 |
 |
|
 |
מה מסתירות הבוצ'יות מתחת לשעון?
|
 |
|
 |
 |
ההיסטוריה של סמלי הגאווה חושפת למה נעלם הצבע הוורוד מדגל הגאווה ומי התחיל את טרנד הסרט האדום
|
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
דגל הגאווה הרשמי מורכב משישה פסים אנכיים בצבעי הקשת: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול (מלמעלה למטה). הבחירה בצבעים שאובה מהקשת שהיתה מאז ימי יוון העתיקה הסמל לחופש וכמסמלת בבודהיזם את המזל הטוב.
השימוש הראשון בצבעי הקשת בדגל הגאווה נעשה בסן פרנסיסקו בעת מצעד הגאווה השנתי שנערך שם (1978). את הרעיון יזם תושב העיר, האומן גילברט בייקר. הרעיון היה לקחת את צבעי ההיפים של התקופה בשילוב צבעי התנועה לזכויות לשחורים בארצות הברית.
בייקר הגה את הדגל הצבעוני מתוך צורך במשהו שייצג את קהילת הגאווה המתרחבת. סמל שילווה אותה שנים לאחר מכן. בייקר ושלושים אומנים מתנדבים ציירו במו ידם שני דגלי ענק בעבור המצעד.
הדגלים המקוריים הורכבו משמונה צבעים כשכל צבע מייצג מרכיב בקהילה: ורוד - סקס, אדום - חיים, כתום - בריאות, צהוב - שמש, ירוק - ריפוי, כחול - אמנות, אינדיגו - הרמוניה וסגול - נפש.
מעבר למשמעות של כל אחד מהצבעים בפני עצמו, כולם ביחד סימלו את קבלת השונה על ידי הקהילה. הדגל הראשון נתפר ונצבע ביד למצעד ב-1978. במצעד הוא הפך ללהיט מיידי. בשנה לאחר מכן נעשה ניסיון להפיק את הדגל הנ"ל בכמות מסחרית. לצורך כך פנו לבית דפוס, ושם התגלה כי הורוד אינו בר ביצוע (לא היה צבע מסחרי כזה). וככה איבדנו את המיניות.
מאוחר יותר באותה השנה, נרצח הרווי מילק, המפקח הראשון בסן פרנסיסקו שהיה מחוץ לארון. כאות אבל על מותו, רצו לקשט את המדרכות עם צבעי הגאווה. אבל עכשיו היו רק שבעה צבעים שלא התחלקו בצורה שווה בין שתי מדרכות. והוחלט לוותר על אחד הצבעים, האינדיגו. וככה איבדנו גם את ההרמוניה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
סמל קהילת העור
|
 |
 |
 |
 |
הדגל המייצג את קהילת העור מורכב מפסים אופקיים, שחורים וכחולים. במרכז - פס אחד לבן, ובפינה - לב אדום. הדגל מסמל את האנשים המתעניינים בפטיש עור וכל המצדדים בלבישת בגדי עור, גומי, לייטקס, ג'ינס הדוק, מדים ובגדי בוקרים. דגל זה נוצר על ידי האמן טוני דיבלייס והוצג לראשונה ב-1989 בתחרות "מר עור" בשיקאגו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סמל קהילת העור
|
|
 |
 |
 |
 |
סמל הדובים
|
 |
 |
 |
 |
דגל הגאווה הדובית (שעירים, מבוגרים ושמנמנים) הוא בעל פסים רוחביים - שחור, חום, צהוב, בז', לבן, אפור ושחור. בפינה השמאלית, כף רגל של דב. הצבעים מייצגים בעצם את מגוון הדובים: שחורים, חומים ולבנים מהקוטב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סמל הדובים
|
|
 |
 |
 |
 |
משולש ורוד
|
 |
 |
 |
 |
במהלך מלחמת העולם ה-II היו ההומוסקסואלים אחת מקבוצות רבות שנרדפו עד השמדה על ידי הנאצים. אולם ההיסטוריה של המשולש מתחילה קצת לפני המלחמה, בתקופת עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, בינואר 1933.
