יותר אור יהודה מטקסס: סטקיית הבוקרים
ההבטחה של סטקיית הבוקרים ברעננה לפונדק דרכים אמריקאי כנראה לא נכונה, אבל גם אינה שקר, אלא אשליה מנחמת שיש לה קונים להוטים
הפער בין החלום האמריקאי שמטפחת הסטקייה ובין המציאות הישראלית הכה בוטה בתוכה בהחלט עלול להוליד מפח נפש. אבל לא כך חשות עשרות המשפחות הצוהלות שגודשות כל ערב את סטקיית הבוקרים. פה ושם עלול לצוץ מבקר שלא אסף מודיעין ראוי ולכן יצא מתוסכל, אבל הוא בטל בשישים בקהל הגדול שיודע בדיוק איזו חוויה מצפה לו וצולל לתוכה בהתלהבות.
הסימן הראשון לכך שלא הגענו לקנזס ניתן בצלחת החמוצים הגדולה שהונחה על השולחן מיד בהגיענו. הצהוב הזרחני של הכורכום העיר זיכרונות ממעוזי השיפודים של גוש דן. שלל מנות החומוס והחצילים שבראש התפריט הבהיר לאטיי התפיסה בינינו שההגדרה "אוכל אמריקאי אמיתי ונגיעות מטבח ישראליות" כוללת חירות יצירתית מסוימת באשר לגודלה של "נגיעה".
פלטת הסלטים הגדולה שהזמנו היתה נדיבה מאוד ביחס למחירה: 88 שקל קנו שש צלחות גדולות וגדושות שיכולות להשביע בקלות ארבעה אנשים. הסלטים, עד האחרון שבהם, היו סתמיים: חומוס יצוק, פטריות חמות בטעם שהזכיר אבקת מרק, חצילים ספק קלויים-ספק מאודים שהפכו טעימים בשילוב גבינת פטה מגוררת, טחינה ירוקה חסרת אישיות וכבד קצוץ תפל. לצד אלה קיבלנו שתי מנות ביניים טובות: קרפצ'ו פילה עגל מוצלח בתיבול מינימלי ובטעם מצוין של בשר מיושן, ונקניקיות חריפות "בנוסח צפון אפריקאי" שהיו טעימות אבל במרקם תעשייתי מובהק. גם כאן הכמויות היו יפות ביחס למחיר.
מטבע הדברים, השיחה עם המלצרים נסבה בעיקר על היצע הסטייקים של המקום. סטקיית הבוקרים מציעה שלושה סוגי בשר: ארגנטינאי, ישראלי מרמת הגולן ואמריקאי מנברסקה. התשבחות שחלק הצוות לנתחים מאמריקה לא הותירו לנו ברירה אלא להזמין אחד מהם - אנטרקוט של 300 גר'. לשם ההשוואה ביקשנו גם חצי קילו של אנטרקוט ישראלי על העצם ("למבינים אסור לוותר") ולשם הגרגרנות - פילה בקר על גריל פחמים ("החיים הטובים").
האנטרקוט האמריקאי היה טוב מאוד; לא עילאי ומרטיט כפי שהובטח, אבל בהחלט סטייק של מסעדה. שני הסטייקים האחרים היו גרועים ממש. יותר מחצי האנטרקוט על העצם היה בלתי אכיל, שילוב של רקמות חיבור, שומן ובשר משולי הנתח. ההצעה של אחראית המשמרת החרוצה "לשים אותו עוד קצת על האש" נשמעה מצחיקה, אבל נלקחה כנראה מרפרטואר הפתרונות השכיחים במסעדה. פילה העגל הגיע קר לגמרי באמצעיתו, נלקח לצלייה חוזרת וחזר עשוי מדי. ההכנה הרשלנית לא היתה הבעיה העיקרית, שכן כבר באמצע הנתח גילינו שהוא יושן יתר על המידה והגיע סמוך מאוד לגבול הריקבון.
שלוש תוספות ליוו את הבשרים: פלחי תפוחי אדמה מטוגנים בקליפתם שהיו רכים מדי; מחית תפוחי אדמה ובטטות שנעדרה כל רמז לחמאה, אבל בהחלט הדיפה ניחוח של "מחמאה" (מרגרינה בטעם חמאה); וסלט ירקות שהפך כמעט שקוף מהלחות שנספגה בו בשעות שחלפו מאז הוכן. שני הקינוחים שהזמנו ("מהטובים בארץ", על פי המלצר) הלמו את רוב הארוחה: ופל אמריקאי הגיע רך מחימום, עם עיטורי סירופ שוקולד זול וכדור גלידה נוצץ מהכפור שנערם עליו כשהמתין במקפיא. הפנה קוטה התגלתה כג'לי יום הולדת עם ציפוי "קרמל" רוטט, ללא ספק הגרועה ביותר שהוגשה לי אי פעם.
תפריט המסעדה מספר על רעיון שנולד "במהלך מסע ג'יפים, במדבר אריזונה. התארחנו בפונדק דרכים מופלא ביופיו, המנוהל זה כמה דורות על ידי משפחת בוקרים ממקימי מסילת הברזל. סטקיית הבוקרים היא העתק מושלם של המסעדה בת מאה השנים".
מבלי לחלוק על אמיתות התיאור, דומה שהסטקייה מבוססת על מסע של רכבי ליסינג באור יהודה, שבמהלכו נתקלו היזמים בהיכל אוכל בשם סעיד 2000, שמפטם את הבאים בשעריו בסלטים ובפיתות, מהמם אותם בערמות של בשר באיכות משתנה ומחסל אותם בקינוחים נוטפי סירופ וגלידה זולה.
אלא שבלי קשר לאמת ולעובדות, הבחירה בסיפור המסגרת מהמערב הפרוע מתאימה לגמרי לאופייה של המסעדה ולדרישות קהל היעד שלה. מאות הסועדים המרוצים שראיתי בסטקיית הבוקרים מצפים בדיוק לשילוב הזה - חוויה של שיפודייה ישראלית באריזה של זוהר אמריקאי. שש פעמים בערב אחד הרעידו את המסעדה תרועות "יום הולדת שמח", ורבים מהנוכחים ליוו במחיאות כפיים את המלצר שניווט את הזיקוק הבוער לכיוון בעלי השמחה.
בעיניים עצומות, עם נדנוד קל של הכיסא, קל להתבלבל לרגע ולהרגיש שנקלעת לנחיתה של מטוס בנתב"ג, ברגע שבו ה"ביחד" הישראלי מציף את הנוסעים ומשכיח לרגע את מדאובי הגולה. ההבטחה ל"פונדק דרכים אמריקאי" כנראה לא נכונה, אבל גם אינה שקר, אלא אשליה מנחמת שיש לה קונים להוטים.
סטקיית הבוקרים, זרחין 13, רעננה.
מחירים: פלטת סלטים גדולה: 88 שקל; קרפצ'ו פילה עגל: 34 שקל; נקניקיות חריפות: 28 שקל; אנטרקוט נברסקה (300 גר'): 125 שקל; אנטרקוט רמת הגולן על העצם (500 גר'): 120 שקל; פילה בקר על הגריל: 95 שקל; ופל אמריקאי: 32 שקל; פנה קוטה: 28 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
