פריצת דרך: ביקרנו בדרך הגפן
למרות מחירים גבוהים ומנות לא נדיבות, מסעדת דרך הגפן בבית זית היא פינת חמד שמגישה אוכל מעולה באווירה צפון אירופית
כדרכן של מסעדות כפריות, הסביבה וההגעה הן חלק מחוויית הסעודה במקום. דרך מפותלת, קצרה ויפה מחברת את כביש מס' 1 למושב בית זית, קילומטר וחצי מהכניסה לירושלים. בימים אלה מזומן שם מחזה מלבב של אגם קטן הנקווה מדי חורף למרגלות היישוב ומעניק לו צביון צפון-אירופי. בתוך המושב, ליד מגדל המים והצרכנייה הבלתי נמנעת, שוכנת המסעדה שנפתחה לפני פחות משנה.
מדובר בפינת חמד אמיתית, בית אוכל משולב במשתלה גדושת עציצים ומסלעות קטנות, כולל מפל מים זעיר שמקנה למתחם יופי כמעט קיטשי. העיצוב גדוש חפצי נוי שנבחרו בקפידה, האווירה נינוחה, הפסקול רגוע, החצר מסביב טובלת בפרחים ותנור העצים המוסק במרפסת רק מעמיק את הנתק עם הלבנט.
המטבח של דרך הגפן מייצר אוכל חלבי ומנות דגים ונוטה לכיוון האיטלקי. פתחנו את הארוחה בשלוש מנות ראשונות מצוינות - חציל מאודה בחמאת מיסו, סלט "בית זית" וניוקי סלק. ההגשה היתה ללא דופי, בצלחות מעוצבות ומוקפדות. החציל סיפק חוויית אכילה נעימה מאוד. בשרו המאודה היה טעים, רך ולא סמרטוטי, והוא התחבר היטב לרוטב המיסו העדין (חמאה לא זיהינו שם).
הניוקי הסגולים היו גם הם עדינים בטעם ונעימים מאוד לאכילה. שבע כופתאות, עם רמז לגבינת צאן במלית, סודרו בחן על רוטב מצוין של תרד, שמנת ופרמג'נו. את הרטבים של שתי המנות ניקינו בעזרת פרוסות של לחם זיתים מעולה - כפרי, אוורירי ומדיף ניחוחות מחמצת - שנקנה חצי מוכן ומסיים את אפייתו במטבח המסעדה. יש להצר רק על כך שהלחם ניתן במשורה, שלא לומר בקמצנות - שלוש פרוסות קטנות לשני סועדים.
באופן כללי המנות בדרך הגפן אינן גדולות ומחיריהן נושקים לתחום היקר. צלחת של סלט "בית זית" עלתה 56 שקלים, מחיר שגם מוסדות תל אביביים מהססים לגבות על מאכל מהקטגוריה הזאת. עם זאת מדובר בסלט שהאכילה ממנו היא עונג אמיתי, הרבה בזכות רוטב המשלב מיונז וגבינת פרמג'נו. חסה טרייה ובהירה, נצרי אספרגוס מאודה, נתחי פטריות שמפיניון ופורטובלו צלויות, עגבניות שרי מאודות ושברי פקאנים מסוכרים נקשרו היטב לרוטב וחברו לעיגולי גבינת עזים רכה כדי ליצור הרמוניית טעמים מוצלחת ביותר.
פיצה קפרזה שהגיעה אל השולחן סיפקה הוכחה לכך שלא מדובר במוסד מושלם. בסיס הבצק הדק היה כמעט תפל ולא נאפה דיו, והרוטב שעליו חסר את העומק הנדרש מתבשיל עגבניות. שאר הרכיבים - נגיעות של פסטו דהוי ועלי ארוגולה - לא שיפרו את הרושם. המאפה היה אכיל לגמרי, אפילו חביב, אבל אחרי הפתיחים המצוינים הרשינו לעצמנו להשאיר את רוב המנה על הצלחת.
דרך הגפן, רחוב הגפן 1 בית זית, טל': 02-6222922
שתי המנות העיקריות החזירו את הארוחה לפסי המצוינות. ניוקי אספרגוס וערמונים שילב כדורוני בצק רכים עם רוטב עשיר של שמנת, חמאה, לא מעט שום ופלפל שחור גרוס. הערמונים (מהסוג התעשייתי הקלוף) והאספרגוס נשארו ליד הניוקי, בלי להתחבר אליהם, אבל הוסיפו יופי וגיוון. גם הדניס במחבת היה טוב מאוד. פילה אחד של הדג (עם העור) הונח על גבי תלולית אורז מלא מצוין אשר שילב רוך עם פריכות נעימה. המבנה כולו נח בשלולית של רוטב חמאה חמצמץ, עם פטרוזיליה, עגבניות מיובשות ולימון פרסי.
הביצוע הפגין מיומנות גבוהה של המטבח בשילוב טעמים, כשהבעיה היחידה, כבשאר הארוחה, היא בכמות המאופקת של המזון. רצינו לקנח בתה שחור עם צמחי תבלין, אבל כשהתברר שלא נותרו במטבח זוטה לבנה ולואיזה, הסתפקנו בקרם ברולה. הקרם שילב באופן מוצלח למדי טעמי וניל ולמון גראס, אבל חלמוניו, למרבה הצער, העניקו לו מרקם שהזכיר מעט ביצה מקושקשת. את הפרפראה האמיתית סיפקה הדרך חזרה לתל אביב, עם מוזיקה נעימה במכונית, גבעות מוריקות, שקדיות פורחות, צפצפות בשלל צבעים ושלווה שרק בטן מלאה ומסופקת יכולה להעניק.
נא להמתין לטעינת התגובות
