בדקנו איזה יין קינוח כדאי לשתות בראש השנה
פורום נכבד של אנשי יין, 30 יינות קינוח וטעימה גדולה ועיוורת הנפיקו את רשימת עשרת יינות הקינוח הטעימים ביותר. לחיים
לטובת הענין גייסתי פורום נכבד של אנשי יין שכלל בנוסף אליי גם את שיקי ראוכברגר, היינן הראשי של יקבי טפרברג, את ד"ר שיבי דרורי, יינן יקב גבעות, את עמיחי לוריא, יינן יקב שילה, את עמוס רביד, איש יין ותיק ובעליו של אתר האינטרנט 'בקבוק' ואת יואב שוורץ, בעלי רשת חנויות היין המקצועיות 'שירת היין'.
הטעימה נערכה ברעננה, בבית הקפה המקסים 'בורוכוב 88' (הממוקם, כמה מפתיע בכתובת הזו), שם דאגו אנשי המקום הנמרצים להעמיד לרשותנו את החדר הפרטי שלהם שצויד לטובת הטעימה בכוסות מתאימות, לחמים טריים, מטבלים שונים ושאר ירקות, ועל כך תודתנו העמוקה נתונה להם.
טעמנו כ-30 (!) יינות קינוח איכותיים בסגנונות שונים שהגיעו לשולחננו, כאשר הטעימה התנהלה כעיוורת, קרי, השופטים לא ידעו מהו היין המזוג לכוסות. לאחר התלבטויות קשות (לעיתים אף חוסר הסכמה), הנה היין הגדול של הטעימה ולאחריו עשרת הגדולים המומלצים לחג, שיעניקו לכם שנה אלכוהולית טובה ומתוקה!
היין טוב בטעימה!
גוורצטרמינר בציר מאוחר 'אשכולות נבחרים' 2010, יקב בנימינה: גם בין עשרת המצטיינים שכולם היו מעולים, התבלט היין הזה במיוחד. מקור הענבים בגליל העליון כאשר חלקם הודבקו בפטריית הריקבון האציל 'בוטריטיס' המרכזת בענב טעמים וריחות ייחודיים. הוא מדיף ארומות מתפרצות של ריבת משמש ותפוז, ליצ'י, נגיעות גרניום לימוני ודבש. בפה החגיגה רק נמשכת. המתיקות שלו מאוזנת על ידי חמיצות מצוינת בגוף מלא ועשיר וסיומת מתמשכת. שאפו לאנשי בנימינה! (9 אחוזי אלכוהול, 89 שקל).
1. מוסקטו 2012, יקב דלתון: יין מתקתק ומבעבע קלות, עם רמת אלכוהול נמוכה מאוד. צבעו לימוני ועדין, הארומה באף מזכירה ריבת תפוז, דבש פריחה אביבית. בחך הוא מתוק (חלק מהטועמים טענו שמדי) ובסיום שמץ מרירות שמעניקה לו מורכבות יחסית. יין מהנה מאוד שיתאים גם כפתיח לארוחה וגם לאורחים שבדרך כלל יעדיפו ספרייט (5 אחוזי אלכוהול. 42 שקל).
2. מוסקט קינוח לבן 2012, יקב מוני: אחת ההפתעות של הטעימה. אף מוסקטי מתקתק וקלאסי של פריחת לימון, פרי לבן בשל ואשכולית אדומה. כניסה טובה לפה עם מתיקות לא מוגזמת המאוזנת על ידי מרירות אלגנטית בסוף. גם המחיר, סוף! כל הכבוד לאנשי היקב (15 אחוז אלכוהול, 38 שקל).
3. ריזלינג בציר מאוחר 2011, יקב טפרברג: יין שכבר קנה לעצמו עדת מעריצים בבצירים חולפים. הענבים נבצרו ידנית בחודש ספטמבר בשפלת יהודה לאחר שהגיעו לרמת בשלות ומתיקות מתקדמת. יש ליין צבע בהיר, כמעט שקוף, ריחות חלשים בתחילה של אפרסק לבן, אשכולית לבנה ועשבוניות קלילה. בחך הוא מורכב ובעל גוף בינוני המאוזן על ידי חמיצות טובה. מצחיק כמה איכות מקבלים בכל כך מעט כסף! (10.5 אחוז אלכוהול, 35 שקל).
