דג, עוף או כמהין? אירוע שכולו גורמה
לאחרונה נפתחים יותר ויותר מקומות לאירוח אירועים אינטימיים המציעים תפריט גורמה ומאפשרים ללקוחות לבחור את זהות השף
בבית האירועים "הקומה הרביעית" של קבוצת נואר בתל אביב המלצר הסתובב ובידו מגש קוקטיילים משוכללים, ומקירות המקום, המזכיר לופט ניו יורקי, נשקפו ספריית ספרי אמנות ואוסף ציורים מרשים. מולם נח חלון ענקי שהשקיף על נוף אורבני מחוספס: התנועה בנתיבי איילון וכמה ממגדלי העיר.
הקומה הרביעית הוא אחד מהמקומות הראשונים שאירחו אירועים גרנדיוזיים באופיים, כמו חתונות, והעניק להם טוויסט אינטימי, קלאסי, בשילוב אוכל איכותי. "אנחנו מאמינים באוכל טוב, בשירות טוב ובאווירה נכונה", מסבירה גליה אורנן, מנהלת הקולינריה של קבוצת נואר, שבבעלותה גם המסעדות מונטנגרו, סבסטיאן וקפה נואר. הרעיון שבבסיס חזותו של המקום הוא ליצור את סוג האינטימיות שנוצר בסלון ביתי. המחיר ההתחלתי עבור בראנץ' של 100 איש הוא 20 אלף שקל.
אף על פי שבית האירועים נבנה כדי לענות על צרכים של תושבי תל אביב, בתקופה האחרונה מבחינה אורנן שהעניין הפך לטרנד בקנה מידה ארצי. "יש עלייה בדרישה לאירועים כאלה. הקהל הוא כבר לא קהל שהייתי מזהה כטיפוסי למקום".
לאחרונה קמו לצד הקומה הרביעית, הקיימת משנת 2008, אחיות נוספות לז'אנר. הדוגמה האחרונה היא מבית המסעדן מיכה לוי, שרק לפני חודשים אחדים פתח את מסעדת בניולה בתל אביב, ולנוכח זיהוי הדרישה לאירועים בסגנון אינטימי יותר, שהאוכל בהם הוא ברמה של מסעדת שף, ייפתח בסוף החודש בית אירועים שייקרא White Spot.
"אם זה יום הולדת, חתונה, השקה או בכלל אירוע חברתי, יש היום מגמה של אירועים קטנים יותר", מסביר לוי, "גני אירועים גדולים לא יעשו אירוע קטן כי לא משתלם להם מפאת העלויות המטורפות ולכן עד היום עשו אירועים בסדר גודל כזה במסעדות, וסגרו את המסעדה לערב, אבל גם אז מדובר בעלויות גבוהות מאוד וגם באירוע שהופך לאנמי - כי מסעדה לא תמיד יכולה להעמיד לרשותך רחבת ריקודים למשל, אז האירוע הופך לארוחת ערב שעולה המון כסף. במקום החדש, לעומת זאת, אנחנו מציעים אירוע יוקרתי במחיר סביר, הכולל את כל המתקנים הנחוצים".
המחיר ההתחלתי עבור אירוע של 10 אנשים עומד על 2,500 שקל . האוכל, שעליו אחראיים השף של בניולה ושותפו של לוי, קובי כץ, לא יהיה בסגנון קייטרינג של אולם אירועים. "אירוע מתאים את עצמו ללקוח הרבה יותר מאשר מסעדה", מסביר כץ, "בונים תפריט יחד איתו, לפי הדרישות שלו, ואפשר לארגן כל מה שרוצים". בין המנות המוצעות אפשר למצוא דניס בקרם ירקות שורש על גרטן ברוקולי וארטישוק ירושלמי; לוקוס עם כמהין וסופלה תרד; ו"אם רוצים", אומר כץ, "אפשר גם להזמין דרכנו שפים שהלקוח מחבב במיוחד שיבשלו יחד איתי במטבח".
