עד אין כץ: יואב כץ לא מערב בין ביזנס ופלז'ר

בעיצומה של עוד עונה צולעת, הבעלים הוותיק של הפועל חיפה יואב כץ לא מתכוון ללכת לשום מקום. בריאיון עצבני במיוחד הוא מאשים את העירייה בחוסר תמיכה, מבטל את הטענות על חסכנות קיצונית, ולמרות הכול משוכנע שמקומה של הקבוצה שלו עדיין בצמרת

דותן מלאך | 18/11/2016 16:00

יואב כץ. מאשים את העירייה בחוסר תמיכה צילום: מורן מעיין

הפועל חזרה לליגת העל בפעם האחרונה ב־2009/10, והעונה הטובה ביותר שלה מאז נרשמה שנתיים אחר כך: היא סיימה במקום השביעי, תחת שרביטו של המאמן ניצן שירזי זכרו לברכה. בארבע השנים האחרונות היא הפכה לקבוצת תחתית מובהקת, שרק במחזור הסיום ניצלת מירידה לליגה השנייה. גם העונה, לאחר המחזור התשיעי, היא ניצבת במקום התשיעי, במרחק שלוש נקודות מהקו האדום.

"אני לא מסכים עם ההגדרה שאנחנו קבוצת תחתית", אומר בריאיון למוצש יואב כץ, בעלי הקבוצה. "בליגה הישראלית, שמונה מ־14 הקבוצות מגיעות בסופו של דבר לפלייאוף התחתון, מה שאומר ש־57 אחוז מהן מועמדות לירידת ליגה בכל עונה, ואלה הרוב". זה נכון, אבל לא כל מי שנושרת לפלייאוף התחתון ניצלת רק ברגע האחרון מירידת ליגה, כמו שקרה לכם בארבע השנים האחרונות.

"יש בישראל ארבע או חמש קבוצות עם תקציבי ענק, פי חמישה עד שמונה מהתקציב שלנו, והסיכוי שלהן להיות בפלייאוף העליון גבוה הרבה יותר. בכל עונה יש אולי קבוצה אחת באזור התקציב שלנו שתשתלב בצמרת, השאר מועמדות לרדת ליגה".

שחקני הפועל חיפה. ''אנחנו לא קבוצת תחתית'' פייסבוק הפועל חיפה

יואב כץ, בן 72, הפך לדמות שנויה במחלוקת בספורט הישראלי ב־13 השנים האחרונות, מאז הפך לבעלים של חיפה. הוא נולד בירושלים בשכונת כרם אברהם הסמוכה לגאולה, ובגיל שבע עבר עם משפחתו לשכונת בת גלים בחיפה, שם החל לשחק כדורסל במכבי המקומית. בגיל 15.5 הפך לשחקן בליגה הבכירה ולאחר מכן עבר ליריבה העירונית.

"שיחקתי בהפועל חיפה שש עונות, שהיו הטובות שלה בכל הזמנים. בכל שנה סיימנו בצמרת הגבוהה", הוא מספר. "הייתי בסגל נבחרת ישראל כמה שנים, וב־1968 הפכתי לישראלי הראשון בכדורסל המכללות בארה"ב, לאחר ששיחקתי במכללת Pace בניו־יורק וזכיתי איתם באליפות המקומית של המדינה. משם המשכתי לשחק בליגות אזוריות, במינסוטה ובוושינגטון, ושם פגשתי הרבה פורשי NBA שעברו לשחק בליגות קטנות יותר. המשכתי לשחק במסגרות שונות עד שפרשתי בגיל 55".

הרפתקת הכדורסל האמריקני של כץ הובילה לכך שבסופו של דבר קבע את ביתו בוושינגטון: "באתי לארץ לכמה שבועות, לא הצלחתי למצוא עבודה והחלטתי לחזור. בשלב הראשון עבדתי במפעל פלסטיק, ומשם עברתי לעסוק בראיית חשבון ונדל"ן. זה גם העיסוק שלי כיום".