סעיף 175 בחוקה הגרמנית דאז אסר על קיום יחסים הומוסקסואליים. החוק תוקן ושופר על ידי משטרו של אדולף היטלר בשנת 1935 וכלל סעיפים נוספים כמו: נשיקות, חיבוקים, החזקת ידיים, פנטזיות חד מיניות ויחסי מין בין בני אותו מין, כשהושם דגש על גברים ונשים לא הוזכרו כלל.
במהלך שנת 1970 החלו להתעורר בגרמניה תנועות השחרור ההומוסקסואליות. חבריהן ענדו את המשולש הוורוד כסמל פופולרי של התנועה לזכויות ההומוסקסואלים שקרמה עור וגידים באותם ימים. התנועה לזכויות ההומוסקסואלים שהתבססה בתחילת שנת 1980, אימצה סופית את סמל המשולש הוורוד כסמלה הרשמי והחלה להשתמש בו למטרותיה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
המשולש הוורוד
|
|
 |
 |
 |
 |
משולש שחור
|
 |
 |
 |
 |
במקביל, נעשה שימוש במשולש השחור בגרמניה כחלק ממסע ההתגרות בשלטון הלא נאור, לדבריהם. המשולש השחור סימל את הלסביות, ונעשה בו שימוש על ידי הקהילה ההומוסקסואלית כסמל אנטי ממסדי, כנראה בשל צבעו.
המשטר הנאצי הוקיע נשים לסביות, זונות וכאלה שלא היו מוכנות ללדת לפי התפיסה של אותה תקופה שאישה טובה כדי ללדת ילדים, להיות במטבח או להיות בשירות הכנסייה. במובן הרחב שימש המשולש השחור כסמל אנטי חברתי. מאוחר יותר השתמשו בו נשים פמיניסטיות ולסביות .
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
המשולש השחור
|
|
 |
 |
 |
 |
סמל הטרנסג'נדר
|
 |
 |
 |
 |
סמל המורכב מסמלי שני המינים בתוספת חץ זכר עם קו חוצה. הסמל הורכב על ידי המצדדים בשינוי מין ואומץ על ידי הוועידה הראשונה של איגוד הטרנסג'נדרים העולמי, שהתכנסה בארצות הברית. מטרת הוועידה הראשונה היתה להעלות למודעות את רעיון הקרוס-דרס ושינוי המין. נושאים אלה שנדונו באותה ועידה עוררו גל מודעות חדש בעולם.
הסמל - המשולש בצבעי הלבנדר כשבמרכזו עיגול המסמל את האינסוף ואליו מחוברים גברים, נשים וגברים בעלי רצון לחצות את גבול מינם ולהופכו. שלושת הסמלים משתלבים במעגל החיים האינסופי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סמל הטרנסג'נדר
|
|
 |
 |
 |
 |
סמלי המיניות
|
 |
 |
 |
 |
השימוש בסמלים האסטרולוגיים בעבור זכר ונקבה, סמלו של מארס וסמלה של וונוס, החל בשנות השבעים המוקדמות, עת החליטה התנועה ההומוסקסואלית לכבד את הנשים הלסביות ולאמצן כחלק מהקהילה הגאה.