את הגישה הזאת, של הגשמת חלומות ללקוח, נוקט גם רונן מיילי, מהבעלים של בית וייס - בית אירועים חדש ברחוב הרצל בתל אביב. "היופי בבתי אירועים הוא שיש פלטפורמה לכל סוגי האוכל, הכל תלוי בתקציב וביצירתיות, ואנחנו מתאימים ללקוחות מה שהם רוצים", הוא אומר.
עם שותפו דוד טור, הפך מיילי את הבית ההיסטורי הקרוי על שמו של עקיבא אריה וייס, אחד האבות המייסדים של העיר, לבית אירועים יוקרתי מודרני. המקום מציע תפריט מאת השפית לילך רווה, לשעבר סו-שפית במסעדת כתית של מאיר אדוני, הכולל מנות כמו שרימפס קריסטל בנענע וגרידת לימון על קרם אפונת גבינה או דים סאם במילוי פטריות ומרק דאשי. גם כאן המעוניינים יכולים לארח באירוע שפים נוספים.
מיילי: "אירוח שפים זה מה שקורה עכשיו בשוק האירועים, זה מאוד טרנדי, אני בטוח שהרבה זוגות שמתחתנים היו רוצים שרפי כהן יכין להם מנות פתיחה בחתונה. ישראל התקדמה מאוד ברמת הקולינריה. פעם היינו אוכלים באירועים חומוס, סיגרים ופסטלים, והיום זה לא קיים". המחיר לשכירת המקום עוד לפני הרכבת התפריט הוא 10,000 שקל.
לכל בית אירועים מודרני שכזה יש תפיסה וחזון משלו כיצד הדברים צריכים להיראות. באביגדור למשל, בית האירועים החדש ברחוב בן אביגדור בתל אביב, שעל האוכל שבו מופקד השף רן שמואלי, לקחו את החזון צעד קדימה. "הקונספט פה הוא אחר", מספר שמואלי, "זה לא אוכל של אירועים, זה מטבח-מסעדה פתוח לגמרי, ואנשים נכנסים אליו ולוקחים מהסירים. הטבחים עומדים ומתקשרים עם האורחים".
את האורחים באירוע, מתאר שמואלי, פוקד על פי רוב הלם. "אנשים שבאים למטבח של אביגדור בשוק, הם לא רגילים לזה, הם רגילים לעמוד בתור למזנון באירוע כשבידם הצלחת שלהם".
תגידו שלום למזנונים המוכרים: אצל שמואלי בסירים אפשר למצוא מנות כמו פילה ברמונדי עם ריזוטו קפונטה, פסטה עם תבשיל שפונדרה ומנת פירה ארטישוק ירושלמי עם פרוסות סינטה. "אני תמיד מנסה להביא את זה למקום אחר וחדש", מפרט שמואלי, "כי אירועים הם סטנדרטיים לרוב ואנשים לא רק מבזבזים ערב, זה גם עולה להם בצ'ק". את הסטנדרטיות הוא מפיג בעזרת השילוב בין חידושים קולינריים ובין אינטימיות של ערב במסעדה. "בנינו שלושה ליינים של בישול ששפים עומדים עליהם, וזה הפך להיות במה עם שואו ממש".
את אותו שואו אפשר למצוא גם בערבי "הפופ אפ" ששמואלי מארח כל רביעי. "מסעדת פופ אפ" הוא מושג המתייחס לערבים שבהם האולם או המסעדה פושטים את חזותם הרגילה, ומשלבים בין קולינריה למופעי מוזיקה, פרפורמנס או די.ג'יי. הרעיון הוא ליצור צורת בילוי אחרת, שבשנים האחרונות רווחת מאוד בחו"ל. "לאנשים נמאס מראשונה ועיקרית, הם רוצים אטרקציה מעבר לאוכל ולקלוריות, רוצים לבלות אחרת".
