רק בשרגוס: ביקורת על מסעדת סרגוס
מסעדת "סרגוס" התל אביבית מציעה לשוכני איזור העסקים של מרכז תל אביב פתרון מושקע ומפנק לארוחות צהרים מושחתות. ביקרנו ויצאנו מחוייכים
במתחם שבין דרך בגין לרחוב המסגר, בלב איזור העסקים הפחות סקסי של תל אביב, מוקפת תחנות דלק, חומוסיות ובניינים שראו ימים יפים יותר לפני שני עשורים לפחות, שוכנת מסעדת "סרגוס". המיקום לא סקסי אבל הוא למעשה כוחה של המסעדה, שבולטת כסטייק פילה בין מטרפות השניצל בפיתה ומאפשרת אופציה ממוזגת, איכותית ונעימה יותר לארוחת צהרים.
בלי סיבה מיוחדת, החלטנו להתפנק באמצע השבוע. ואכן, כניסה ל"סרגוס" מרגישה מיד שהגענו לאואזיס בלב הפיח והצפצופים הרועשים בחוץ. המסעדה מעוצבת בסגנון קלאסי ונעים עם הרבה עץ וצבעים כהים בסגנון שמזכיר את הבראסרי/קופי בר, אחיותיה לז'אנר.
גם הסועדים במקום משתלבים באווירה הקרירה (הודות למיזוג הכבד והמבורך) וכוללים הרבה אנשי עסקים מהסביבה, עורכי דין ואנשי ביטוח, שמיד עם הישיבה נרגעים בלפחות שתי אוקטבות ומחליפים את האגרסיות באווירה אירופאית.
המלצריות (אותנו שירתו להקה שלמה) נותנות יחס הולם ומרגיע. הן קשובות, מבינות וגורמות להרגשה טובה. מיד הרגשנו בבית והזמנו שני קוקטיילים להירגע: מרטיני ליצ'י (ליצ'י, וודקה, ליים, לימון ומונין ליצ'י) וקוקטייל "ג'סמין" (ג'ין, קמפרי, מונין פסיפלורה, לימון ומים), שהתגלו שניהם כקלילים ומתקתקים, פתיחה נהדרת לארוחה שתכננו לעצמנו.
הלכנו על העסקיות שלמעשה אינן עסקיות כלל. לכבוד הצהרים פורסים ב"סרגוס" תפריט מיוחד שלא כולל קומבינציות מיוחדות אלא מחירים מוזלים יותר. בתור חובבי ארוחות עסקיות קצת התאכזבנו, שכן לא הורגש שאנחנו מקבלים פה דיל זול במיוחד.
ועדיין, ברומא התנהג כרומאי - הזמנו שתי מנות ראשונות: רביולי תרד וגבינת עיזים (29 שקלים) ופטה כבד (33 שקלים). שתי המנות היו לא פחות מאלוהיות. הרביולי הגיע ברוטב חמאה עשיר וסמיך עם המון גבינת עיזים ופרמזן מעל. מילוי התרד הטרי בפנים השתלב נפלא עם טעם הגבינות והחמאה והפך את המנה (השמנמנה, יש לציין) לפייבוריטית שלנו.
גם פטה הכבד היה מעולה. צ'אטני הפירות שהגיע איתו היה מרקחת נפלאה ומתוקה, שהשתלבה בצורה מצויינת עם הבשר הטרי והנימוח. הטוסטונים שהגיעו עם המנה חוסלו במהרה והכינו אותנו לשלב הבא.
בעיקריות הזמנו "סרגוס בורגר" (59 שקל), המבורגר הבית שמוכן משילוב של בשר בקר וטלה עם רוטב מיונז שום קונפי, גבינת אמנטל ובייקון (אותו ביקשנו בצד). פה התגלתה נפילה יחסית. למרות שהזמנו את הבשר בדרגת "מדיום" הוא הגיע ממש נא ורק אחרי סיבוב נוסף במטבח היה אכיל. הלחמניה העוטפת את הבשר היתה תפלה ולא מיוחדת והמנה לא דורגה אצלנו כהמבורגר ששווה לזכור, בטוח לא כזה ששם המסעדה חתום עליו.
המנה השנייה שהזמנו, סינטה עגל (112 שקל), כבר הייתה טובה יותר. מדובר בנתח של סינטה ברוטב ציר בקר, שמנת ופלפל שחור גרוס. למרות שהסינטה לא היתה עזת טעם, היא היתה מוכנה למופת וטעימה מאוד.
קינחנו במוס פרלין בשכבות פטה שוקולד ונוגטין (28 שוקולד) ופאדג' שוקולד חם מוגש עם גלידת וניל ושבבי שוקולד לבן (36 שקל), שתי מנות מתוקות ועתירות שוקולד, סיום מושלם לארוחת שחיתות של אמצע היום.
למרות האכזבה הקטנה מההמבורגר, יצאנו מהמסעדה מלאים ומחוייכים (ותודה לקוקטיילים), מוכנים להמשיך את שגרת המאבק היומיומי. אולי לא נחליף את הסלט הקבוע שלנו מדי צהרים, אבל לפינוק מיוחד של אמצע היום מדובר בפתרון מושלם.
"סרגוס", רחוב המלאכה 8, תל אביב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
