 |
|
|
|
|
הדרך ארוכה היא
|
|
|
|
|
בשנה שחלפה אפילו מני מזוז הבין שאין סיבה להפלות משפחות מסוימות רק בגלל נטייה מינית. 4 פסקי דין והנחיה משפטית אחת הקפיצו את המאבק ההומו-לסבי מדרגה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מעבר לסערה המתמשכת סביב מצעד הגאווה העולמי שאמור היה להתקיים בחודש אוגוסט בירושלים, בשנת הגאווה שחלפה ניתן למנות כמה אירועים משפטיים משמעותיים ביותר עבור חברי הקהילה. ארבעה פסקי דין והנחיה משפטית אחת, קידמו את מאבק הקהילה ההומו-לסבית למימוש זכויות אזרחיות ובראשן הזכות למשפחה.
זה החל באמצע חודש נובמבר שנה שעברה, בפסיקה ראשונה מסוגה של בית המשפט המחוזי בנצרת שהכיר בזכותו של גבר הומו בן 75 לרשת את דירת בן זוגו בקרית-שמונה. בן הזוג נפטר ממחלה קשה לאחר שהשניים חיו ביחד 40 שנה. המנוח לא הותיר אחריו צוואה ובן זוגו פנה לאפוטרופוס הכללי וביקש צו ירושה.
האפוטרופוס הכללי סירב לבקשתו, וכך גם בית המשפט לענייני משפחה בעפולה. בן הזוג לא נואש ועתר לבית המשפט המחוזי בנצרת. השופטים קיבלו את טענתו וקבעו: סעיף 55 לחוק הירושה שמכיר בזכויותיהם של ידועים בציבור סטרייטים לקבלת הקצבה, נכון גם לגבי זוגות מאותו המין. "הדבר הקרוי 'משפחה' יכול להיווצר גם בלי נישואין, וגם אם שני חבריו הם בני אותו המין", נאמר בפסק הדין.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
|
שבועיים לאחר מכן, בתחילת חודש דצמבר, ספג היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ביקורת חריפה משופט בית המשפט למשפחה ברמת-גן יהודה גרניט, על עמדתו בדיון שעניינו אישור הסכם ממון בין זוג הומואים ואישה שהביאו יחדיו ילד. במהלך המשפט פנה השופט למזוז וביקש את חוות דעתו האם בסמכות בית המשפט לאשר את ההסכם. מזוז קבע כי לבית המשפט אין סמכות לאשר את ההסכם מכיוון שהחוק הישראלי אינו מכיר בבני זוג מאותו מין כמשפחה.
"הוא (מזוז) אוטם את עיניו ואת אוזניו למציאות המתרחשת כיום הן בישראל והן בעולם המערבי כולו של חיי משפחה המתקיימים בין זוגות חד-מיניים". השופט אף השווה את עמדת מזוז להחלטות של בתי משפט במדינות שונות בארה"ב בשנות ה-50 וה-60, שקבעו שאין לתת שוויון זכויות לשחורים.
"ושוב עולה התמיהה, מדוע היועץ המשפטי לממשלה נלחם, באופן כה חד-צדדי, את מלחמתם של בעלי האידיאולוגיות השמרניות ואינו נלחם את מלחמתם של המופלים לרעה כמו הזוגות החד-מיניים?", תהה השופט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ייתכן שהביקורת עשתה את שלה ושלושה חודשים לאחר מכן מנחה מזוז את בתי הדין לעבודה שלא להפלות זוגות מאותו המין בכל הנוגע לקבלת קצבת שארים מהביטוח הלאומי (קצבה שניתנת לאלמנים). בפרץ של ליברליות כתב מזוז: "לא ניתן להצדיק מצב בו זכויות שארים לגמלה לא יוכרו כלל רק מהסיבה שהתובע בחר לחיות במערכת זוגית חד מינית".
ההנחיה הועברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב במסגרת עתירה של האגודה לזכויות האזרח בשמו של גבר הומו שבן זוגו נפטר לאחר 23 שנה של חיים משותפים. התובע פנה לביטוח הלאומי בבקשה לקבל קצבת שארים ונדחה בנימוק שהוא אינו עונה על ההגדרה בחוק של "אלמן", מכיוון שלא היה נשוי לאישה.
בחוות הדעת שהעביר מזוז לבית המשפט בשם הממשלה הוא קבע: לצורך קבלת קצבת שארים אין הבדל בין זוגות סטרייטים לזוגות מאותו המין. "גם אלה עלולים למצוא עצמם במצב של מחסור כלכלי משמעותי לאחר מות בני זוגם", כתב. "חוק הביטוח הלאומי בא אף להגשים אידאה של צדק, שוויון ועזרה הדדית, והוא ביטא את דאגת המדינה לכלל תושביה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשנה החולפת ספג גם משרד הפנים את נחת זרועם של השופטים בכל הנוגע ליחסו לזוגות מאותו המין. יממה אחת לפני שנכנסה שנת 2005, מקבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עתירתם של זוג הומואים ומורה למשרד הפנים שלא לגרש את אחד מבני הזוג, עובד זר מקולומביה ששוהה בישראל באופן לא חוקי עד שמעמדו יוסדר כחוק.
את העתירה הגיש עולה חדש בן 21 מצ'ילה שחי עם בן זוגו הקולומביאני בן ה-31. השניים פנו למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדו של בן הזוג כדי שיוכלו לחיות בארץ ללא חשש משוטרי ההגירה. משרד הפנים דרש: קודם שיעזוב את הארץ ואחר כך שיגיש את הבקשה.
השופט עוזי פוגלמן קבע שהדרישה של משרד הפנים פוגעת בזכותם של בני הזוג למשפחה והורה למשרד להסדיר את מעמדו בתוך 30 יום. באגודה לזכויות האזרח הביעו סיפוק רב מפסק הדין שעליו יוכלו להתבסס בעתיד זוגות מעורבים נוספים (ישראלים וזרים).
"בניגוד לזוגות 'סטרייטים' שיכולים לצאת לקפריסין להינשא, לחזור לארץ, ולהסדיר את המעמד ללא כל בעיה, לזוגות מאותו המין אין את ה'פריווילגיה' הזאת", אמרו באגודה.
החלטת בית המשפט היתה מכה קשה למשרד הפנים שאיים אף לעתור לבג"ץ, ואולם עד כה לא מימש את האיום. עתירה זו גם גרמה לעימות בין הקהילה לבין שר הפנים לשעבר אברהם פורז, שאמר בזמנו: "לא אתן לזרים לנצל את נטייתם המינית כדי להסדיר את מעמדם בישראל". הדברים חוללו סערה בקרב הקהילה וגרמו למשבר ביחסים בינה לבין שינוי.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | "ושוב עולה התמיהה, מדוע היועץ המשפטי לממשלה נלחם, באופן כה חד-צדדי, את מלחמתם של בעלי האידיאולוגיות השמרניות ואינו נלחם את מלחמתם של המופלים לרעה כמו הזוגות החד-מיניים?", תהה השופט
| | | | | | |
|
|
|
|
|
|
