אי אפשר ללמד את זה: איזה קור עם רונלד קומאן
בעוד יורגן קלופ וסלאבן ביליץ' ממשיכים לאחוז בתפקידיהם למרות התוצאות הרעות לאברטון לא היתה בעיה לוותר על רונלד קומאן. כי מעבר לכדורגל יש דברים שנקראים כריזמה, תשוקה וקסם אישי - ומזה המנג'ר ההולנדי לא הביא שום דבר
ההפסד 5:2 לארסנל שלשום היה האחרון של רונאלד קומאן כמאמן אברטון. פתיחת העונה השלישית ברעתה של הטופיז בפרמייר ליג 8 - נקודות בתשעה משחקים ומקום 18 בטבלה - היתה הקש ששבר את גב בעלי המועדון. "אנחנו רוצים להודות לו על 16 חודשים נהדרים", נכתב בהודעה לקונית וקצרה, שמבהירה מהי הסיבה המרכזית לפיטוריו של ההולנדי.
עד לרגע הופעת ציוץ הפיטורים היבש, קומאן האמין בעצמו. "אני יכול לשנות את המצב", הכריז דקות אחרי שחטף חמישייה, אך גורלו נחרץ מזמן. טובי הפרשנים מנתחים ביממה האחרונה את הסיבות לקריסה של פרויקט שנראה מבטיח, אף שהשורה התחתונה פשוטה בהרבה.
שלא יהיה ספק - העזיבה של רומלו לוקאקו והכישלון למצוא תחליף משמעותיים ביותר, כמו גם עומס הקשרים, הרכישות המוגזמות והסגל הלא מאוזן. ועדיין, נדמה שהבעיה טמונה במה שעשה קומאן, או שבעצם לא עשה.
לאותו המצב בדיוק כמו ההולנדי הגיע סלאבן ביליץ' בווסטהאם - ציפיות, תבוסה במחזור האחרון, שמונה נקודות בתשעה מחזורים ותחתית הטבלה. ההבדל הוא שבמקום הודעת פיטורים קיבל הקרואטי הודעת תמיכה. הבעלים דיוויד סאליבן הצהיר כי יעניק לביליץ' עוד שני משחקים לפחות, כי הוא רוצה "לכבד את החוזה כמה שאפשר".
מעבר למילים הרשמיות מסתתר חיבור בין מאמן למועדון. ביליץ' הכריזמטי נכנס ללב של הפטישים עד כדי כך שהפרידה ממנו, אם וכאשר תהיה, תתבצע רק לאחר שכל הברירות נבדקו היטב.
הקסם שפיזר הקרואטי בווסטהאם הוא כלום לעומת המופע של יורגן קלופ בליברפול. על פי כל נתון יבש אפשרי, הגרמני צריך היה לקבל מכתב "ביי ביי" מאנפילד או לפחות לשמוע שמעמדו מעורער.
בתום 78 משחקים כמנג'ר, המאזן שלו נחות מזה שהשיגו רפא בניטס וברנדן רוג'רס באותו פרק זמן, והשניים האלה לא זכו לרבע מהגיבוי. שני ניצחונות בעשרה משחקים, שבהם גם תבוסות למנצ'סטר סיטי ולטוטנהאם, הם מאזן חורץ גורלות לכל מנג'ר אחר, אבל קלופ עדיין כאן. יציב ואיתן.
כי את התוצאות הרעות מכסה הגרמני בתשוקה, בקסם אישי, בהתלהבות ובמנת כריזמה אדירה. הוא יצר חיבור אמיתי אל הקהל, ואפילו התקשורת נשבתה בקסמיו. בפיטוריו ליברפול תאבד הרבה מעבר למנג'ר, היא תאבד דמות מייצגת שאין הרבה כמותה. ולכן, גם היא תמתין עד שלא תיוותר ברירה.
בחזרה לקומאן, שבקרירותו הפך את ההחלטה של אברטון לפשוטה. במשך 16 החודשים בגודיסון פארק ההולנדי לא הביע רגש או זיקה למועדון, לא התחבב בצורה מיוחדת על הקהל, היה קורקטי ומקצועי, בדיוק הפרופיל שהקבוצה חיפשה אחרי רוברטו מרטינס. במשך 16 החודשים האלה קומאן היה 100% מאמן כדורגל ו-%0 כריזמה, והרי ידוע ש-%100 ממאמני הכדורגל מחזיקים מעמד רק עד שהקבוצה לא מפסיקה להפסיד.
אקו"ם