בית השיטה: שני הפרופסורים שהחלו לייצר יין
פרופ' עודד שוסיוב חבר למורו לשעבר, פרופ' בן עמי ברבדו, ויחד הם מייצרים יין בשיטה שבמסגרתה הגפן הצמאה למים מפתחת ארומות ייחודיות
בראשית שנות השישים התקיים בישראל הכנס הבינלאומי של OIV, הארגון העולמי של הגפן והיין, ואחד המופיעים בו היה מדען צעיר בשם בן עמי ברבדו, שהרצה על משטר ההשקיה בכרמי ישראל.
היום פרופ' ברבדו הוא יו"ר ועדת המומחים הבינלאומית לגידולי גפן היין. בצרפת, למשל, חל איסור חוקי על השקיית כרמים כדי לשמור על האותנטיות הטבעית של גידול הענבים. לעומת זאת, במדינה צחיחה כמו ישראל, המצב בכרמים שונה.
בשנים שקדמו לימי הטפטפות הממוחשבות, שכבשו כמעט כל חלקה חקלאית בעולם, נחפרו בישראל תעלות המוביל הארצי. בלב הכרם של צבי שוסיוב, שליד כרמי יוסף, הוצב ברז ניקוז של קו המים ירקוןנגב, שקדם למוביל הארצי.
לעודד, בנו של צבי, היה ברור שעתידו טמון ביין. הוא הפך לתלמידו המצטיין של פרופ' ברבדו בפקולטה לחקלאות ברחובות ואת הדוקטורט שלו השלים בנושא הביוכימיה של ארומות היין. היום פרופ' עודד שוסיוב הוא עמיתו האקדמי של מורו, פרופ' ברבדו, ולזכותו נרשמו הישגים מדעיים מרשימים בתחום הגנטיקה הבוטנית. למשל, הוא פיתח גנים שמזרזים גידולי עצים ביערות ואף הצליח לחבר את החלבון קולגן לצמח הטבק.
חידושי ההייטק החקלאי האלה עשויים לעצור את הכריתה המואצת של היערות ואולי גם לרתום את הטבק לשמירת נעוריהן של הרקמות האנושיות.
רגע לפני שאתם ממהרים לבזבז נייר בהדפסת כתבה זו, או לגלגל סיגריה על פרצופכם כדי לשמור על רעננותו, נחזור לשורשים הציוניים של יקב ברבדו. למרות שמו הבוכרי, שורשיו של שוסיוב הם ליטאיים. כשסבי-סבו נפטר בסוף המאה ה-19, הורה הרב של הקהילה לאלמנתו למסור את בנה, שלום בריינין, לזוג חשוך ילדים בשם שוסיוב, שהתגלגל מבוכרה לליטא בדרכו לארץ ישראל. בריינין היתום אומץ על ידי משפחת שוסיוב שהתיישבה בשנת 1870 בירושלים.
באותם ימים רכש יהושע חנקין את אדמות רחובות. עד מהרה שקע בחובות והבנק ביפו איים לעקל את הקרקעות. בשל כך נקרא היישוב היהודי להצלת האדמות. השוסיובים קנו חלקת אדמה גדולה והועידו אותה לבנם המאומץ, ששתל בה כרם ברוח הימים ההם. כשהרצל ביקר במושבה הצעירה, הוכשר עבורו שביל מיוחד שעבר בכרם של שוסיוב. השביל הזה הוא רחוב הרצל, החוצה היום את העיר רחובות.
פקידי הברון רוטשילד, שמימן את ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, הסתכסכו עם כורמי רחובות וסירבו לקנות את ענביהם. משפחת שוסיוב, שאחד מבניה היה ממונה על קניית קרקעות עבור חברת פיק"א, שתלה ביוזמה מסחרית מתוחכמת כרמים באדמות באזור גזר-סיידון. אלה הכרמים שמהם מפיק יקב ברבדו היום את יינותיו.
שני הפרופסורים העמיתים הפכו את הידע האונולוגי לעסק מסחרי, ויין ברבדו קברנה סוביניון 2001 היה החלוץ שכבש את השוק. מאז נוספו לצדו המרלו, השיראז והשרדונה. האחרון הוא לבן מעולה שהתיישן בחביות עץ ועבר את תסיסתו השנייה, המלולקטית, שמעניקה לטעמו החומצי של היין את הארומות החמאתיות שלו. לפני שלוש שנים הושק הממסך הראשון של ברבדו - הקופאז'. הקברנה פרנק שבו מעניק לו גוף עם שלד מוצק שנושא את טעמי הפרי של השיראז והקברנה סוביניון.
את עוצמת הפרי של יינותיהם מקשרים צמד הפרופסורים לשיטת העקה (Stress) הנהוגה בכרמיהם. כשהפרי מגיע לבשלותו הם מפסיקים את השקיית הכרם. הגפן, שחשה מצוקה בצמא, מפתחת לענביה ארומות שמפתות את הציפורים לבוא ולאכול אותם. מין גרסה של דרוויניזם בוטני. הצמח שרוצה לשרוד מקווה שהציפורים יפרישו את חרצניו לאחר שעיכלו את פירותיו, והקרקע תנביט את שתיליו. "היססנו רבות אם להדגיש או להסתיר את הרקע האקדמי שלנו", מתוודה עודד שוסיוב. "מומחי תדמית ושיווק יעצו לנו לא להצניע זאת". הם צדקו. אם יש לנו ד"ר לשקשוקה, אז קל וחומר שיהיה לנו פרופסור ליין.
יקב כרמי יוסף, 050-2207022.
נא להמתין לטעינת התגובות