בתחילת שנות השמונים אימצה התנועה הפמיניסטית את סמל ונוס הכפול מתוך הדגשת תמיכתן בלסביות. בשנים האחרונות אומץ סמל נוסף של שלושה סמלי ונוס השזורים זה בזה כסמל התנועה לדחיית ההגמוניה הגברית בעולם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סמלי המיניות
|
|
 |
 |
 |
 |
סרט אדום
|
 |
 |
 |
 |
הסרט האדום מסמל את המודעות לאיידס. הוא נוצר במקור על ידי הזמר/פזמונאי פול ג'אברה והקבוצה הניו-יורקית ל-AIDS-Visibility ב-1991. ההשראה לסרט כסמל באה מהסרטים הצהובים שתמכו בחיילים האמריקאים במלחמת המפרץ (ועוד יותר במקור מהשיר Tie a yellow ribbon 'round the old oak tree). ולמה אדום? כי איידס מועבר בדם, וגם בגלל הקשר לתשוקה ואהבה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סרט אדום
|
|
 |
 |
 |
 |
הלבריס
|
 |
 |
 |
 |
ב-1970 אומץ הלבריס רשמית כסמל נשי-לסבי-פמיניסטי. סמל הגרזן הדו צדדי , מסמל גם את השימוש שנעשה בו לקציר , גם ככלי לחימה וגם ככלי דתי.
ככל הנראה נוצר הגרזן לראשונה לפני שמונת אלפים שנה וככלי נשק היה בשימוש ע"י שבטי אמזונות, וככלי חקלאי היה בשימוש ע"י התרבות המינואית בכרתים , שהיתה ברובה מטריאכלית . הדת סבבה סביב אלה חשופת חזה שהיתה שומרת הנשים ולרוב החזיקה נחשים בידיה כסמל פריון וחקלאות, והיתה מוקפת בנשים נושאות לבריס (ככלי חקלאי).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הלבריס
|
|
 |
 |
 |
 |
סמל הלמדה
|
 |
 |
 |
 |
ב-1970 קבוצה שנקראה ה- GAA, ה-Gay Activist Alliance פרשה מארגון הגג של ההומואים, ה-GLF, כחצי שנה לאחר היווסדו . הרקע לפרישה היה כשה-GLF רצו להתארגן כקבוצת גג המייצגת לא רק את ההומואים והלסביות, אלא גם את תנועות השחרור של הנשים ושל השחורים בארה"ב. ה-GAA טענו שעדיף להתמקד בזכויות ההומואים והלסביות בלבד.
הסיבות לסמל הן: ל' לליברציה - חופש, הספרטנים האמינו שהלמדה מסמלת אחדות, הרומאים האמינו שהלמדה מסמלת את אור הנאורות המאיר את חשכת הבורות ובפיסיקה ובכימיה הלמדה מסמלת אנרגיה ושינוי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סמל הלמדה
|
|
 |
 |
 |
 |
סמל הבוצ'/פאם
|
 |
 |
 |
 |
קעקוע של כוכב על פרק יד שמאל , בא לסמן שייכות לקהילת הבוצ' / פאם. הוא נעשה במקום ספציפי כדי שאפשר יהיה להסתיר אותו עם שעון , ולחשוף אותו כשרוצות. מקור ההסתרה הוא בשנות ה-30 עד שנות ה-60 כשבוצ' נעצרו ע"י המשטרה כי היו "מחופשות" לגברים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סמל הבוצ'/פאם
|
|
 |
 |
 |
 |
ידיים סגולות
|
 |
 |
 |
 |
ב-1970 פרצה קבוצה למשרדי עיתון ה"אקסמינר" בסאן פרנסיסקו. כמחאה על מאמר מערכת הומופובי, הם שפכו על עצמם דיו סגול והשאירו חותמות ידיים על כל דבר שיכלו. ההשראה לכך הייתה מ"היד השחורה" של מאפיה ניו יורקית. לתקופת זמן קצרה אומצה חותמת היד הסגולה כסמל לאקטיביזם הומולסבי. |  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
|
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |  |  |  | הדגל הראשון נתפר ונצבע ביד למצעד ב-1978. במצעד הוא הפך ללהיט מיידי. בשנה לאחר מכן נעשה ניסיון להפיק את הדגל הנ"ל בכמות מסחרית. לצורך כך פנו לבית דפוס, ושם התגלה כי הורוד אינו בר ביצוע (לא היה צבע מסחרי כזה). וככה איבדנו את המיניות |  |  |  |  | |  |
|
|
|
|
 |

|