ראשי > גאווה >  כתבה
בארכיון האתר
חמשת המובחרים
יניב גומס בוחר את חמשת הסרטים הגאים היותר חשובים שבוימו בעשור האחרון, ויאפשרו לכם ללמוד יותר על הומוסקסואליות וההיסטוריה של הקהילה הגאה
לכתבה הקודמתדפדף בגאווהלכתבה הבאה
 יניב גומס
20/8/2006 5:10
:עוד בכתבה
הסכנה שבהעלמת קהילה שלמה
לשבור את השתיקה
צדק פואטי
הרצח שזעזע את ארה"ב
גאווה ישראלית לקינוח
ארבע שנים חיינו טוב ללא טלוויזיה בבית. החלטה עקרונית שכזאת. ככה יש יותר זמן לדברים שבאמת חשוב לעשות בזמן הפנוי: לקרוא ספרים, לצאת עם חברים, לטייל בפארק, נראה לי שאפשר להבין...

בשנה האחרונה בארץ, קנינו חבילת אינטרנט עם חיבור לכבלים. במהרה מצאנו את עצמנו שוב מול המרקע, שורפים ערבים שלמים בזבל שנכנס למוח ולא משאיר שם מקום לשום דבר טוב. הפכנו ל-potato couch  בעגה האמריקאית.

אחרי שנסענו, בשבועיים הראשונים שלנו בארה"ב, שהינו במוטל. כל ערב, אחרי הארוחה מצאנו את עצמנו שוב, מול הטלויזיה, נרדמים עד אור הבוקר. לבסוף, החלטנו שיהי מה, לעולם לא נתחבר לטלוויזיה האמריקאית. שבועיים במוטל גבו את המחיר בשומנים, ובכל זאת, אי אפשר בלי
להתמכר למשהו, לא?

בארה"ב גילינו שיש שירות נפלא שנקרא נטפליקס. זו ספריית די.וי.די באינטרנט, שבתמורה לכמה דולרים בחודש אפשר להזמין הביתה סרטים בדואר, ללא הגבלה.

"חבל שאין דבר כזה גם בארץ", אמר לי בן זוגי, ואני עניתי בציניות: "כן, המעטפות האדומות עם הדי.וי.די. יבצבצו יום שלם מתיבות הדואר באין מפריע, ואף אחד לא יחשוב אפילו לקחת אותן".

כך מצאנו את עצמנו כל יומיים שלושה פותחים את תיבת הדואר ושולפים משם את הסרטים שהזמנו. והמבחר, כמו "האוזן השלישית" - רק באמריקאית: לא רק להיטים קולנועיים. ניצלנו את הזדמנות לראות שוב כמה סרטי דוקו חשובים שיצאו בעבר, לעניות דעתי, שום גיי אינו יכול להשלים את השכלתו בלעדיהם.
הסכנה שבהעלמת קהילה שלמה
"סעיף 175" * (2001, Paragraph 175)

סעיף 175 היה סעיף בחוק הגרמני האוסר על משכב זכר. הנאצים, משעלו לשלטון, שינו את החוק והחמירו את אכיפתו, מה שהביא להחמרה ברדיפת הומוסקסואלים בגרמניה, ושליחתם למחנות ריכוז ורציחתם.

הסרט מתאר את הסצנה ההומו לסבית בברלין בימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה ועד לעליית הנאצים, ואת הלך הרוח בגרמניה עם עליית הנאציזם והתגברות רדיפתם של הומוסקסואלים. הסרט רצוף בעדויות, סיפורים אישיים, מן המעטים ששרדו את התקופה.

למה כדאי: מפני שצריכים לדעת מי היה מגנוס הירשפלד, וכמה בקלות אפשר להעלים קהילה שלמה. ומעניין גם לראות את ההקבלה שקיימת בין טיעוניה של המפלגה הנאצית, החילונית, בסכנות שבהומוסקסואליות, לבין טיעוניהם של אנשי דת פונדמנטליסטים קיצוניים, הנשמעים עד היום.

למה חובה: בגלל הזיכרון. משום שאין סטטיסטיקה רשמית של מספר הנספים על רקע הומוסקסואלי,  מעריכים כי מדובר בעשרות אלפים. סעיף 175 אומנם שונה אחרי הרייך השלישי אך בוטל רשמית רק עם איחוד גרמניה, ועדויות, מפאת הזמן שחלף, נותרו מעטות.
הקבלה בקיצוניות, אז והיום. אסירים בתקופת השואה. צילום ארכיון
לשבור את השתיקה
"לפניך ברעדה" * (2001,Trembling Before G-d)

האם ניתן לגשר בין אהבת האל לבין האיסור ההלכתי? סרט דוקומנטארי עטור פרסים החושף לראשונה את חייהם הקשים של הומוסקסואלים ולסביות בעדה החרדית.

במאי הסרט, סנדי שמחה דובובסקי, מפגיש אותנו עם מספר דמויות מרתקות מקהילות יהודיות אורתודוכסיות שונות, בהן: דוד, הומוסקסואל אורתודוכסי המתעמת מעל עשור עם מניותו, נוסע לפגוש את האדם הראשון אליו יצא מן הארון, רב של חב"ד; מישל, לסבית שגדלה בתוך קהילה חסידית בברוקלין, ונודתה ממשפחתה; ומארק, בנו של רב חרדי שגורש ממספר ישיבות חרדיות באנגליה, עקב נטיותיו, ונשלח על-ידי משפחתו לישראל על מנת "שיחזור לדרך הישר".