4. גוורצטרמינר בציר מאוחר, כרם שעל 2009, יקבי כרמל: כרם שעל שבצפון רמת הגולן מספק מדי שנה יבול איכותי במיוחד לכל מי שמצליח לשים את ידיו עליו. ענבי הגוורצטרמינר נבצרו בסוף עונת הבציר והם יצרו יין שניחוחותיו אומנם ביישנים מעט (לימון וקומקוואט), אך כאשר לוגמים ממנו מקפלים פצצה מדהימה של ריבת משמש ותפוז ננסי, חומציות מאזנת ומרירות טובה בסיום. להתענג על כל לגימה. (9 אחוזי אלכוהול, 85 שקל).
5. הייטס-ויין 2009, יקב רמת הגולן: קינוח הדגל של היקב שמגיע מענבי צפון הרמה אשר הוקפאו לכחודש ימים טרם סחיטתם העדינה. צבע היין ענבר בהיר, אף נעים של משמש בשל ומלון וקצת 'סוכר על מקל', בכניסה לפה מורגשת מרירות נעימה שמתחלפת די מהר במתיקות גבוהה, אך מאוזנת בחמיצות טובה. קינוח בפני עצמו. (12 אחוז אלכוהול, 105 שקל).
6. TBA שרדונה באריק 2002, יקב הפנר (אוסטריה): כן, כן, לא התבלבלנו בשנת הבציר של היין הזה. הענבים נבצרו בנובמבר 2002 כשהם כבר מצומקים למדי ולאחר מכן התיישנו חמש שנים (!) בחביות צרפתיות. צבעו של היין כהה ומזכיר יותר ברנדי מאשר יין, קצת חמצון באף לצד ארומות של פירות מיובשים כתאנים ושזיפים. בחך הוא עשיר מאוד, מתוק אך מאוזן בחמיצות טובה. להגיש לצד פלטת גבינות שמנות או עם סיגר ולהרגיש חו"ל. (10.5 אחוז אלכוהול, 180 שקל).
7. שנין בלאן בציר מאוחר 2009, יקב הרצוג (קליפורניה): עוד נציג נפלא ליינות הכשרים המיובאים ארצה מחו"ל. יש ליין צבע בהיר, מעט ירקרק, הניחוחות באף מורכבים ומעניינים, עשבוניות ופטרוליות מצד אחד, אננס ומלון מן העבר השני. בחך הוא מקסים. מעט טעמי אשכולית ונגיעות גבינה, מתקתקות טובה ומאוזנת. יין מדויק. אמריקה! (9.5 אחוזי אלכוהול, 99 שקל).
8. רובי 2011, יקב נטופה: הגענו לליגה של הכבדים. יינות בסגנון פורט. הראשון מגיע מהגליל התחתון והוא עבודה של פייר מיודובניק, יינן צרפתי מוערך שהתחזק ביהדותו ועלה לארץ. יש ליין הזה צבע סגול עמוק ועוצמתי, האף מדיף ריח של פירות יער בשלים אך הוא קצת סגור. בפה הוא עשיר מאוד, קצת חריף והמתיקות שלו טובה אך לא מעיקה. יופי של יין! (20 אלכוהול, 180 שקל).
9. פורט 2011, יקב שילה: המצטיין מבין הפורטים שטעמנו. צבע מקסים וסגול שמגיע מענבי השיראז מהם הוא הותקן. באף שפע של שוקולד, בשר מעושן ופרי בשל. בחך הוא עוצמתי ומתוק, אך לא מוגזם כשהתחושה שהוא מעניק מלטפת ובעיקר מאוזנת. עוד כוסית בבקשה! (19.5 אחוז אלכוהול, 100 שקל).
10. שני 2011, יקב הר אודם: היין האחרון שנכנס למצטיינים הוא גם הצפוני ביותר ומגיע מהיישוב אודם שבצפון רמת גולן. הצבע שלו כבר מתבגר, אדום אך נוטה לחום. באף המון פירות יבשים כתאנים, צימוקים וחרובים. גם קצת ריח 'שרוף'. בפה הוא מצוין: שוקולדי ועשיר עם פרי טוב ואפטר-טייסט ארוך. להתכרבל איתו בלילה חורפי גשום בצימר צפוני. (18.5 אחוז אלכוהול, 125 שקל).
יינות טובים נוספים שכמעט נכנסו אף הם למצטיינים ו'נפלו בנקודות':
מוסקטו ברטנורא 2012, מוסקט קינוח פרייבט קולקשן 2012 יקבי כרמל, מוסקט קינוח 2012 יקב ירושלים, נבל 2011 בסגנון פורט יקב טפרברג.
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות