מפחדים מזוגיות: המדור של אודטה
למה אנשים מפחדים מקשר רציני? (אם תדעו לחיות בנפרדות - לא תפחדו מקרבה). לגזור ולשמור
מכירים את אלה המייחלים ל"קשר רציני", ואיך שמתקרב אליהם בן זוג ראוי, מיד הם מפעילים נגדו "גלאי פגמים"? לדעתם , הם לא מפחדים מקשר, הם רק מחושבים וזהירים.
"איש יקר", כתבתי מייל לידידי הטוב ר', כשקלטתי שהוא הולך להטיס ממנו עוד כלה טובה, "תפסיק כבר לפחד קדימה עד האופק, כי לדאוג זה להתפלל לדברים שאתה לא רוצה שיקרו. אתה הרי לא ילד. כבר פירקת בחייך קשר או שניים והפלא ופלא, נותרת בחיים - ואפילו טוב מאוד. אז מה אתה מבהיל עכשיו את עצמך מראש עם הבאנג'י הזה ש'זה לכל החיים'? רק בגלל שאתה כל כך מחויב בנוקשות בתוך הראש שלך, כקונספט, אתה חייב לברוח לקצה השני. הרי רק הכרתם - אז תתחיל להתחבר בקטנה. לא הרבה-מדי-מהר-מדי מועד לפורענות, והחיים כבר יראו לך את המשך הדרך.
"למיכל לוי מ'אהבה רבה' יש אמרה חכמה: 'קשר הוא לא משחק טלוויזיה שבו אתה מהמר על מה יש מאחורי הווילון, ואם פספסת נתקעת עם הבחירה. במציאות אתה תמיד יכול להפשיל את הווילון הזה ולהציץ מאחוריו. היה טעים? תרים את הווילון הזה עוד קצת. ועוד קצת. עד שתגיע למקום בו תרצה את הפרס הזה בשתי ידיים, או שלא תרצה אותו, ותפסיק. הכל חוקי'".
"כל זמן שרשימת הדברים הטובים של הקשר מטה את הכף (בהרבה) מזו של השליליים - הסיפור יעבוד", כתבתי לידיד. "וכדי להבטיח מקדם הצלחה - מכיוון שילדים הם בעדיפות ראשונה, ולכל אחד מכם יש בני עשרה שגרים בבית, פשוט אל תעברו לגור יחד. המשיכו להתקיים בנפרד. כל אי נוחיות או בזבוז משאבים, כביכול, יהיו שווים את זה. מפני שהר בעיות-מפרקות-קשר ירד ככה מסדר היום.
אהוב את ילדי אהובתך, רק אל תגור איתם. כי מגורים עם בני עשרה שאינם שלך, הם כמו שאיפת נפיחות של הזולת. את שלך אתה בקושי סובל.
אבל זה לא הקטע הטכני, כי הוא פתיר. לדעתי, אתה מת מפחד להיכנס לזוגיות כי בתחנות הרוח של דמיונך, 'זוגיות' היא כלא שמוחק אותך. ואם כלא - ברור שהוא חייב להיות רק עם כלילת המעלות 'כדי לא לסבול'. ואין כזו חיה, יקירי. יש רק את הנתון הבסיסי, שאתה יודע איך לחיות 'לבד'. אינך יודע איך חיים ב'נפרדות'. ואלה שני דברים שונים לחלוטין".
זה לדעת איך לחיות בנוחיות בתוך העור של עצמך באופן עצמאי, ללא בני זוג. זה אולי להעדיף זוגיות, אך לא להזדקק לה כדי להרגיש שלם, קיים, מוגדר, או מאושר (מלשון "אושר" ו"אישור" גם יחד). וזה הרבה, כי רוב האנשים חיים בשיטת "בלעדיך אני חצי בנאדם", וגם הורגים האחד את השני בשל כך.
מי שיודע להיות לבד (כי הוא לימד את עצמו מניסיון חווייתי נרכש איך לחיות בכיף בתוך מצב זה) - לעולם אינו בודד - מפני שיש לו את עצמו.
בדידות חווים רק אנשים שאין להם את ידע הלבד הזה. כי הם לא יודעים להיות עם עצמם ללא אדם קרוב (לאו דווקא פיזית) - שהוא העטין, הספק, והמגן שלהם מפני פגישה עם עצמם.
רוב האנשים המפחדים מאינטימיות (קרי: מקרבה עצומה עם הזולת) פשוט מפחדים להיבלע ולאבד בתוכה לתמיד את העצמי שלהם. אז בואו לא נתחיל עם זה אפילו. הם לא יודעים שיש ממנה יציאה רצונית ולגיטימית למרות האהבה, כי מבחינתם, אהבת אמת היא בולענית ותובעת התמזגות. כמו אז, בגיל שנתיים.
ברגע שיש להם אהוב/ת לב - הם מוותרים במין רפלקס מותנה על העצמי שלהם, שנמס ומתאדה לתוך היחד. הם פשוט לא יודעים איך אחרת. אז הנה איך: לעולם לא להרפות מהנפרדות. שזה להיות אדם שלם, שתמיד יש לו את עצמו כנמל בית - גם בתוך הקשר עם הבנאדם הכי אהוב. האוקסימורון הנפלא של הבוגרים, המאפשר חירות באהבה.
כי זהו סידור אחר של הרהיטים במוח, האומר, שלא הבנאדם שאתה אוהב הוא נמל הבית שלך, אלא אתה עצמך, ולתמיד, גם בעודו נוכח בתוך חייך. זה לא יהיה "הזולת - במקום עצמך" (כמו שלרוב קורה בזמן אהבה), אלא "הזולת - בתוספת לעצמך".
אתה הרכיב הקבוע והבלתי משתנה. ואם אתה יודע שתמיד תוכל לסגת (לדקה או לתמיד) מכל אינטראקציה, ולחזור אל עצמך (שם נמל הבית הטבעי שלך, לעולמים), לא יהיה בך שום פחד מקשר. זהו מצב תודעתי קבוע, שנוסך הרבה רגיעה וביטחון. מפני שאף אחד לא יוכל לאיים עליך שהוא "ייקח לך את נמל הבית הזה" - יענו, שהוא יעזוב אותך, ולך לא יהיה עוד איפה לעגון. בבקשה. שייקח. שיעזוב. זה יהיה רק מצב לא נעים - אבל לא נורא או הרסני.
כשאדם נמצא לפני הדלת הזו, נפרדות נראית לו כמו פחות אהבה, או לא כל כך אהבה, או אהבה לא אמיתית. אז לו יהי. כי רק אחרי שתסכים לחיות בנפרדות כל ימי חייך על האדמה הזו גם במחיר "לא כל כך אוהב" - אתה תראה (וזה כבר מה שרואים מהצד השני של הדלת הזו) שרק ככה תוכל להרשות לעצמך לחיות באהבה הכי גדולה. כי גם בזמן האהבה הכי גדולה, כאמור, לא תאבד את עצמך בתוכה, כי תמיד נמל הבית שלך יהיה בתוכך. ואם תסמוך על עצמך, תוכל להרשות לעצמך לסמוך על הזולת. מפני שגם אם הוא יאכזב, לא יאונה לך מזה נזק בלתי הפיך. כי אתה פשוט תסגור את הדלתות לפני שהנזק נערם.
נפרדות היא הקונץ האמיתי המאפשר אינטימיות. כי רק משם תיתכן אהבה בריאה, ולא כזו המגיעה מהשריטות שלך.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס (03-5682892) או מייל (odetta@maariv.co.il) אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
