אוכל אצבעות: המסעדות חזק בפייסבוק
דפי פייסבוק של מסעדות הפכו לאמצעי עדכון, לכלי לטיפול בתלונות ולזירת תחרויות ושעשועונים. חבל רק שאי אפשר לאכול בהם
מבצע "like שווה קינוח" לחבריה של מסעדת "קיוטו" בפייסבוק הוא רק דוגמה זעירה למערך מושקע שמפעילות כיום מסעדות רבות ברשתות החברתיות. אם עד היום ראינו בעיקר ביקורות ורשמים ממסעדות מאת אנשים פרטיים, לצד צילומים של מנות שהעלו לרשת החברתית כדי לגרום לחבריהם לקנא, הרי שבעת האחרונה גם המסעדות וגם בתי הקפה, על מערכי היח"צ שלהם, מתחזקים דפי פייסבוק שוקקים. זהו פתרון שיווקי זול ונגיש המאפשר יצירת קשר אינטימי בין הלקוח למוסד.
קחו לדוגמה את רשת ההמבורגר "מוזס", שבדף הרשמי שלה בפייסבוק לוקחים חלק יותר מ-60 אלף חברים. הרשת מעדכנת בו חדשות, מבצעים, אזורי משלוחים ועוד, ומעודדת את הגולש ללחוץ לייק בתמורה להטבות ולמבצעים. בניגוד לרשתות אחרות, שמחקו תלונות של לקוחות מעל הקיר שלהם, נראה שב"מוזס" מעודדים את התופעה. כל תלונה - החל מאי שביעות רצון מעיתוי המשלוח ("'מוזס', אכזבתם . שעה וחצי עד שהגיע משלוח"), ועד טענות כלפי הנוהג להדביק מדבקות עם לוגו הרשת על בגדי לקוחות - זוכה למענה פרטני. על פי רוב הוא נפתח במילים: "יקירי, אני רוצה לשמוע עוד פרטים".
דף הפייסבוק של מסעדת "קוביות" שבאבן גבירול בתל אביב, בעל היקף חברים מצומצם בהרבה, מעודד השתתפות פעילה של הלקוחות. לא מזמן הוכרזה בו תחרות שקראה לחברים להמציא מנה חדשה (שאף נכנסה לאחר מכן לתפריט); ותחרות אחרת הציעה פרס בדמות ארוחת טעימות. בזמן התחרויות הורגשה עלייה ניכרת בנוכחות לקוחות במקום.
דותן ברוך, מחברת בלנדר תקשורת לייעוץ שיווקי ויחסי ציבור, מסביר שמטרת עמודי המסעדות ברשתות החברתיות היא "לבנות קשר בלתי אמצעי עם הלקוחות, ליצור שיח ולתת להם הרגשה שהם חברים שלך. אלא שהרבה אנשים שמתעסקים בפייסבוק לא מבינים את זה ומתייחסים לזה בתור פלטפורמת מכירות".
לדעתו , כמות חברים קטנה אך מפולחת, הכוללת בתוכה מובילי דעה ולקוחות אמיתיים של המסעדה, עדיפה מעשרות אלפים שלחצו לייק כדי לקבל הטבה ולא יותר מזה. "זה יוצר 'חברים מתים'", הוא מסביר, "אבל אם חברים אמיתיים שמעורבים בסיפור יהיו השגרירים של המסעדה, אז יהיו הרבה מאוד פוסטים ותמונות ממנה, ואנשים ירצו להיות משויכים למותג".
לעתים אנשי המסעדה עצמם הם השגרירים שלה ברשתות החברתיות. השף עומר מילר, ממסעדת "חדר האוכל" התל אביבית, מעלה לרשת תמונות מגרות של מנות בעת הכנתן לצד הספיישלים היומיים בשלב חומרי הגלם. הלקוחות, טוענים ב"חדר האוכל", מתים על זה. בקרוב אף תשיק המסעדה פורטל שיתממשק עם הרשת החברתית ויכלול גם צילומי וידיאו בשידור חי של מה שמתרחש במסעדה ובמטבח. איתי ספיבק, מבעלי המקום, טוען שהפורטל ישמש אוהבי קולינריה ויעבור בצורה ויראלית ברשת ללא הטבות. "אנחנו מאמינים שמי שאוהב את זה באמת, מגיב ורואה את החומרים", הוא אומר. "הקהל שזה מעניין אותו יידע למצוא אותנו גם בלי שיווק".
נדירות כיום המסעדות הפועלות ללא שום קיום יזום באינטרנט. כמעט כולן - החל ממסעדת יוקרה כמו "כתית" של מאיר אדוני ועד מסעדות פועלים וחומוסיות, כמו למשל "בלו באס" מפרדס חנה - מתחזקות דף פייסבוק פעיל. "ארקדיה" של עזרא קדם היא דוגמה נדירה למסעדה שעד לא מכבר לא נכחה כלל באינטרנט. עכשיו, אומר קדם, החליט לפנות לקהל צעיר יותר, בין השאר דרך העולם הדיגיטלי. "אני באופן אישי לא גולש כלל באינטרנט, אבל אני מכיר בחשיבותו של עולם זה והבנתי שמבחינה עסקית זה נכון וחשוב", הוא אומר. "אחרי שחלק מהעובדים התחילו לתעד את אחורי הקלעים של המסעדה, ראיתי שזה יוצר עניין", הוא מספר.
שאול אברון מ"יועזר בן יין" ביפו לא בטוח שבצד המהלך קיימת תשואה פרקטית. "נראה לי שפשוט היום כולם עושים את זה", אומר אברון, שדף הפייסבוק הפרטי שפתח בזמנו הפך תוך זמן קצר, עקב מבול פניות ותגובות, לדף הרשמי של המסעדה. אברון מחובר הרבה יותר לבלוג של "יועזר", שם הוא וחברים אחרים מפרסמים סיפורים בהשראת המסעדה. "אני מרגיש שהנוכחות בפייסבוק משפיעה הרבה פחות ממה שחשבתי", הוא אומר, "אבל קשה לי לבודד, אני מאמין שזה עוזר מבחינת אינפורמציה, אבל אני לא בטוח שיש לזה השפעה ישירה".
עשרות ומאות המסעדות האחרות שמאמינות אמונה שלמה בהשפעתו של כלי התקשורת החדש, משקיעות בו משאבים וזמן. עובדה זו הולידה חברות חיצוניות רבות שמפעילות עבור המסעדות את הדפים ואת האתרים. "צריך לעשות את זה נכון וצריך להשקיע בזה, אחרת זה לא מצליח", מסביר ברוך. "מי שמנהל את הדף צריך להיות חיית פייסבוק. מישהו שיש לו הרבה חברים ויכולת ליצור שיח ולהבין מה תורם למסעדה באמת. אחרי הכל, אין דבר יותר עצוב מדף של מסעדה שיש לה 50 חברים ולא קורה בו כלום".
נא להמתין לטעינת התגובות
