הדרום תוסס היום: יינות הדרום בתנופה
ביקבי דרום הארץ כבר מזמן מיישירים מבט לאחיהם בצפון וניתן למצוא שם יין נפלא. מסע בעקבות היינות המיוחדים שמייצרים בנגב חושף תמונה עשירה בטעמים ובסיפורים
משה מעולם לא זנח את חלום היין שלו. הוא החל לגדל ענבי יין בתמיכתם ובהדרכתם של האנשים הטובים מיקב ברקן, שצברו ניסיון מדברי בכרמיהם שליד מצפה רמון. "אנחנו בודדים אבל יש לנו גאוות יחידה", מספר משה השזוף, ששיערו האסוף מתנפנף ברוח. "מתוך המאות שירדו דרומה ברצון לזכות בפיסת קרקע ובזכות להקים בה חווה נבחרו רק בודדים. העיקרון היה לא רק למצוא את המשוגעים לדרום, אלא כאלה המסוגלים לפרנס את עצמם גם מחוץ לחווה".
החזון הציוני מעורב היום במעט זהירות כלכלית. "הרעיון להפיק יין משלי תסס כבר בבצירים הראשונים", הוא נזכר. "כששתלתי כרמים בנגב צחקו ממני. אמרתי שאני הולך בדרך בטוחה כי אני שותל אותם בטרסות, שכבר בתקופה הביזנטית הניבו ענבים שמהם עשו כאן יינות. אבל כשהחלטתי לעשות מהם גם יין בעצמי אמרו שהשתגעתי. אתה יודע איך זה, בן-גוריון אמר בזמנו שלא כל המשוגעים ירדו לנגב, אבל מי שירד לנגב הוא באמת משוגע".
בשנה שעברה משה שדרג את שיגעונו ופתח בחוות נחל בוקר מרתף טעימות. זהו מבנה מבודד ומקורר היטב שמכיל מאות בקבוקי יין של יקבי הנגב. "מאז שאני מציע לטעימה ולמכירה יינות של כל שותפי הדרומיים, אני מוכר יותר גם את התוצר שלי", הוא אומר. "השיראז 2006 שלי, למשל, פשוט אזל. קוראים לו בנגב 'היין החנפן'. בחום המדברי הוא מפתח ארומות וטעמים שפשוט כובשים את הפה".
יש בדרום הארץ רוח של אחווה מקומית שקשה למצוא אותה באזורי יין אחרים. ההצלחה יצרה גאוות יחידה מאחדת. למשה יש מתקן מיוחד של ברזי לחץ שמונעים באמצעות ויסות מבוקר של חנקן מהיין שנפתח להתחמצן. המתקן הזה מאפשר למשה להציע שש טעימות של יינות דרומיים במחיר של 52 שקל. מחיר הטעימה מנוכה מדמי הרכישה של אחד מיינות הנגב. לתיאומי טעימות וביקור: 052-6822930, 08-6573483.
אנחנו מגיעים לאזור מצפה רמון, ליקב רוג'ום. הוא נולד בחוות צל מדבר, שמנהלים זיו ומאיה ספקטור. במקום יש מסעדה צמחונית שהמרק שלה הוא הברקה קולינרית. הירקות שבו נטחנו עם עדשים ולימון, וכמה לגימות ממנו מחממות את הלב בלילות הקרירים של מצפה רמון.
זיו חבר לאילן טיפטי, יינן חובב תושב האזור, והם העניקו ליקב את השם רוג'ום. זה שמם הערבי של גלי האבנים שסימנו בימי קדם את הדרכים ואת הגבול. החקלאים הקדמונים גילו שהאבנים מעבות בקרירותן את מעט הלחות המדברית ושומרות על השתילים הרכים בראשית צמיחתם.
ביקב רוג'ום מקפידים להפיק את היינות מענבים מכרמים שגובהם מעל 600 מטרים. "אנחנו ממשיכים את דרכם של הח'ליפים מבית אומייה שפיתחו את החקלאות בנגב", מסביר זיו. "האצילים הערבים האלה, שקדמו לאסלאם, לא הפסיקו לייצר כאן יין". זיו מתגאה מאוד בהצלחת הפינו נואר המדברי שלו. האדום הזה ילווה בעונג את מנת דג הברמונדי, עולה חדש מאוסטרליה שנקלט היטב בבריכות המים המלוחים של רמת הנגב.
