 |
 |
|
|
|
|
|
|
| יניב זך במדור שבועי חדש. על מפקד גל"צ, אבי בניהו, שמביט לעבר המחר ומסמן את תחילתו של טירוף מועמדויות לתפקיד הנחשק. על מי שנזעק (כנראה) להצלת טלעד, אלי יצפאן? ועל ההפקה המבישה של גמר "הדוגמניות" שלא מבשרת טוב לאף אחד בערוץ 10 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.המירוץ למכרז
|
|
|
 |
|
|
|
כאילו לא מספיק משחק הכיסאות שעובר בימים אלו על ענף התקשורת - מנכ"ל רשות השידור, מנכ"ל הרשות השנייה, יושב ראש הרשות השנייה, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, כל אלו יתחלפו או עשויים להתחלף בזמן הקרוב - עומדת להתפנות ככל הנראה משרה אטרקטיבית נוספת: מפקד גלי צה"ל.
אבי בניהו, מפקד גלי צה"ל בארבע השנים האחרונות, עדיין לא הודיע על פרישה, אבל לפי ההערכות בענף, היום הזה עדיין אינו רחוק. יותר מזה, סביר להניח שבתחילת 2006 כבר יישב על כיסא מפקד תחנת הרדיו הצבאית מפקד חדש.
הסיפור הוא כזה: בניהו אוהב מאוד את התפקיד, הוא גם זוכה להערכה משר הביטחון שאול מופז, מצמרת צה"ל (דן חלוץ, למשל, עוד לא נכנס לתפקידו כרמטכ"ל וכבר הספיק לבקר בתחנה ולהביע את שביעות רצונו) ומאנשי התחנה.
הקדנציה שלו גם אינה מוגבלת בזמן. אבל השוק הפרטי והכסף הגדול שהוא מציע קורצים לו. מאוד אפילו. כל חייו כמעט, בניהו עבד בסקטור הציבורי-צבאי. הוא החל ככתב צבאי ב"על המשמר", הפך לראש ענף עיתונות בדובר צה"ל, התקדם לתפקיד יועץ התקשורת של ראש הממשלה ושר הביטחון (הוא דברר את יצחק רבין ארבעה ימים עד שנרצח, את שמעון פרס ואת יצחק מרדכי) והמשיך לגלי צה"ל, תחילה כפרשן וכפרויקטור ואחר כך כמפקד.
היום, אחרי כמעט שני עשורים של פעילות מוערכת, שכרו של בניהו לא מגיע ל-20 אלף שקל ברוטו. זה התקן של מפקד גלי צה"ל. יחסית למעמדו ולסכומים שמרוויחים אנשים בעלי ניסיון דומה לשלו, מדובר במשכורת נמוכה.
בנוסף, לפני כשנה הופרט הקיבוץ שבו הוא חבר. בקיצור, הוא רוצה וצריך לעשות לביתו. בניהו רוצה לפנות לשוק הפרטי ולפתוח משרד לייעוץ אסטרטגי ותקשורתי, תחום שאין ספק שהוא מצטיין בו.
לחלופין, וזו סבירות נמוכה יותר, קיימת האפשרות כי הוא ישתלב בגוף תקשורת גדול. בחודשים האחרונים הוא קיבל פניות לחלק מהתפקידים שהוזכרו למעלה ולכמה נוספים. עד כה הוא סירב, אבל ייתכן שהמשרה הנכונה תקרוץ לו.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
ניים דרופינג
|
|
|
|
|
|
|
כאמור, ההחלטה עוד לא נפלה, אולם כבר היום ברור שמי שלא יחליף את בניהו, מתי שזה לא יהיה, ייכנס לנעליים גדולות.
בניהו ייזכר כמי שביצר את מעמדה של גלי צה"ל מול הצבא, מול הפוליטיקה, מול הרדיו האזורי שרואה בתחנה הצבאית אויב וגם מול התחרות המתעצמת בתחום התקשורת האלקטרונית.
