על פרות ושיאצו: האם פרה שנהנית ממסאז' טעימה יותר?
שרלוט המתחדשת שבנחלת בנימין בתל אביב מציגה תפריט רענן בו שולטים בשרים ופירות ים במחירים שונים ועונה על הדרך על השאלה האם פרה שנהנית ממסאז', בירה ומוזיקה היא אכן טעימה יותר
מתחם נחלת בנימין הוא אולי המקום האקלקטי ביותר בתל אביב. המדרחוב הצמוד לשוק מציע הכל מהכל, וההיצע מתורגם לקהל הסובב בו - כולם. הורים עם עגלות, ילדי סמארטפון, זקנים, היפסטרים, פנקיסטים, אנשי עסקים, אמנים, יוצרים, חסרי בית - כולם מוצאים עצמם תחת אמתלה זו או אחרת בנחלה. קרוב משפחה מחו"ל מחפש מזכרות? צריכה אלף מטר של צמר בצבע סגול? מחפשים שען?סנדלר? תופרת? יש הכל.
>> ביקרנו במסעדת אי זוגי
>> עושים סצינה ב-cena
>> האוכל במטבח של רמה
ובתוך כל אלו, ישנה גם שרלוט, שנפתחה לפני קצת יותר משנה על ידי שתי שותפות, גילי וויויאנה, ומציעה בעיקר בשר ופירות ים. לאחרונה שף רז בירון לקח פיקוד כל המקום ורקח תפריט חדש, מה שאילץ אותנו לפספס את המחצית הראשונה של ספרד-פורטוגל ולבוא ולטעום.
הדבר הראשון שבולט בתפריט שהרכיב בירון הוא הפער במחירי המנות. מצד אחד ניתן להשלים ארוחה מלאה ב-100 שקל פלוס-מינוס. מנגד – מנות ספיישל הכוללות שלל בשרים ופירות ים שמחירן 200 שקל וצפונה.
אחת המנות האלה היא בקר הקובה, הסיבה האמיתית לוויתור על חצי גמר היורו ולבחירה בשרלוט לביקור הנוכחי. הבשר נקרא על שם עיר ביפן בה נולדה שיטת טיפול בבקר הכוללת עיסויים, בירה, מוזיקה ורפתות חמישה כוכבים, הכל כדי לשפר את איכות הבשר, להעלים את השרירים והסיבים למיניהם ולוודא שהשומן מתפרס על אורכו ורוחבו של הבשר. אם נשים בצד את הסוף הטראגי של אותן פרות נינוחות – מדובר באיכות חיים שאפילו אנחנו בקושי זוכים לה.
התחלנו את הערב בקרפצ'ו פילה בקר (44 שקל) ובכבד אווז עם ריבת בצל (69 שקל). קרפצ'ו הפילה מוגש במתכונת שונה, מחולק לרולים קטנים המכילים פרמזן, פיסטוק ומיקרו עלים. המנה טעימה, אך נופלת בהשוואה לכבד האווז, שהוגש באופן קלאסי המביא לגעגוע לימים בהם המנה כיכבה בכל תפריט בשרי בעיר, ובמחירים שפויים בהרבה. כבד אווז צריך להיות מוגש עם ריבת בצל, נקודה. אין צ'אטני, מחית, ריבה או סירופ שיכולים לתפוס את מקומה. בשרלוט מציעים גם ביצת שליו עלומה ופיסת חזה אווז למעוניינים בגיוון, אך באמת שאין צורך. בתוספת הלחם הנאפה במקום החלק הראשון של הערב עבר בהצלחה.
בנוגע לעיקריות, החלטנו לנסות ולענות על השאלה האם כדאי לעסות פרה? וכך הזמנו את המנה היקרה בתפריט, סטייק סינטה מבקר קובה עם פירה פטריות פורצ'יני ובוקצ'וי מוקפץ (225 שקל), ומנגד, סטייק אנטרקוט על קרם שורשים וציר בקר עם רטטוי ועלי תרד (124 שקל).
ונתחיל באנטרקוט. המנה, המכובדת למדי (350 גרם), מלווה במחית תפוחי אדמה וקרם שורשים, ורטטוי על בסיס חציל, פלפל ובטטה. איכות הבשר טובה ומידת העשייה כמבוקש, ובסך הכל מדובר במנה מוצלחת, במיוחד לאור התוספות האיכותיות מעניקות לה נפח.
אך בשר הקובה העמיד סטנדרטים אחרים, וכששמים את שתי המנות זו לצד זו קל להבחין בפערים. נתח הקובה (כ-250 גרם) הוא אחיד, ללא ריכוזי שומן וללא סיבים, רך בצורה יוצאת דופן וניתן לחיתוך בסכין פשוטה בכל כיוון שרק תרצו. מלבד מעט מלח ופלפל אין צורך לגעת בבשר יוצא הדופן. המנה לוותה בפירה פטריות, שהיה חביב בסך הכל אך נזנח לטובת הבשר המשובח.
לקינוח נבחרה פיסת עוגת מוצרט, המבוססת על שוקולד חלב, שוקולד מריר ותוספת קקאו, שהיתה נחמדה אך פחות מעניינת מהמנות שקדמו לה, ולאחר כמה טעימות הונחו הכפיות ולא הורמו מחדש.
שרלוט מתאימה עצמה לנחלה, ומציעה משני קטבים. בקצה האחד, מנות סטנדרטיות ומוכרות במחירים ממוצעים וללא הפתעות מיוחדות, ומצד שני מאפשרת התנסות חדשה ויוקרתית שמגיעה עם תג מחיר מסוים. לאיזה כיוון לכוון? הבחירה בידכם.
שרלוט, רמב"ם 16, ליד נחלת בנימין, תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
