סטודמאייר צודק: רמת השיפוט בישראל נמוכה
כוכב הפועל י-ם כתב את האמת כשמתח ביקורת קשה על השופטים. מאז שהגיע מה-NBA, הוא לא מפסיק לקבל מכות ולא זוכה לשריקות. מכבי ת"א למשל, נעזרה בצוות השיפוט כדי להעפיל לגמר הגביע, השלושה הושעו אבל הצהובים המשיכו לחייך. מתי יהיה כאן יחס הוגן?
"נותן הכל על המגרש, והיציע כבר נרגש", שרים האוהדים הירושלמים במלוא הגרון לאמארה סטודמאייר ומוסיפים: "אתה היום לובש אדום, ובשבילנו זה חלום". כפי שזה נראה עד יום חמישי לפני שבוע החלום הלך והתגשם לשני הצדדים. האוהדים קיבלו כוכב NBA שהוא גם שחקן אדיר ואיש חביב, שהתחבר לירושלים ולקבוצה באופן מיסטי כמעט גם בזכות אמונה יהודית עמוקה. סטודמאייר גילה קהילה ירושלמית תומכת ואוהבת באופן יוצא דופן. הוא החליט לתת להם את הכל, והם החזירו לו באהבה אין קץ.
סטודמאייר למד היטב עד כמה חשוב לאוהדי הפועל הניצחון על מכבי תל אביב השנואה. במשחק הניצחון על מכבי, לפני שלושה שבועות בארנה, הציג סטודמאייר משחק שיא, הטוב ביותר שלו מאז הגיע לכאן. היה חשוב לו במיוחד לנצח את מכבי גם בגמר הגביע, להעניק לאוהדים את גביע המדינה, ולקחת גם לעצמו תואר משמעותי ראשון. הרצון הרב הכריע אותו. לפני המשחק, כך סיפר, הוא לא נרדם כל הלילה מרוב התרגשות. למשחק עצמו הוא הגיע מותש, ולא הצליח לפרק את הסנטרים של מכבי כפי שעשה במשחק הראשון.
ההפסד בגמר שבר את האוהדים, את השחקנים ואת סטודמאייר. מי שחי את הקבוצה (כמוני) ידע כי בחיפה נחטוף תבוסה. זו הייתה תבוסה מנטלית בלבד. במחצית השנייה, למשל, נשרקה עבירה טכנית לזכותו של יותם הלפרין. הקפטן הירושלמי, שלא נוהג להחטיא מקו העונשין פספס את הזריקה. סטודמאייר שישב על הספסל דפק עם שתי אצבעות על המצח. "הכל בראש. הכל בראש", הוא אמר. גם ההפסד.
המשבר העמיק שלשום בערב באילת. בר טימור שסוחב פציעה בכתף לאורך זמן עבר בדיקות יסודיות, והוחלט להשבית אותו בשבועות הקרובים. ג'רום דייסון פצוע ונשאר בחוץ. שחקן נוסף, מאליק היירסטון, נסע לאמריקה ולא בטוח אם יחזור. הספסל התקצר ללא הכר, בעיקר הספסל הישראלי. הבעיות של תחילת העונה צצו שוב, ובעיקר בעיה אחת. אמארה סטודמאייר הפך להיות שחקן מטרה של היריבות. הכדורסלנים רואים בו אתגר, וחושבים איך לקנות לעצמם תהילה על חשבונו. אני בטוח שאדם אריאל הצעיר, שחקן הפועל ירושלים שהושאל לאשדוד - לא ישכח לעולם את ה-13 בנובמבר 2016, אז הצליח לחלץ כדור מסטודמאייר שעלה לסל. אשדוד ניצחה באותו משחק ותמונת הגג של אריאל על סטודמאייר כיכבה בכל העיתונים.
שחקני היריבה לא מפסיקים להציק לשחקן הגדול. הם דוחפים, מרביצים וצובטים מעל המותר. סטודמאייר, שגם כך קשה לו להתרגל לכללים באירופה אחרי 14 שנים ב-NBA מבליג ככל האפשר, אבל לפעמים הוא מתפרץ. פעם כלפי השחקן ופעם כלפי השופטים שמתעלמים מהעבירות הבוטות. כל אחד אחר היה נוהג כמוהו. והוא מאופק, תאמינו לי.
הציוץ של סטודמאייר כלפי השופטים בארץ מדויק להפליא. הרמה כאן נמוכה להחריד. היא רחוקה מרמת הכדורסל של סטודמאייר כמו המרחק בין כדור הארץ והגלקסיה החדשה שהתגלתה השבוע: 40 שנות אור. מכבי תל אביב, למשל, לא הייתה צריכה כלל להיות במעמד גמר הגביע וגם לא בחצי הגמר. במשחק רבע הגמר נגד עירוני נס-ציונה היא בעצם הפסידה ולא ניצחה 75:73. כל חובבי הכדורסל בארץ ראו את הסנטר של נס ציונה, לי רוברטס מגיע לסל בשנייה קריטית וחוטף שם מכות רצח משלושה שחקני מכבי. המשרוקית נדמה. וזו היתה רק טעות אחת לטובת מכבי. שלושת השופטים הושעו, אבל מה זה עוזר? מכבי צחקה והמשיכה הלאה.
המדינה, מנהלת הליגה, איגוד הכדורסל ואוהדי המשחק צריכים להודות על הנוכחות של שחקן-על כמו סטודמאייר בליגת הכדורסל בארץ. הוא מושך קהל בארץ ובכל אירופה ויכול להיות שגריר שלנו בכל מקום בעולם. במקום הערכה הוא חוטף מכות במגרשים והשופטים לא טורחים להגיב. כאשר הוא עצמו מגיב או מעיר- הוא מורחק. זו בושה. אף אחד לא מבקש מהשופטים המהוללים שלנו להעניק לסטודמאייר כבוד לשם כבוד ולשרוק על עבירות שלא היו. הכוכב הגדול מבקש רק יחס הוגן, ואת זה הוא לא מקבל, וחבל.
אקו"ם