מה מוביל איש כדורסל כמוך להיות בעלים של קבוצת כדורגל?
"כשהייתי ילד שיחקתי בכל ספורט שהוא. אלו היו ימים אחרים, לא היה אינטרנט, לא היו מחשבים וכל היום היינו בחוץ ושיחקנו מסביב לשעון כדורסל, כדורגל והוקי. הייחוד של שכונת בת גלים היה התושבים הייקים שלה ממזרח אירופה, שאהבו ספורט יותר מכל אחד אחר, והיו הראשונים להביא ענפים שונים לארץ. 80 אחוז מנבחרת ישראל בכדורמים אז היו שני רחובות בבת גלים. בתור ילד זכיתי לשחק בשכונה עם הכדורגלנים הטובים ביותר שהיו בארץ, כמו רובי יאנג ודני שמילוביץ".

אחת הסיבות לכך שהפועל חיפה אינה מצליחה מקצועית כבר שנים רבות היא האי שקט במערכת, שמתבטא בחילופי מאמנים רבים (תשעה שינויים בשש השנים האחרונות), ובמריבות פנימיות בלתי פוסקות. השיא היה בעונה שעברה, שבה עמדו על הקווים טל בנין, מאיר בן מרגי ואלי כהן.

בסיום אחד המשחקים התפתח עימות, אלים כמעט, בין טל בנין ובין המנכ"ל אפרים גבאי. גם העונה החגיגה נמשכת: הפתיחה הצולעת ערערה את מעמדו של המאמן אלי כהן על הקווים, ובתוך המועדון מתנהלים מאבקי כוח בלתי נגמרים בין הסמנכ"ל רון פלדהיים לבין דורון אוסידון, שהפך העונה לנציגו של כץ בארץ, ומונה בשבוע שעבר לתפקיד סגן הנשיא בקבוצה.

"זה לא נכון שיש אי שקט בקבוצה", טוען כץ. "אני חלק מקבוצות ספורט הרבה שנים, אלו דברים שקורים בכל מקום. כאן זה פשוט יוצא יותר החוצה. אנחנו מפטרים פחות מאמנים מקבוצות אחרות, והיו כאן תקופות שאותו מאמן נשאר כמה שנים".

אפרים גבאי. ''זה לא נכון שיש אי שקט במועדון'' צילום: דוברות הפועל חיפה

מה חלקך בבחירות המקצועיות?
"אין לי ידע מקצועי, אבל אני שואל ומתעניין, ופועל כחלק מצוות שכולל את המאמן, עוזרי המאמן ועוד כמה אנשים שקשורים לעניין".

דורון אוסידון לא הצליח בהפועל ת"א והתרסק במכבי נתניה. מה גרם לך למנות אותו לנציג שלך ולסגן נשיא המועדון?
"אנחנו לא עובדים כאן לפי תארים, אלא בעבודת צוות. לדורון יש דברים שהוא אחראי עליהם, והוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר".

הצהרת שהעונה תיראו אחרת, מה שלא מוכיח את עצמו כרגע. מה לדעתך לא עובד?
"אנחנו רק בחלק הראשון של העונה, אבל כרגע המציאות לא משתווה לציפיות שהיו גבוהות הרבה יותר. אנחנו בינוניים, עם 37 אחוזי הצלחה, כשהמטרה הייתה 50 לפחות. התחלנו עכשיו סדרה של משחקים עם קבוצות מהחלק העליון, ואני מקווה שיהיה בסדר".

נתת גיבוי לאחרונה למאמן אלי כהן. זה אומר שזמנו בקבוצה קצוב?
"אלי כהן הוא אדם חכם ואיש טוב, שאין לי בעיה איתו. אבל כדורגל, כמו הרבה דברים אחרים, נמדד לבסוף לפי התוצאות. אני בטוח שהוא יכול להביא אותן".

אולי הגיע הזמן לשנות גישה ולתת למאמן שבחרת זמן לעבוד?
"כדורגל זה שואו ביזנס, ובעולם הזה יש השפעה גדולה מאוד של התקשורת על הקהל. אצלנו יש הרבה קבוצות שהקהל מכתיב להן את המהלכים, והרבה מההחלטות נעשות בשל הלחץ הזה. אני לא נותן לאוהדים לנהל אותי, אבל מצד שני הייתי אומר שהקהל של הפועל חיפה מאוד מתוחכם, והוא מבין שדברים לוקחים זמן".

