 |
|
|
|
|
ילד אסור, ילד מותר |
|
|
|
|
שניר אלגרבלי מודאג מהאקלים החברתי המעורער בקהילה, שמקדם התנהגויות אלימות |
|
|
|
|
|
|
|
|
ביום חמישי האחרון, התפרסמו בתקשורת ידיעות על כך שנער בן 14 נאנס בערב ה"מייל ווקס" במועדון הווקס בתל אביב. ב-YNET גם פורסם כי אותו אנס כבר פגע בנער נוסף בן 16. במוצאי שבת נאנסה ברמנית בת 20 במועדון האומן 17 בתל אביב. לפני למעלה משנה נעצר השחקן גדי סבן באשמת אונס צעירה בשירותי מועדון ה-TLV, ולא פעם חודרות אל התקשורת ידיעות על אי אלו מעשים מגונים במועדוני העיר וישראל.
בעוד אונס הברמנית זכה לסיקור טלוויזיוני, אותו נער הומו התפוגג בערפל ההתנתקות, בעוד תרגיל הומופובי שהתעלם מאירוע זה. לצערו, ובעיקר לצערכם, אפילו התקשורת ההומואית עצמה עיניים מאירוע זה. באחד מאתרי האינטרנט להומויייייים, זה עוד הופיע כידיעה משנית במדור הלילה, רחמנא ליצלן. רציתי לצרוח "אימא'לה" או "פנקס הקטן" בראותי את זה, אבל כנראה שאם הנער לא צעק מספיק חזק בתאי השירותים של המועדון ואף הומואית מסוממת לא שמעה אותו, אז למה שלמישהו יהיה אכפת עכשיו? מה, בדיוק ניגנו את "פוט יור הנדס אף אין דה אייר" שהייתם כל כך עסוקים?
מרבית הטוקבקים שהתפרסמו לידיעות עסקו בשאלה הלא באמת חשובה – איך ולמה חדר נער בן 14 למועדון הומואים, בעוד שהשאלה המעניינת היא הסיקור החולני, המגמתי וההתעלמות לו זכה סיפור זה.
הרי בינינו, נערים ומועדוני גייז זאת לא תופעה חדשה. רובנו כבר ראינו את הפליירום מבפנים כבר בגיל 16, אם לא 14. בשנות ה-80' דנה אינטרנשיונל ובועז תורג'מן כבר חרכו את רחבות הריקודים עוד לפני שמלאו להם 15, ואפילו שניר אלגרבלי כבר דגם את ערבי "אהבה חופשית" בשחיתות במחצית שנות התשעים, כשעל הדלת היה אחראי נמוך הקומה יאיר שחם, ולאחריו (גם בימי חמישי) עמדו המפיק דה לה שמאטע גולן נהרדעא, ויאיר קדר, עורכו הראשון של "הזמן הורוד". שניהם, אגב, לא בדקו תעודות זהות לנערים בני 16 שביקשו לבלות במסיבות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
מילה של שניר
|
|
 |
|
|
עם מסורת לא מתווכחים. תמיד יהיו נערים הומואים במסיבות. אין ממש בעיה להיכנס. לצאת זה כבר סיפור אחר. אני משער שאפילו חיים פנחס וזאב זוברמן, בעלי מועדוני ה"ווקס" וה"דום", יודו בפה מלא משאלות וזרע, שאם הנערים יפים, אז בכלל: הם יזכו לכניסה ומשקה חינם, ופסיליטיז מבעלי המועדון - תחושות שיגרמו לפרובינציאליות של אותם נערים להתפוגג כמו הקילוגרמים העודפים שהשילה נינט טייב.
האונס הוא לא תוצאה של ילדים בני 14 במועדון או צעירים 25. אני הייתי במועדוני גייז – סלמה 54 ז"ל, השחיתות ז"ל, הדיפ ז"ל, פליירום ז"ל – כבר בגיל 15 ולא זכורים לי מקרי אונס. אולי פה ושם לטיפות לא רצויות מהומואים דלוקים, אבל אונס, בעיניי, אינו פונקציה של גיל, אלא של אקלים חברתי.
הזילות בין הומואים האחד לשני, ובכלל זה ההתעלמות באתרי ההיכרויות להומואים כולל האפשרות הוירטואלית ל"רשימה שחורה", המרפקים והדחיפות במועדונים, והאלימות הגוברת ברחובות – כל אלה הם מקדמי אונס, שאף הרצאה של ארגון החינוך המגדרי "חוש"ן" (חינוך ושינוי - ש.א) לעובדי מועדונים כמתוכנן בימים אלו לא תעזור. מציצה טובה תעשה את העבודה טוב יותר. באחריות.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | בינינו, נערים ומועדוני גייז זאת לא תופעה חדשה. רובנו כבר ראינו את הפליירום מבפנים כבר בגיל 16, אם לא 14. בשנות ה-80' דנה אינטרנשיונל ובועז תורג'מן כבר חרכו את רחבות הריקודים עוד לפני שמלאו להם 15, ואפילו שניר אלגרבלי כבר דגם את ערבי "אהבה חופשית" בשחיתות במחצית שנות התשעים, כשעל הדלת היה אחראי נמוך הקומה יאיר שחם | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
