות שלעיתים רחוקות התרגשתי מלראות "סלבריטאי". אולי בגלל שהמציאות לעיתים קרובות שונה מהדימוי התקשורתי שנבנה.
מי שאינו קרוב לצלחת אינו יכול לאמוד את הפער בין הפרימדונה האנוכית לזמרת הרגשנית אף שמדובר באותה גברת. אותי כמובן מעניין לדעת מי בקטע, מי בתוך נישואי נוחות ועל מי בחיים לא הייתי מאמין וכל זאת סתם מתוך סקרנות מציצנית.
שלא תבינו אותי לא נכון, חשוב שלכל חברה יהיו סמלים, אבל, אילו סמלים?
לכן, כאשר ראיתי ב-nrg מעריב את מסיבת העיתונאים של מייקל לוקאס, קצת הפריע לי. אומנם הסכמתי עם חלק מדבריו. הבחור יודע את דרכו בפוליטיקה. אני בטוח שהוא גם טוב בתחומו אחרת לא היה סוגר קופה טובה ב"ווקס" ולא היה מפיק את סרטיו בעצמו.
אבל עם כל הכבוד, ויש כבוד, כוונותיו טובות אך מה בדיוק מההומוסקסואליות שלו אפשר לקחת הביתה, ויותר, לחיים? על איזו בדיוק אג'נדה פוליטית הוא מדבר כשהוא מופיע על הבמה: צריך להיכנס בחיזבאללה עד הסוף? ועל אף שפוליטיקה משולה לזנות, לא שבענו מספיק?
אני מחזיק בדעה השמרנית שפוליטיקת גייז צריך להשאיר לפוליטיקאים גאים, ואשליה היא שתהיה נחלתם של כוכבי הפורנו. שום תועלת לא תצמח לקהילה מכך שכוכבי פורנו מתיימרים להיות דובריה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
כחול קאריבי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"אם אתה רואה בחורה הולכת בלי כלב - זה סימן שהיא שכחה את הכלב בבית" (רוני סומק, "הבלדה על עמק האלכוהול")
לפני זמן לא רב, בעודי מהלך עם בן זוגי ברחובות סן-פרנסיסקו, עברה מולנו אישה יפה בהירת עור ושחורת שיער. זיהינו אותה מייד ועצרנו מלכת.
היא, שראתה אותנו מתרגשים לראותה, חייכה לעברנו והנהנה לשלום, ובמהירות המשיכה לתוך המלון שבוודאי שהתה בו.
זו הייתה הזמרת אניה, שדיסק אחד שלה מתנגן כעת במערכת שלי. יש משהו מאוד יפה בלראות מישהי שמכרה יותר מ-44 מליון דיסקים, והנה היא הולכת לה כאחד האדם: בלי תלבושות מיוחדות, בלי זוהר מזויף, בלי גיא פינס. סתם אחת.
וכמה התרגשתי. כמו ילד. כמו אז, כשעופרה חזה ז"ל עלתה לבמה שליד מגדל המים, ושרה את "יד ביד".
אנחנו לא אמריקה. גם לא בכאילו. אבוי לחברה המקדשת סלבריטאות כערך. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|