צבע אדום: הכול על הסכנות שבצבעי המאכל

משלוחי המנות כבר בדרך ומגזין 'נשים' מברר עבורכם מאיפה מגיעים צבעי המאכל, מה הקשר בינם לבין זפת, ועד כמה צבעי מאכל ראויים בכלל למאכל

שרה בר-אשר, מגזין 'נשים' | 21/2/2013 15:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פורים הוא הזדמנות מצוינת לברר מה בדיוק עושים צבעי המאכל בתפריט שלנו, ואיך זה שכולם יודעים לשנן שצבעי מאכל אינם בריאים, אך הם עדיין מקשטים את משלוחי המנות, את עוגות יום ההולדת, את הגלידות ואפילו את בשר הבקר.

צריך להגיד את זה פעם אחת ולתמיד: קוראים להם "צבעי מאכל", אך זה לא אומר שהם ראויים למאכל. זה רק אומר שבמאכל יש צבע. ואומנם לא מתים מהם באופן מיידי, אך כעבור הרבה שנים זה בהחלט יכול לקרות. ועד אז ניתן לסבול מאלרגיות, מיגרנות ואפילו היפראקטיביות. צבעי המאכל מסומנים בארץ ובאירופה בסימון E (שמשמעו: אירופה) + מספר. בארץ ישנם כמאה צבעי מאכל שונים.

צבעוני ומאוד לא בריא
צבעוני ומאוד לא בריא צילום: שאטרסטוק
צבעי מאכל סינתטיים: הגיעו אל עולם המזון היישר מתעשיית הטקסטיל. ישנם כאלה שמקורם בזפת פחם, נפט ותרכובות כימיקליות. הצבעים יציבים ואינם דוהים. הם נותנים למאכל מראה מושך יותר ומחפים על מאכלים בעלי צבע ומרקם פגומים. משמשים כמקדמי מכירות אידיאליים.

צבעי מאכל טבעיים: אלה הם עלה התאנה של צבעי המאכל, כי תמיד אפשר לקוות שצבע המאכל שבממתק הוא טבעי. למרבה האכזבה, אין הרבה צבעי מאכל כאלה. הטבעיים יקרים יחסית לאחיהם הסינתטיים, הם חיוורים, פחות מושכים ופחות עמידים. בנוסף, לא כל מה שטבעי הוא בהכרח בריא. קחו למשל את צבע המאכל קרמל  (E-150a). זהו סוכר שרוף ולא מדובר בדבר הבריא ביותר שניתן להכניס לגוף. או E-150b - קרמל סולפיט קאוסטי (קרמל מלח חומצה גופריתית) או E-150c שהוא קרמל אמוניה.
בנוסף, אם האוכל מכיל צבע מאכל טבעי, תסמכו על היצרן שהוא כבר ידאג לרשום את העובדה הזאת באופן ברור.

בקבוקי צבע: אם לא היה מי שקונה, גם לא היה מי שמוכר. קשה להאמין, אבל בישראל של שנת 2013, עדיין מוכרים בקבוקי צבע מאכל בסופרמרקט. לטובת הקוראים יצאתי לבדוק מה כתוב על הבקבוקים: מכיל מים, חומרים משמרים (E -211, E-202), מלח לימון, פרופילן גליקול (מדובר בתרכובת אורגנית שמשמשת להמסת צבע המאכל) וצבע מאכל. על חלק מהבקבוקים מרגיעים אותנו שהם לפחות לא מכילים גלוטן. 

תרופות ותוספי תזונה: כדי לחבב אותם על הצרכנים, ובמיוחד על הצרכנים הצעירים, דואגים חלק מהיצרנים לצפות אותם בצבעי מאכל מרהיבים. כשאנחנו נוטלים אותם אנחנו מייחלים לכך שנהיה בריאים. ייתכן שיש מי שחושב אחרת.

בשבילנו זה בסדר: ישנם הרבה צבעי מאכל שאסורים לשימוש בארצות כגון מערב אירופה ונורווגיה. אצלנו הם מותרים. בואו נחשוב לרגע, אם זה רע עבורם, אז זה רע גם עבור היושבים בציון. בחיפוש אחר ההנחיות לגבי הכמויות המותרות בישראל, נמצא במקרים רבים את הכיתוב: "מותר בכמות נאותה". כאן המקום לשאול את השאלה, מהי אותה כמות נאותה? מתברר שכל יצרן יכול לקבוע עבור עצמו, האם הכמות נאותה בעיניו.

משלוחי מנות: אפשר בהחלט להכין משלוחי מנות לילדים ללא צבעי מאכל. ניתן למלא את המשלוח בשוקולד, בייגלה או ופלים. אז נכון שזה לא יהיה משלוח המנות הכי בריא שניתן להכין, אך לפחות הוא לא יהיה מזיק.

***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'. את המגזין ניתן לרכוש בחנויות ובמרכולים
לעוד כתבות באתר אונלייף היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...