 |
/images/archive/gallery/104/447.jpg העיתונאי מיקי רוזנטל
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
מיקי רוזנטל חותם עונה ראשונה של "בולדוזר" בערוץ 2, אבל לא מרגיש שבדרך הפך מעיתונאי לבדרן |
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
יניב זך , 27/10/2004 10:00 |
|
|
|
|
 |
הערב תשודר בערוץ 2 ( "קשת" ) תוכנית מיוחדת בהגשת מיקי רוזנטל, "ראש הממשלה בסכנה", לרגל יום השנה לרצח יצחק רבין ז"ל. את הפרובוקציות העיתונאיות יחליף דיון אולפני על הרצח הפוליטי הבא, בהשתתפות עומרי שרון, טליה ששון, לשעבר ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים במשרד המשפטים, יצחק פנטיק, לשעבר ראש החטיבה היהודית בשב"כ ועוד. התוכנית תחתום למעשה את העונה הראשונה והסוערת של חלוצת הדוקו-אקטיביזם הישראלית. "בולדוזר"
הציגה עיתונות יוזמת ופרובוקטיבית, כזו שלא רק מתעדת מאחז בלתי חוקי אלא גם מקימה אחד ( " מעלה מופז" ) וממתינה שיבואו לפנותו, ונדמה שנקלטה היטב אצל הצופה הישראלי הצמא לדם. "קשה לקרוא לזה עונה", אומר מיקי רוזנטל, "באתי ל'קשת', הצעתי תוכנית, והחלטנו שנעשה מספר פרקים ונבדוק הדדית אם אני חי איתם טוב ואם הם חיים איתי טוב. אחרי שהסתבר שהכל מסתדר, סיכמנו שנעשה עוד 24 תוכניות". איך אתה מסכם את טבילת האש בפרייםטיים של הערוץ המסחרי? "כבר עשיתי את'בולדוג' בערוץ 8, אבל העוצמות של הפריים-טיים של ערוץ 2 הן חזקות מאוד. שיערתי שזה יהיה ככה, אבל לא שיערתי את גודל העוצמה. בימים שאחרי שידור תוכנית קשה להסתובב ברחוב בלי שמישהו יתייחס. איבדתי את האנונימיות שלי, למרות שגם קודם לא ממש הייתי אנונימי. אני לא עוסק בצדקנות, בדרך כלל זה מאוד נעים. אבל אני לא יכול לחטט היום באף ברחוב". מה שבולט בתוכנית זה שאנשים אומרים למצלמה דברים שבעבר היו נאמרים בחשאי. אנשים כמו עוזי כהן או זלמן אלפרון סיפרו בתוכנית דברים שפעם הם לא היו מודים בהם. "אני לא רוצה לייחס את זה ליכולת הדיבוב שלי. בלי קשר לתוכנית, אני חושב שהנורמות המוסריות אבדו ושהערכים נשחקו באופן קשה. השלטון עובר על החוק, המדינה היא העבריינית הגדולה בישראל. האזרחים רואים ואומרים-'אם כולם גנבים, למה שאני אהיה פראייר?'".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
רוזנטל, ארז טל וחיים הכט. "העוצמות של הפריים-טיים
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"העשייה משרתת את המטרה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אתה לא מרגיש שהרבה צופים מחפשים את הפרובוקציות ולאו דווקא את המסרים העיתונאיים? שבסוף היום אתה יותר בדרן מעיתונאי? "אני משתמש בגימיקים פה ושם כדי להפוך את התוכנית ליותר פופולרית. אני בהחלט רוצה שהרבה אנשים יצפו בה. אי-אפשר לעשות תוכנית משעממת על מאחזים. היא לא תהיה בפרייםטיים של ערוץ 2. אבל המאחזים זה דבר חשוב. אז אתה עוטף בדבש את הנושאים הקשים כדי שאנשים יראו. זה לא כל-כך חשוב באיזה ז'אנר אתה עוסק, אלא אם אתה רציני והגון. אפשר לבדוק תוכנית-תוכנית, העשייה משרתת את המטרה, ולא את מיקי רוזנטל או את הרייטינג. זה לא הופך את הדבר ללא רציני. זה מאוד מאוד רציני. "אחת הטענות לגבי'בולדוג' בערוץ 8 היתה שאנשים אמרו לי'נשארנו רק עם מועקה כבדה'. היום הם מחייכים, אבל מבינים שמדובר בנושאים רציניים. כתבו למשל מאות כתבות על גישה לנכים. באתי עם נכה למשרד הרישוי שאין בו גישה לנכים והוא עלה בסנפלינג. אחרי שבועיים הודיעו שהמשרד עובר למקום חדש. תגיד מה שתרצה, אם הצלחתי לזעזע וגרמתי להעביר את המשרד, אני מוכן לקבל את כל הביקורת באהבה גדולה. אפשר לגנות אותי על האלמטים הבידוריים, אני חי עם זה בשלום". אתה חושב שבעידן הרייטינג, סוג העיתונות שאתה עושה יחליף את העיתונות המסורתית? "חלילה וחס. אני גם לא הייתי רוצה שזה יקרה. יש מקום לז'אנר הזה, אבל לא הייתי רוצה שכל העיתונות תהיה כזו. זה יכול להתקיים לצד העיתונות המסורתית. אני חושב שהז' אנר שלנו, בגלל שהוא ייחודי ומעט עושים אותו, זוכה לבולטות ומביא לתוצאות.אני אשמח אם הוא גם יגרום לעיתונות המסורתית לחשוב על דרכי פעולתה. גם לעיתונות המסורתית יש המון בעיות". |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|