לאחר שהיקב התקשה לעמוד בדרישות הרבנות במטרה להשיג תו כשרות, הם פנו ליזהר הס מהתנועה המסורתית הקונסרבטיבית, ומשם שלחו להם משגיחה שדואגת שעושי היין ישמרו על חוקי העורלה והמעשרות.
בקרוב יתענגו על תוצרי רוג'ום לא רק אניני היין החילונים בישראל, אלא גם היהודים הקונסרבטיבים בארצות הברית, כשחלק ניכר מ-4,500 הבקבוקים שמייצר היקב יופנו לייצוא למדינה. על זה גם בן-גוריון לא חלם.
לפרטים: 054-6277413.
ביקב שדמה הצנוע שברביבים מצאנו מנוחה ונדמה שעמרי קלוסקי, יינן היקב, כאילו נולד להיות יינן. הוא בנו של אברהם קלוסקי, ממייסדי קיבוץ רביבים, איש תנועת העבודה, שניהל מערכות בחירות רבות והיה ממקורביו של יצחק רבין. סבו של עמרי, שנשאר בתל אביב והיה מנכ"ל חברת "הארגז", נהג לשלוח משקאות אלכוהוליים לחלוצים שירדו להפריח את הנגב.
בעוד שאנחנו מתענגים מהגבינות של חנה, חברת המשק, היין שמופק מענבי הכרמים השכנים נלגם. הכרמים הללו שייכים למיזם החקלאי הגדול של האחים נקש, שעשו את הונם בארצות הברית. ככה למעשה, עמרי סוגר מעגל. "כשנסעתי אחרי הצבא לארצות הברית הבנתי לפתע שיש יינות טובים יותר מאלה שסבא שלי שלח לאבי", הוא מספר. "הפטי וורדו, למשל, הוא ענב שממש מיועד לנגב. הלילות הקרים מאפשרים לו לנוח מימי החום שבהם הוא מטפח את עוצמתו. לעומת ענבים אחרים שמאבדים את חומציותם בחום, הפטי וורדו שומר עליה. מתיקותו סייעה לי להפיק יין פירותי של יותר מ-15 אחוז אלכוהול".
לצד הממסך המעניין של קברנה פרנק עם שיראז והמרלו ה"פצצתי" (16.5 אחוז אלכוהול) אל תחמיצו את הגרפה המעולה של שדמה.
בזמנם הפנוי עוזרים חברי המשק לעמרי ביקב הקטן והם מפיקים 3,000 בקבוקי יין ומעט בקבוקי גרפה שחלקם משודרגים בצמח המרפא פרע (היפריקום), שמוגדר כתרופה טבעית למניעת דיכאון. כשתשמעו שהקיבוצניקים גובים עבור המשקאות האלה באופן סוציאליסטי רק 70 שקלים, יעבור לכם הדיכאון עוד לפני הלגימה הראשונה. טלפון: 32\054-2401134.
באזור נמצא גם היקב של ארז רוטה שישוקייה. הוא דור רביעי בשכונת שפירא בתל אביב, אמן פסלי מתכת שיצירותיו מעטרות את הנוף של חוותו, קצת מחוץ לרביבים. ציוריו נשקפים מעל לתוויות של בקבוקי היין שמופקים בחוות רוטה.
אחרי ניסיון קצר בגידול כרמים בבקעת הירדן הוא הגיע לנגב. "אמרו לי שלענבים במדבר לא יהיה צבע וטעמם לא יתאים ליין", הוא מספר, "אבל הקברנה סוביניון הראשון שלי זכה במדליית זהב. אם אפילו קריית שמונה אלופה, אז אין סיבה שאנחנו לא נצליח לייצר פה יין טוב. הוכחנו ששמש ויין מתחברים נהדר. בעת הבציר באו לעזור לי שני דנים ממשאבי שדה והציעו לי בחיוך עסקת חליפין - אנחנו ניתן להם קצת שמש והם יעבירו לנו הרבה מים".