אגב, מתברר בסרט כי זו טעות מצד הוריו. דווקא בארץ הוא נחשף יותר לקהילה ההומוסקסואלית מאשר באנגליה.

למה כדאי: בשביל לדעת שהומוסקסואליות היא תופעה שקיימת בכל סוג של ציבור.

למה חובה: בשביל לשבור את השתיקה.
הומוסקסואליות קיימת בכל ציבור. צילום המחשה - עיבוד מחשב
צדק פואטי
"הזמנים של הרווי מילק" * (1984 ,The Times of Harvey Milk)

הסרט, זוכה פרס האוסקר לסרט הדוקומנטארי הטוב ביותר לשנת 1985, מגולל את סיפורו של הארווי מילק, פעיל זכויות האדם, והפוליטיקאי ההומוסקסואל המוצהר הראשון שהיה חבר מליאה בעיריית סן פרנסיסקו, ונרצח בנובמבר 1978 יחד עם ראש העיר, ג'ורג' מוסקונה, ע"י חבר מליאה שמרן בשם דן וויט.

הסרט נותן את הרקע להתפתחות הפוליטית של הקהילה ההומוסקסואלית בארה"ב ובסן פרנסיסקו בפרט, ואת תרומתו של הארווי מילק לקידום זכויות הלהט"ב באותם ימים, כמו מאבקו בהצעת חוק לאסור על מורים הומוסקסואלים ללמד. החוק, אגב, נדחה ברוב דחוק במשאל עם.

מדהים לגלות שמשפטו של הרוצח נמשך 11 ימים בלבד. באיזו קלות דעת חבר המושבעים, שהיה כולו "לבן" ולא כלל מיעוטים, קבע את עונשו של הרוצח ששוחרר כעבור חמש שנים וחצי בלבד.

למה כדאי: כי באופן טבעי נשאלת השאלה מה קרה עם הרוצח אחרי שחרורו, ואחרי בירור קצר באינטרנט מגלים שקיים צדק פואטי בעולם.

למה חובה: בשביל להבין למה בכלל צריך פוליטיקה של הומואים.
מצעד גאווה בסן פרנסיסקו. צילום: יניב גומס
הרצח שזעזע את ארה"ב
"פרויקט לארמי" * (2002 ,The Laramie Project)

דרמה עתירת כוכבים בתחפושת של סרט דוקומנטרי. קבוצה של קולנוענים צעירים מגיע לעיר הניחת לארמי שבמערב תיכון ארה"ב, אחרי רציחתו של הסטודנט ההומוסקסואל מתיו שפרד, במטרה לאסוף עדויות, אחרי הרצח ובמהלך המשפט של שני הרוצחים.

הרצח שזעזע את כל ארה"ב מתואר בסרט דרך עיניהם של דמויות מפתח בתוך העיירה הקטנה: השריף(ית), מנהל ביה"ח, ראשי הכנסיות במקום, קהילת הלהט"ב הקטנה במקום, מציג בצורה חכמה ומזעזעת את הפחדים, הבלבול, והכעסים שהצטברו אצל התושבים באותה תקופה.

למה כדאי: כי זה פשוט סרט מרתק.

למה חובה: כי מפחיד שבארה"ב של 1988 ועד היום, יש קבוצות פוליטיות שחושבות שמקומו של מתיו שפרד הוא בגיהינום, ומוכנות גם לבוא ולצעוק את זה מול בית המשפט בו נמצאים הוריו השכולים.
יש שחושבים כי מקומו של שפרד בגהינום. תהלוכה נוצרית. צילום: רויטרס
גאווה ישראלית לקינוח
"תומר והשרוטים" * ("תומר והשרוטים", 2001)

אומנם לא מצאתי אותו בנטפליקס, וחבל כי יש שם לא מעט סרטים ישראלים, אבל עדיין מדובר בגאווה ישראלית: חבורת נערי רחוב מאזור מנסה להעלות הצגה המגוללת את סיפור חייהם. תוך כדי ההכנות להצגה, מתוודה בפניהם המדריך המוערץ שלהם, במאי הסרט, על היותו הומוסקסואל.

זהו סרט המפגיש בין שתי סטריאוטיפים ישראליים: ההומו האשכנזי השנקינאי והערס המזרחי טעון הטיפוח, ועושה זאת בצורה רגישה, בלתי מתנשאת, ושוברת סטיגמות.

למה כדאי: כי סבירות גבוה שגל אוחובסקי הכיר ושאל את דמותו של תומר היימן כשכתב את התסריט ל"בעל בעל לב" (הומו, מושבניק, בוגר סיירת צנחנים, גבר לעניין), ואם לא אז נודה לפחות שעל הומואים כמותו נבנו מיתוסים כ"יוסי וג'אגר".

למה חובה: בגלל הקתרזיס שנגרם מאיפה שהשוליים נפגשים.
מפגיש בין סטריאוטיפים ישראליים. תומר היימן. צילום: nrg מעריב

כתבות
דורשים לגיטימיות במרכז העיר  
"הפורנו לא משפיע על חיי האישיים"  
מתחילים לחפש משמעות חדשה  
עוד...
סקר
סקס
עם קונדום
בלי קונדום