בתקופתו ההאזנה לתחנה עלתה באחוזים ניכרים (עזרה לו בכך, יש להודות, גם קריסתה של רשות השידור המתחרה). לא פחות חשוב, הוא גם שילב בתחנה תכנים חברתיים, המשיך במגמה של שילוב חיילים מאזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית והגדיל את נפח המוזיקה המזרחית.
משרת מפקד גלי צה"ל היא משרה טובה - התחנה היא כלי שידור ציבורי פר-אקסלנס, עם מעט מאוד לחצים פוליטיים ומסחריים, והיא נתפשת כמכתיבה את סדר היום בתחומי האקטואליה (בגל"צ) והמוזיקה הישראלית (בגלגל"צ) - והמועמדים מתחילים להסתדר בשלשות.
הנה רשימה, חלקית עדיין, של בורסת השמות המתהווה של המועמדים האפשריים לתפקיד, חלקם מועמדים רציניים וחלקם מטעם עצמם בלבד: מרדכי שקלאר, מנכ"ל הרשות השנייה, במידה שלא יקבל את תפקיד מנכ"ל רשות השידור; נורית דבוש, מרצה לאסטרטגיה תקשורתית וחברת מועצת הרשות השנייה שבלטה מאוד בדיוני המכרז להפעלת ערוץ 2; אלי קמיר, יועץ התקשורת של שר הביטחון;
אלדד קובלנץ, מפקד גלגל"צ (שנמצא בשנה האחרונה בחופשת לימודים מטעם התחנה בבוסטון וחוזר ביולי) שחתום על הצלחת תחנת הבת; צביקה גולדברג, מנהל מחלקת החדשות של גלי צה"ל; איתי לנדסברג, ראש המחלקה הדוקומנטרית של ערוץ 1 וסא"ל במילואים; עודד בן-עמי, מגיש "שש עם" ולשעבר דובר צה"ל ויועץ התקשורת של רבין; מנהל רשת ג' אמנון שילוני; אילן אוסטפלד, הכתב הצבאי של התחנה וסא"ל במיל'; ודני נישליס, מנכ"ל רדיו חיפה. בנוסף לאלו, תמיד קיימת האפשרות שיוצנח לתפקיד איש צבא ללא ניסיון תקשורתי, כמו אל"מ זאב דרורי לפני שש שנים. אנחנו מדברים, צריך לזכור, על יחידה צבאית.
התהליך הוא כזה: ברגע שמפקד גלי צה"ל מודיע על סיום תפקידו, שר הביטחון ממנה ועדת איתור, בדרך כלל בראשות אלוף במילואים. הוועדה קובעת קריטריונים לתפקיד, מפרסמת מודעת דרושים בעיתון, מראיינת את המתאימים ומגישה לשר הביטחון שלושה שמות שמתוכם הוא בוחר אחד, תוך התייעצות עם הרמטכ"ל. מדובר בתהליך ממושך למדי, כמה חודשים לכל הפחות ולעתים הרבה יותר.
כשדרורי, למשל, פרש מהתפקיד, לקח שנה וחצי עד שהתמנה מחליפו. אנחנו מדברים, צריך לזכור, על יחידה צבאית.
אבי בניהו בתגובה: "יש לי עוד כמה דברים לעשות בגלי צה"ל, אני אוהב את התחנה ואת אנשיה. כשאחליט לסיים את תפקידי אודיע זאת לגורמים המוסמכים ולא לעיתון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
2. זהות בדויה
|
|
|
|
|
|
|
אילן טוביהו, המנכ"ל הנכנס של טלעד, מתגלה כמנהל בעל חשיבה יצירתית ביותר.
ראשית, היה רעיון לשכור ימי שידור מערוץ 10 ולהעביר את ימי השידור של טלעד לשם, רעיון שעוקף למעשה את הצורך במכרז חדש. בערוץ 10 סירבו מיד, אבל לא בטוח שהיוזמה ירדה לגמרי מהפרק.
