ערב כחיל עמוק: ביקור בחאג' כחיל
בחאג' כחיל, מסעדה ערבית בככר השעון ביפו, תתמלאו בעיקר מעשרות הסלטים שינחתו על שולחנכם. מי שיצליח להגיע לשלב הקינוחים, ייזכה לטעום מכנאפה אלוהית. זוהר ראובני וזוגתו כבר התאהבו
כשהרגע הזה הגיע, לחצתי על מספר כפתורים צבעוניים בשלט המוזר שהחזקתי ביד, וליונל מסי הגדול, שכבר עבר את כל ההגנה היריבה, אפילו את השוער, הגביה לבד מול שער חשוף לכיוון השני, כי התבלבלתי בכפתורים.
מה רומנטיקה עכשיו? מה קשור מסעדות? הרי כבר עברנו לחביתה וסלט. ומה פתאום את רוצה לראות את השקיעה? אנחנו גרים בתל אביב, גם ככה הכל פה זה פיח.
אבל הרגע הזה הגיע. וכשהיא אומרת שהיא רוצה, אתה צריך לעשות. לעזוב את מסי וחבריו הוירטואליים ולחשוב לאן הולכים כדי להיות "רומנטי כמו פעם".
אז לאחר התלבטויות רבות כיצד לעמוד במשימה שהוטלה עליי, קבעתי איתה שנצא יותר מוקדם מהעבודה, עלינו על הקטנוע ונסענו ליפו העתיקה.
חאג' כחיל.
אנטולי מיכאלו
עד עכשיו היו לי רק שתי סיבות "להרחיק" עד יפו: שער 11 באיצטדיון בלומפילד והמוסכניק שלי (משני המקומות האלו אני רגיל לצאת עם עוגמת נפש), אבל האישה רוצה רומנטיקה, היא רוצה אהבה, היא רוצה אותנטיות.
כמות בלתי נגמרת של סלטים. אנטולי מיכאלו
טיילנו בין הסימטאות הצרות, התרשמנו מהבניינים המרהיבים, עצרנו באיזו פינה וראינו את השקיעה. בין לבין, העברנו מחשבות על מה שיהיה פה בחודש ספטמבר הקרוב.
ירדנו עד כיכר השעון המתחדשת, ואני מוכרח לציין שעשו פה ממש עבודה טובה בעשור האחרון, מושקע, יפה, רומנטי. ומול השעון, עומדת לה באחת הפינות (למרות שהיא בכיכר עגולה), מסעדת חאג' כחיל החדשה, אם התחלנו באותנטיות, זה בדיוק המקום לסיים.
בכניסה פגשנו את הבעלים, נעים חאג' כחיל. קבלת הפנים הייתה מאוד מזמינה, המטבח הפתוח ממש מול הכניסה למסעדה, העיצוב הספרדי, התאורה החמימה היו פשוט תפאורה מושלמת למה שהולך להגיע.
וכשזה הגיע, זה פשוט לא הפסיק. כמות הסלטים שנחתו לנו על השולחן הייתה כה רבה, שהניידים, הארנקים ושאר הדברים שנסחבנו איתם, פשוט נדחקו אל מתחת לשולחן. כנראה מישהו ניסה לרמוז לנו שאם באנו לאכול לא כדאי לנו להתעסק בשום דבר אחר.
כתוצאה מהכמות הבלתי נגמרת של הסלטים, אספר רק על אלו שעדיין חקוקים עמוק בזיכרון החיך שלנו: הכרובית בטחינה חוסלה בשניות, הקישואים והלבנה היו שילוב מעולה עד שנדמה היה כאילו לבנה היא בכלל חממת גידול לקישואים. בקצה השולחן, קלטנו סלט אגסים עם אוכמניות, שילוב מרענן ביותר שהבטחנו לעצמנו שעוד נשתמש בו גם במטבח הביתי.