עד כמה קשה לנהל קבוצה מוושינגטון?
"לא פשוט או קל ליהודי זקן לנהל קבוצה מרחוק, אבל אני עושה את זה כבר 13 שנה וזה בהחלט אפשרי. אני נמצא בארץ בזמנים קבועים, ארבע־חמש פעמים בשנה, בכל פעם בין שבועיים לשלושה".

דורון אוסידון. ''עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר'' צילום: דני מרון

כמה עולה לך התענוג בכל שנה?
"הרבה מאוד כסף, ואחד הדברים שהכי כואבים לי הוא שהעיר לא תומכת בספורט ואנחנו לא מקבלים שקל מעיריית חיפה".

נראה לך לגיטימי לקחת מתשלום הארנונה למימון שחקני חיזוק לקבוצה?
"זה לא כדי לממן שחקני חיזוק. אני מחזיק כאן 500 ילדים ולא מקבל שקל, בניגוד לעיריות כמו עכו, אשקלון ואשדוד, שתומכות בכל שנה במיליונים בקבוצות הספורט שלהן. בארה"ב, עיריית וושינגטון השקיעה 45 מיליון דולר כדי להביא לעיר קבוצת בייסבול מקנדה. בערים כמו דטרויט, פיטסבורג וקליבלנד, שהתעשייה בהן נכחדה ואנשים איבדו את העבודה, בנו מתקני ספורט גדולים במרכז העיר ומימנו את הספורט המקצועני, וזו הפכה לתעשייה החדשה שנתנה מקומות תעסוקה. חיפה היום היא עיר בירידה וצריך להרים אותה באיזושהי צורה, אבל אין כאן שום תמיכה עירונית או ממשלתית, וזה חבל. השיקולים הכלכליים לא נכונים".

אם זה כל כך קשה, למה לעשות את זה?
"לא יודע, כנראה צריך לשאול את הפסיכיאטר שלי".

לאן אתה מאמין שתגיעו השנה?
"אני חושב שיש לנו קבוצה טובה מספיק להגיע בסופו של דבר לפלייאוף העליון".

האצטדיון העירוני החדש בחיפה טוב לכם?
"לדעתי לא. זה אצטדיון של 32 אלף מקומות ישיבה, ואנחנו מביאים לכל משחק 5,500 צופים. הוא אולי מתאים למכבי חיפה, אבל לא מתאים לנו מבחינת הגודל והעלויות. הוא נבנה בלי שיתוף והתחשבות בצרכים של הפועל חיפה, וזה פוגע בנו".

יואב כץ. ''חושב שיש לנו קבוצה טובה מספיק להגיע בסופו של דבר לפלייאוף העליון'' צילום: מורן מעיין

בין נקודות האור של המועדון האדום החיפאי נמצאת מחלקת הנוער, שמצליחה באופן מתמשך לגדל שחקנים לקבוצה הבוגרת. "לאחרונה התפרסם מאמר שקבע שאנחנו המועדון מספר אחת בארץ לקידום נוער, ומתוך 280 קבוצות באירופה אנחנו במקום ה־82. הקבוצה הישראלית השנייה ממוקמת עשרה מקומות אחרינו", אומר כץ בגאווה.

"כששיחקתי כדורסל בהפועל חיפה, ראיתי איך מעלים בעונה אחת את כל קבוצת הנוער לקבוצת הבוגרים. העתקתי מהם את המודל. כל מאמן שמגיע לכאן יודע שזה חלק מהחזון שלנו, ובגביע הטוטו השנה ניצחנו את הפועל תל־אביב עם עשרה ילדים שלנו בהרכב. זו מציאות שטובה לקבוצה, לילדים ולקהל".