ברשות השנייה אוהבים מאוד את הרעיון וייתכן שבהמשך הוא יעלה שוב.
בימים האחרונים החל טוביהו להריץ יוזמה נוספת, הפעם בתחום התוכניות, אף היא מקורית מאוד. לטלעד חסרה תוכנית עוגן בערב יום שישי, שידוע כערב הקשה של השבוע. מצד שני, הזיכיון נגמר בקרוב וטוביהו גם לא רוצה להכניס את היד עמוק מדי לכיס.
הפתרון: יצפאן. טוביהו מעוניין לשדר מדי יום שישי לקט של כל תוכניותיו של יצפאן בערוץ HOT3 מאותו שבוע. האמת, איך לא חשבו על זה קודם. גם HOT ויצפאן מרוויחים - הם יקבלו מקור הכנסה נוסף שעה שאף אחד שצופה ביצפאן ב-HOT לא יפסיק באמת לצפות בו בגלל הלקט - וגם טלעד מרוויחה תוכנית טובה, שסביר שתזכה לרייטינג נאה, בהשקעה לא גדולה.
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, העניין נמצא עדיין בדיונים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אילן טוביהו - יצירתי מאד. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
|
|
|
|
3. על הטריבונה עם ואן דאם והדוגמניות
|
|
|
|
|
|
|
ההפקה העלובה והמתנ"סית של גמר "הדוגמניות" השבוע הוכיחה שערוץ 10, על בעלי מניותיו החדשים, רחוק מאוד עדיין מלהיחשב כמתחרה אמיתי לערוץ 2.
הדרמה , המתמודדות, המגישה, העריכה וההפקה הטכנית היו גרועים או מיושנים או מקולקלים או משעממים. על משדרים מסוג זה נוהגים לומר בברנז'ה "בקשת היו מפטרים מישהו על כזה דבר". על ההפקה הזאת ייתכן שגם מישהו ב-yes Y היה הולך הביתה.
היום זה עוד עובר. קשת ורשת נמצאות בתקופת ההיערכות ושינויים, טלעד מפטרת ומנסה להיערך מחדש והלוחות בערוץ 2 די קפואים. מנובמבר הקרוב יתחרה ערוץ 10 בארבעה ימים רצופים של קשת ושלושה של רשת.
כשלוקחים בחשבון שגם חברת החדשות של ערוץ 10, עדיין המוצר הטוב ביותר שהנפיק הערוץ, תעבור בקרוב טלטלה עם כניסתו של מנכ"ל חדש במקומו של רם לנדס, מגיעים למסקנה שכדאי לערוץ 10 להעביר הילוך, ובהקדם.
בכלל, ערוץ 10 - שוב , למרות העלייה המסוימת ברייטינג - לא מתקדם באמת לשום מקום. לא מספיק שהוא לא עומד במחויבויותיו הרגולטריות, גם לוח המשדרים שלו מבולבל ומפוזר. תוכנית פה ותוכנית שם לא בונות ערוץ. מותג טלוויזיוני, כפי שאילן שילוח יודע ודאי, צריך רצף ושפה תוכנית אחידה.
לקשת ולרשת יש כזו. לערוץ 10 אין. בכל יום, הוא ערוץ אחר. השבוע שודרו שם גמר "הדוגמניות" בראשון, סרט של ואן דאם ו"בטריבונה" עם אבי רצון בשני, "דין וחשבון" עם רינו צרור בשלישי וסרט תיעודי על מכבי תל אביב של צרור ו"לימוזינה" עם גיל ריבה ברביעי. על כזה דבר, מישהו בקשת היה הולך הביתה.
|
|
|
|
|
|
|  | | גמר הדוגמניות. הפקה עלובה ברוח המתנ"ס. צילום מערוץ 10
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