ואז הגיעו הסלטים המיוחדים, אלו שבתוספת תשלום, אבל רובם שווים כל שקל: סלט טבולה ושתי מנות לבנה נהדרות: לבנה עם חרדל בר ולבנה עם שום ואגוזי מלך.
סלט הרוקט עם התותים היה קצת מיותר, נתן תחושה של הרבה עלים מעט תותים וסתם תפס לנו מקום בשולחן בשביל הדבר האמיתי: סלט סברס עם כדורי לבנה.
בזריזות התענגנו על פלחי הסברס הטריים, ויצאנו לסיגריה, שם תפסנו את נעים, הבעלים, לשיחה קצרה שתסביר את סיפור סלט הסברס וסלט האגסים, לא מנה שפוגשים בדרך כלל במטבח הערבי.
העיניים של נעים חאג' כחיל ברקו כשהפליג בתשובתו אל מחוזות ילדותו ביפו. כבן למשפחה מרובת ילדים, נאלץ לעזור בכלכלת הבית ומכר סברסים טריים ברחובות. משם ועד לפתיחת המסעדות שבבעלותו עברו הרבה לקוחות, אבל אותם טעמים מילדותו החלו לצוץ רק עכשיו, בעזרתו של השף שלו, עומר עלואן.
חאג' כחיל.
אנטולי מיכאלו
נעים עזב אותנו כדי שנתפנה למנה העיקרית, לצערנו, לא באמת התפנה לנו מקום בבטן. החלטתי להתמקד במנת כתף טלה ממולא באורז, בשר אנטריקוט ושקדים. זוגתי לקחה קורניש – עופיון, שזה עוף קטן, ממולא גם הוא באותו מילוי נהדר.
כבר בביס הראשון, הזכירו לנו המנות את הטבית של הסבתא העיראקית שלי, ולכן, לא אוכל לכתוב פה שהן יותר טעימות משלה, כי אז לא יהיה לי היכן לאכול צהריים בשישי הקרוב, ולפי מה שהבנתי מנעים חאג' כחיל, בשישי בצהריים, אין מקום מיותר במסעדה שלו ורצוי להזמין שבועות מראש.
כתף טלה. בישול יתר. אנטולי מיכאלו
זוגתי, שכנראה לא מפחדת כל כך מסבתא שלי, התענגה על כל ביס מהמנה שבחרה. בניגוד לעופיון, ובלי קשר לסבתא שלי, השילוב של הטלה עם המילוי שלו, לא כל כך עבד, הייתה תחושה שהוא מבושל קצת יתר על המידה מה שהפך אותו לקצת יבש. מהר מאוד התבייתנו שנינו על העופיון שבצלחת שלה, מבושל היטב, מתובל בדיוק במינון הנכון ובכלל, מזל שהוא היה מאוד גדול.
הטיול הרומנטי שלנו הגיע לסיומו, שנינו מאוהבים, שמחים ובעיקר שבעים. הצלחתי לרצות את זוגתי, החזרתי את הרומנטיקה ועכשיו אפשר לחזור לשחק באקס בוקס בלי שום הפרעה.
אבל אז, משום מקום, הגיע הקינוח - הכנאפה. ללא ספק, הכנאפה הטעימה ביותר ששנינו טעמנו מימינו. כמעט ורבנו על החתיכה האחרונה. גבינת עיזים מיוחדת שניתן להשיג כנראה רק ביפו, משולבת בשערות כנאפה מתקתקות, גרמו לבחורה שלי להתרגש, להתלהב, להתחרמן, לרצות להתחתן ובעיקר להתאהב, לצערי, בטבח שהכין את הכנאפה הזאת.
מוסר השכל: עזבו אתכם טיולים רומנטיים, עזבו אתכם מאותנטיות, פשוט לכו תקנו כנאפה בחאג' כחיל, אחר כך תגידו שאתם הכנתם – ואתם מסודרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