מה דעתך על מצב הכדורגל הישראלי?
"לדעתי הכדורגל בארץ השתפר בכל תחום שהוא, הן ברמה המקצועית ובאיכות של המשחקים והן ברמת הניהול".

איך הקשר שלך עם בעלי הקבוצות?
"יש לי קשר טוב עם כל בעלי הקבוצות, והרבה כבוד והערכה אליהם, כי אני מודע לקשיים שהם נאלצים להתמודד איתם".

אתם נוהגים להיפגש?
"אני לא נמצא פה הרבה, אז אני פחות נפגש עם בעלי קבוצות אחרות. להם יש פגישות שוטפות בהתאחדות ובמנהלת והם מתראים הרבה יותר".

מה דעתך על ההשקעה האדירה שעושה כאן מיטש גולדהאר במכבי תל־אביב?
"אף אחד כאן לא משקיע כסף, הכול פילנתרופיה. אני מבטיח לך שבחמש השנים האחרונות, גם עם הכספים שהוא קיבל מליגת האלופות, הוא השקיע כאן כסף יותר מכל אחד אחר".

מה אתה חושב על הזינוק של הפועל באר־שבע?
"אני שמח בשביל אלונה ברקת. יש לה תמיכה עירונית גדולה, והלוואי שהיינו מקבלים סכומים דומים".

מה היית משנה בכדורגל שלנו?
"הייתי מבטל את שלב הפלייאוף, כי לדעתי זה מאוד מפריע שבכל שנה שמונה קבוצות מועמדות לירידה באופן אוטומטי. זה גורם ללחץ גדול ומשרת את הקבוצות עם התקציבים הגדולים".

אלונה ברקת. ''שמח בשבילה'' צילום: דני מרון

אחת הסיבות המרכזיות לכך שכץ שנוי במחלוקת היא המדיניות הכלכלית החסכנית שלו. זמן קצר אחרי שרכש את הקבוצה החלו לצאת לתקשורת סיפורים על כך שבמועדון חסרים מוצרים בסיסיים כמו נייר טואלט, ושכץ מסרב לממן ארוחות לאחר אימונים או משחקים. הוא גם הטיל איסור על נסיעה בכבישי אגרה.

בתחילת העונה הנוכחית זימנו השחקנים את כץ לשיחה - להגדרתו "אמבוש" - שבה התלוננו על התנאים. הם דרשו שלקבוצה ימונה פיזיותרפיסט קבוע, שיוחלפו מגבות ישנות ושהמועדון יספק להם מים מינרליים באימונים. "בסופו של דבר השחקנים באו והתנצלו על הפגישה הזו, הם טענו שאמרו להם להגיד את הדברים", אומר כץ.

"אני בנאדם ישיר וכן, ובישראל בכלל ובכדורגל בפרט יש הרבה אינטריגות, רמאויות וגנבות. ממציאים דימויים לאנשים. היו כאן הרבה מקרים שבהם אנשים ניסו לפגוע בי. למשל, פתחו את המים במשך חודשים ופתאום קיבלתי חשבון על 300 אלף שקל. אותו הדבר עם החשמל, עשו דברים בכוונה לפגוע בקבוצה ובי. במשך השנים לא הגבתי על הרבה דברים".

אישיותו הססגונית של כץ הפכה לדמות בתוכנית הסאטירה הספורטיבית "בובה של לילה". כץ מוצג שם, בגילומו של שלום מיכאלשווילי, כדמות קמצנית באופן קיצוני. "ראיתי את זה, זה קומדיה וזה בסדר מבחינתי, זה לא מטריד אותי", הוא אומר.

חוסר ההצלחה, ההתנהלות הבעייתית והעובדה שכץ סירב כמה פעמים למכור את המועדון הובילו קבוצת אוהדים לייסד ברוח התקופה את "הפועל רובי שפירא חיפה", לזכרו של בעלי הקבוצה הקודם, שמשחקת כיום בליגה א'. שפירא ז"ל הוביל את הפועל לזכייה באליפות היסטורית בשנות התשעים, אבל אז הסתבך כלכלית ושם קץ לחייו בדצמבר 2001.

