מגזינים online

המאבק על הערכים: המאני טיים של אורי אלון

בהחלטה עקרונית, בחר הבעלים של הפועל ירושלים לשחרר את קרטיס ג'רלס, שלצד ניצחונות גרם לכאבי בטן אצל האוהדים וייתר את חבריו לקבוצה. הטעות הייתה שלא מנע את ההתנגשות מול קציקאריס מראש וכעת הוא נדרש להגיב מהר כדי להציל את העונה האירופית

תגיות: כדורסל ישראלי,הפועל ירושלים,קרטיס ג'רלס,אורי אלון

אוהד של הפועל ירושלים שאני מכיר היטב נהג להניף כרזה במשחקים בארנה וגם במשחקי הקבוצה בחו"ל. "קרטיס ג'רלס הוא ראסל ווסטברוק של אירופה", נכתב בה. נוסח הכרזה קיפל את ההערצה הגדולה לכוכב הגדול של הפועל, אבל גם לדילמה שלוותה את הסיפור שלו בקבוצה. לג'רלס יש יכולות מדהימות, יכולת פריצה אדירה לסל, קליעה פנומנאלית מתחום השלוש ובכלל, וקור רוח מנהיגותי ברגעי לחץ שמזכיר את ווסטברוק הגדול מאוקלהומה. אבל יחד עם זאת ג'רלס הוא הצגה של איש אחד שמעמידה בצל את הקבוצה כולה, ולפעמים נדמה שהוא מייתר את השחקנים האחרים והופך אותם לסטטיסטים.

ג'רלס מטביע. ההצגה של האיש האחד הסתיימה דני מרון

מול ההצגות הנפלאות של הכוכב שאל האוהד הממוצע שאלה פשוטה: האם הוא בא לראות את ג'רלס, או שהוא בא לראות ולעודד את הפועל ירושלים. אחרי כל משחק, גם אחרי ניצחונות, היו לאוהדים כאבי בטן. הכדור היה בידיים של איש אחד וההתקפות היו רק שלו. ברצותו מסר, ברצותו זרק לסל. ג'רלס היה אנטי-הכדורסל הקבוצתי היפה ושובה העין, שרוב האוהדים רוצים לראות. לפעמים, בימי חולשה, הסוליסטיות הזו גרמה נזק. את הפסד הגביע בגמר מול מכבי תל אביב ב-16 בפברואר השנה אפשר לזקוף רק לחובתו של ג'רלס שהתעקש כדרכו להחזיק בכדור לפחות 22 שניות.

ירושלים זכתה באליפות המדינה הרבה בזכות ג'רלס, אבל שילמה בכדורסל משעמם למדי וחסר השראה. האליפות הראשונה של הקבוצה בעונת 2015/16 היה יפה הרבה יותר בעיקר בזכות האוריינטציה הקבוצתית של הכוכב הגדול באותם ימים, דונטה סמית. השמחה הפעם אחרי משחק הגמר מול מכבי חיפה הייתה אדירה, בעיקר ברגע שבו השחקנים קרעו את הרשתות במבצר התל אביבי ביד אליהו, אבל בגלל האגואיזם של ג'רלס פספסנו הרבה דברים. לדעתי, התפוקה והתרומה של אמארה סטודמאייר היו יכולות להיות הרבה יותר משמעותיות עם שחקן כמו דונטה סמית לצידו ומאחוריו. כולם היו נהנים הרבה יותר מאיש ה-NBA הגדול שנחת כאן, כאילו מכוכב אחר.

המאמן סימונה פיאנג'יאני החליט להניח בידיו של ג'רלס את המפתחות, הפסיד את גביע המדינה אבל קיבל את חצי גמר היורוקאפ ואת האליפות, כאמור. המאמן הנוכחי, פוטיס קאציקאריס סולד כנראה מהסגנון הזה. במסיבת העיתונאים ערב העונה שאלתי אותו אם הוא מעדיף כדורסל של סטארים, והוא ענה בשלילה. העימות הבלתי נמנע עם ג'רלס נראה באופק. הטעות הגדולה של הפועל היא לא בהחלטה לשחרר את ג'רלס, אלא בכך שלא מנעו את ההתנגשות הזו מלכתחילה. בינתיים שילמה הקבוצה בשני הפסדים באירופה מול קבוצות בינוניות, שאולי מסמנים את סוף הסיפור ביורוקאפ עוד לפני שהוא החל.

ההחלטה לשחרר את ג'רלס היא החלטה ערכית ועקרונית של הבעלים, אורי אלון. אלון הולך עם המאמנים שהוא ממנה לאורך כל הדרך, וכך שומר על ההירארכיה הניהולית הנכונה, וזו זכותו וחובתו. במוצאי שבת קטפה הקבוצה דיבידנד מקצועי ראשון. ירושלים בלי ג'רלס נתנה תצוגה קבוצתית והתקפית מעולה במשחק החוץ מול הפועל תל אביב, כזו שכל אחד רוצה לראות. קרוב ל-30 אסיסטים מסרו השחקנים לאורך המשחק, מה שנראה כמו בשורה קבוצתית חדשה. איך צייץ אורי אלון? "TEAMWORK MAKES THE DREAM WORK".

מוקדם לקבוע מה יהיה בהמשך הדרך. ניצחון אפשרי ביום רביעי על באיירן מינכן החזקה בארנה עשוי בכל זאת להציל את העונה האירופאית. צריך לדייק מאד עם מחליף ראוי לג'רלס ולא להביא שחקן מסוגו, לשפר את ההגנה ולחזק את הכוח של הקבוצה מתחת לסל. צריך לקוות גם שטרנס קינזי יחזור לשחק במהירות, וכי ההחלטה הדרמטית על השחרור של ג'רלס לא תשפיע לרעה בהמשך על המוראל של שחקנים אחרים. יש גם בעיות עם ליאור אליהו, שנראה הרוס על הספסל במשחק בדרייב אין, למרות ששיחק היטב. בקיצור, הנהלת הפועל הגיעה למאני טיים שלה כבר בתחילת המשחק, ומעניין יהיה לראות אם תשחק היטב על כל המגרשים ותקלע בול.