רעיון הפופ אפ אומץ גם על ידי "הדופלקס" - לופט קולינרי בהרצליה של קבוצת הבנדיקט התל אביבית שמונה את איתי פשיגודה, יאיר קינדלר, גיא אוסדון ושי כהנא. הם משלבים מסעדת פופ אפ עם בית אירועים ופלטפורמה לסדנאות קולינריות. המתחם מורכב משתי קומות, ה"דינר רום" וקומת גג בשם ה"רוף בר". הדינר רום נועד לארח אירועים ולשמש גם לופט קולינרי בעל תכנים כמו סדנאות בישול והעשרה עם השף של המקום שחר מאור (בעבר ממסעדת שלו ביער) וליין קולינרי שייקרא מועדון ארוחות הערב ויכלול ערבי נושא ושפים מתחלפים. המחיר לבראנץ' בהשתתפות 100 איש יחל ב-15 אלף שקל.
"במועדון נארח שפים מהמובילים במדינה ובעולם וזה יהיה סוג של פופ אפ קולינרי, כמו מה שהולך עכשיו בעולם", מסביר פשיגודה, "פופ אפס של מסיבות, מסעדות ואפילו של חנויות בגדים. זה הקצב של הדברים היום: באים, חווים וממשיכים הלאה".
לתפריטים בדופלקס יש מנטרה ברורה, "השף מלווה אישית כל אחד מהאירועים או מהארוחות שנערכות במקום ומתאים תפריט אישי. אנחנו פתוחים להגשמה של פנטזיות כי התשתית שבנינו מאפשרת לנו לעשות כמעט כל מה שאנחנו רוצים", מסביר פשיגודה. דרך הביצוע, עם זאת, תהיה שונה: "ברוב אולמות האירועים היום אתה יכול ללכת עם צלחת, לעבור בין התחנות ולשים בשר, ולצדו סלט, דג או רוטב אחר, כך שנוצר מיש-מש בצלחת, שלראייתנו מפספס את מה שהשף התכוון אליו".
בדופלקס חותרים לצלחות נפרדות לכל מנה באופן מאורגן, "זה מציג חזון קולינרי שלם בצלחת כמו שהוא אמור להיות ולא יוצר הר אוכל שאחר כך לא ברור למה התכוון המשורר".
האירועים במקום כוללים אוכל בשיטות בישול מתקדמות על בסיס חומרי גלם איכותיים ויצירתיות. "אנחנו מנסים לצאת מהקופסה מבחינת ההיצע שלנו, לחדש ולרענן ולתת זווית אחרת על העוף ועל האנטרקוט. לדוגמה, אחת ממנות הדגל שמסתמנות כלהיט אצלנו היא ספייריבס של טלה צרוב על הפלנצ'ה שיוצא על פירה של תפוחי אדמה וגבינות צאן. זאת מנה מדהימה שמציגה דרך אחרת לאכול את תמהיל המנות המוכר". חוץ מהמנה הזאת מציעים בדופלקס גם עמדות שונות שמעוצבות בהתאם לנושא שלהן, למשל בסטת פיתות שמציעה קציצות טלה ופיתה שפונדרה או עמדת דלי אמריקאי עם רוסטביף סינטה ופסטרמה ביתית לצד סלטים אמריקאיים.
ובעוד שבמקומות החדשים עובדים על קונספטים שונים, בקומה הרביעית דווקא סומכים על מה שעבד עד כה ומציגים גישה שונה משאר בתי האירועים: "אני מאמינה ביד בוטחת שמובילה את הלקוח", מפרטת גליה אורנן, "כי אני חושבת שאנשים דווקא מתבלבלים כשמציעים להם את כל המנעד. אני אוהבת תפריטים מדויקים".
אבל אם מישהו ירצה תפריט לטיני או טבעוני, אורנן לא תסרב כמובן, וההתמקדות היא בחומרי גלם איכותיים ולא במהפכנות קולינרית. "אירוע של 200 איש הוא לא המקום לעשות את זה, לטעמנו. אנחנו אוהבים להגיש אוכל בלי גימיקים וטרנדים, אוכל שהוא מחומרי גלם טובים ומוקפדים, קשור למטבח הים תיכוני ויש בו אמירה לגבי המנעד הרחב שבא לאירוע". וכן , יש גם שניצל של קפה נואר.
נא להמתין לטעינת התגובות