"הרבה פעמים כשאנשים מתאבדים, עושים מהם קדושים מעונים, ואולי בצדק", אומר כץ. "לא פגשתי את רובי מעולם ובתקופה שלו בקבוצה נעשו דברים טובים יותר ופחות, כאשר השיא כמובן היה הזכייה באליפות. רובי הוא סמל ואין לי בעיה עם זה, רק מפריע לי שאנשים לוקחים את הסמל ועושים ממנו משהו רע. זה לא משרת את המשפחה שלו, אם הם משאילים את השם שלו לדברים לא טובים".

מה לא טוב בקבוצה שהוקמה?
"בגרעין של מקימי הקבוצה יש אנשים שהתנהגו באופן עברייני ונעצרו בידי המשטרה. הם ריססו נגדי כתובות נאצה, תקפו אותי כמה פעמים בבריונות מחוץ למשחקי כדורסל, בתי קפה ומלון שגרתי בו, פעלו בפייסבוק והופיעו כאן עם שלטים שאיחלו לבנות שלנו דברים נוראיים".

דובר בעבר על צירוף שותף למועדון, רוברט סאמט. מה קרה עם זה בסוף?
"רוברט הוא רופא עיניים אמריקני. אנחנו עובדים יחד שנים ושותפים בהרבה פרויקטים, בשלב מסוים הוא חשב להצטרף אליי כשותף. בסוף, המרחק והטיסות הארוכות גרמו לו לוותר. הוא אמר לי שהוא לא מסוגל לזה מבחינה פיזית, ואני לא יכול להאשים אותו על זה".

עד מתי תישאר במועדון?
"אני הבעלים הזר שנמצא הכי הרבה זמן ברציפות בכדורגל הישראלי. אין לי בית כאן, רכוש או עסקים, וניהול קבוצת כדורגל הוא הרבה כאב ראש, אבל כל זמן שאני בריא - אמשיך לעשות את זה".

יואב כץ. ''בובה של לילה - זה קומדיה וזה בסדר מבחינתי'' צילום: מקס ילינסון

יש משהו שאתה מצטער עליו?
"אני בטוח שכמו כל אחד גם אני טעיתי בהרבה דברים במשך השנים. אבל אין לי סיבה להצטער על כלום". 

בעבר נאמר שתסייע לקבוצת הכדורסל של הפועל חיפה. זה התקדם?
"הם ביקשו ממני, לפני כמה שנים. אחרי שיחה אחת או שתיים זה ירד מהר מאוד מהפרק".

על מה אתה חולם?
"מה שאני הכי אוהב לעשות זה להיות באולימפיאדה, והייתי כבר שבע פעמים. לריו לא נסעתי מסיבות אישיות, אבל החלום הוא להיות בכמה שיותר אולימפיאדות נוספות בעתיד".

למה אתה מסרב לדבר על המשפחה שלך?
"אני לא רוצה לערב בין ביזנס ופלז'ר, ורוצה להשאיר את הדברים האלה פרטיים".

יש משהו שלא יודעים עליך?
"אני אוהב לעשות יוגה חמה, ומקפיד ללכת לפחות פעמיים בשבוע כשאני בוושינגטון".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"נולדתי בירושלים בזמן המצור. אני זוכר שעמדנו בתור בשביל מים ואכלנו חובזות מהרצפה. כשעברתי לחיפה בגיל שבע רציתי לשחק כדורגל, וביקשתי כסף מאבא שלי בשביל כדור. הוא לווה מקרוב משפחה ונתן לי, בתנאי שלא אבקש יותר עד הבר מצווה.

"בסוף לא קיבלתי מתנה גם בבר מצווה, כי לא היה אפילו כסף לחגוג אותה. התחלתי לעבוד בכיתה ג', בתור קוטף ומוכר תאנים, ובגיל 14 חילקתי עיתונים בלילות והלכתי לבית הספר. עברתי הרבה בחיים. אני די מרוצה היום, ולכן אני בחמש".

יואב כץ. ''התחלתי לעבוד בכיתה ג', בתור קוטף ומוכר תאנים'' אלכס רוסקובסקי