בגלל העוצמה הפירותית של ענביו, ארז לא מיישן את יינותיו בחביות עץ אלא נוקט בפטנט אוסטרלי: שימוש בשבבי עץ אלון. הממסך של רוטה, שמערב שליש פטי וורדו עם קברנה סוביניון, הוא עוד הצלחה דרומית. עירבנו את היין הזה עם המרלו הדשן של רוטה וקבלנו יין אלגנטי ורך שקשה להאמין שגדל בתנאי מדבר. ארז הבטיח לנסות אותו בבציר 2011 שמתיישן עדיין על שבביו. נבוא לנסות.
לפרטים: 054-4968703.
חוזרים לאזור שדה בוקר. ליד הצריף של דוד בן-גוריון נפתח מרכז המבקרים של יקב שדה בוקר. למשפחתו של צבי רמק, מראשוני הייננים בנגב, יש סיפור ארוך ומפותל עם ארץ ישראל. אבי סבו, שהרוויח כסף במסחר קרקעות אחרי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו ב-1906, עלה ארצה והקים חווה חקלאית ברחובות. סבא שלו חזר לארצות הברית ושם צבי נולד. "בילדותי אימא שלי לקחה אותי להפגנות למען יציאת האמריקאים מווייטנאם, ואבא שלי להפגנות למען יציאת היהודים מברית המועצות", הוא נזכר. "הם סיפרו לי שלא התנגדו להתיישבותי בקיבוץ בנגב כי לא האמינו שאשאר".
החיבור בין ילדות ליד עמק נאפה בקליפורניה להתיישבות בקיבוץ שיצר חקלאות מודרנית במדבר הוליד את היקב. הזינפנדל הוא זן הדגל של יינות קליפורניה ולכן לא פלא שצבי מפיק ממנו יין ישראלי טעים ביותר. אל תחמיצו גם את יין הקינוח שלו שנקרא Zin Zin, משחק מילים שמחבר את שם החיבה האמריקאי של היין שצבי גדל עליו למדבר צין, שבו גדלים היום ענביו. גם המרלו שלו מעיד שיש עתיד גדול ליינות הנגב. המחירים דו-ספרתיים. לפרטים: 050-7579212.
שמות הממסכים של יקב דרך ארץ, שנמצא שישה קילומטר צפונית למצפה רמון, אומרים הכול. דני קיש, אמן ויינן, קרא להם ארדון, פארן, רמון ונקרות. "אני אוהב לערב זנים", הוא מתוודה. "זה הצד היצירתי שלי. ב-2007 היה לנו כאן שבוע של שלג. אז מה הפלא שיש לי קברנה סוביניון חסון שאני יכול לערב אותו כמעט עם כל זן".
היינן , שכרמיו נטועים ממש בפסגת הנגב, פרח בדרום סיני. הוא חי להנאתו באופירה עד שפונה כשהמצרים חזרו לשארם א-שייח'. שנים רבות לא מצא את עצמו בארץ ובסוף החליט לרדת לאילת. בהפסקת קפה על המצוק שליד מצפה רמון התאהב במקום, וחוות דרך ארץ הוקמה בראשית העשור הקודם.
גם הוא משתמש ביישון שבבים כדי לשמור על העוצמה המדברית של ענביו. "בכרם אני מתיישר לפי הטרסות של קדמונינו אבל ביקב אני מיישם את כל חידושי התעשייה המודרנית", מסביר קיש. בימים אלה הוא משלים בניית חדר קירור גדול. אולי הוא יחצה את קו 5,000 הבקבוקים ואולי גם ינסה ליישן את היין בחביות. דני קיש מוכן לנסות הכול בחייו. לפרטים: 050-5260768.
והנה טיפ קטן: ברוב החוות כדאי גם ללון או להתארח בחאן המדברי שלהן. אפשר אז לשתות את היין במקום ולהזמין אוכל מיזמי הקייטרינג של האזור. האפשרויות נעות מארוחה רומנטית לזוג עד הסעדה לקבוצת מטיילים גדולה. אפשר גם ללון באחד הצימרים שפרחו במושבים ובקיבוצים השכנים.
לפרטים: אתר התיירות של הרשות לפיתוח הנגב.
נא להמתין לטעינת התגובות
