זהב שחור: ביקרנו ב"עב בשר"
"עב בשר" אינה רומנטית ואינה אטרקטיבית, אבל בשר הבלק אנגוס המוגש בה מחפה על כל הטעויות
אחרי תחקיר המחבתות של רפי גינת וחשיפת שערוריית המים המינרליים ב"המקור", הגיע הזמן שמישהו ירים פה את האימא של התחקירים על איכות הבשר הנמכר לנו במסעדות. לא רק הבשר המפוקפק, המכונה לעתים "זו לא פרה, זה חתול", שנמכר בשווארמיות ובמסעדות מזון מהיר - אלא גם באלו המפונפנות, המציעות בתפריט בשר משובח, מיושן (לפחות כשבועיים לאחר השחיטה הבשר המובחר צריך "להתיישן" במקרר בטמפרטורה של אפס מעלות) ומשויש (רצועות שומן דקיקות שמפוזרות בכל נתח הבשר ונותנות לנתח הבשר מראה "משויש", ואלה גורמות לבשר להיות עסיסי וטעים יותר), ובפועל מגישות בשר של פרה זקנה הנמצאת עם שלוש רגליים בקבר.
לא מזמן עימת אחד המקומונים, לא חשוב מאיזו רשת, כמה מהמסעדות בתל אביב המכתירות את הבשר הנמכר אצלן כ"בלק אנגוס", והנה, לפתע מתברר שמעבר לקו הבעלים מגמגמים. בלק אנגוס? נתח הבקר המשובח המיובא מארגנטינה ומאורוגוואי? פה במסעדה ישראלית?
ובכן, מתברר שלא בלאק ולא אנגוס, זו סתם פרה שחור-לבן ישראלית, שהדמיון בינה ובין אחותה השחורה וחסרת הקרניים מדרום אמריקה הוא בזה שגם היא עושה "מו".
"עב בשר" היא אחת המסעדות היחידות המגישות בלק אנגוס אמיתי. תחילת הקריירה של המסעדה בנתניה, מרחק יריקה מ"איקאה" (לרשום לעצמנו: לקפוץ לסניף המחודש), וזה שלושה חודשים היא פועלת גם ברמת החייל בתל אביב.
לא קל למצוא אותה בשכונת ההיי-טק הנוצצת: היא קצת רחוקה מההמולה הקולינרית השוקקת, קצת נסתרת מהכביש הראשי, קצת מתחבאת אחרי "השניצליה". מי שמצפה לפיצוי בפנים, צפוי להתאכזב: המסעדה מעוצבת באופן - ובכן, איך נאמר זאת בלי להעליב את המעצב - הכי לא פנג שוואי שאפשר. מחיצות, קירות, דלפק, בר - הכול מלבד רחבה פתוחה ומזמינה. ובכן, האמת צריכה להיאמר: זו לא מסעדה רומנטית וספק אם בטווח מחיריה היא מסוגלת לספק ארוחת צהריים בתוך התחרות העצומה סביבה. אז למי היא מיועדת? מזל שלא אנחנו צריכים לשבור את הראש.
ויש גם אוכל, והוא לא אחיד ברמתו. ברוב טמטומנו, הזמנו במסעדת הבשרים דווקא מנת
דג ראשונה: סביצ'ה סלמון (42 שקל), שהייתה אמנם נדיבה בכמותה, אך אינה מתובלת דיה במיץ לימון ובכוסברה. האמפנדס (33 שקל לשתי יחידות) היו טובים יותר ומלווים בטחינה ובסלסת עגבניות, אבל דלים יחסית במילוי הבשרי.
הבשרים היו אופרה אחרת. חובבי הבשר ירגישו מיד בהבדל: האנטרקוט (119 שקל לנתח של 300 גרם) והסינטה (109 שקל), נתחי בלאק אנגוס, פשוט טעימים יותר. מידת צלייה מדויקת, קצת מלח ופלפל שחור גרוס וזהו, יותר לא צריך כלום, גם לא את הפוטטוס המיותרים שמלווים את המנות. ועם זאת, המנה שצלחה יותר מכולן הייתה דווקא פילה הבקר (120 שקל ל-200 גרם), בשר מובחר המוגש עם רוטב מרסלה מצוין.
טעמנו איזשהו קינוח לא ברור, ועליו, ברשותכם, נדלג. אחרי בשר כזה, מיותר לדוש בגביש שוקולד מיותר שיצא הרגע מהמקרר.
עב בשר, הברזל 34, תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
