מגזינים online

אנשי

אנשי השנה תשע"ו: המדליסטים הישראלים בריו

אולימפיאדת ריו המחישה כמה דק הגבול המפריד בין אכזבת המפסידים לשמחת המנצחים. אלא שהיו אלופים שהגשימו חלומות ענק, נגעו בשמיים וגרמו לנו לאושר

מקור ראשון
יעל ארד | 2/10/2016 14:41
את ריו 2016 נזכור בזכות ההתעלות הנפלאה של ירדן ג'רבי­ואורי ששון, שני ספורטאים שעשו את כל הדרך - בלי קיצורי דרך. שני ישראלים שישבו על ספסלי בית הספר כמו כל הילדים, שעשו צבא, והעזו לחלום בענק. שחוו אכזבות, פציעות טורדניות, כישלונות - אבל המצפן שהוביל אותם מילדות ודרש מהם להיות הכי טובים הזכיר להם כל הזמן את המטרות האמיתיות.

עוד כותרות:
- נשיא האיחוד בעברית: "אירופה איבדה חבר יקר"
- לפני כולם: כך תמך פרס במפעל ההתנחלויות
- מבצע האבטחה הגדול ביותר מאז רצח רבין


 
צילום: אסף קליגר
ההצלחה אינה שמורה למי שנולדו עם הילה זוהרת מעל הראש. אורי ששון חוגג צילום: אסף קליגר

ירדן ואורי מוכיחים שההצלחה אינה שמורה למי שנולדו עם הילה זוהרת מעל הראש. את ההצלחה משיגים אנשים רגילים, שמפתחים יכולת משמעותית בהמון עבודה קשה, מעזים לחלום בגדול, ומוכנים להציב מטרות וללכת את הדרך הארוכה כדי להגשימן.

לצד ירדן ואורי ראויים לציון מיוחד הפיינליסטים הישראלים שהגיעו לגמר. הם מרגישים החמצה על מדליה שאולי פספסו, אבל בראייה רחבה הם יכולים להיות מרוצים מאוד ממימוש יכולותיהם על הבמה המרכזית בעולם. האתלטית חנה קנייזבה-מיננקו המצוינת ששיפרה את תוצאתה מלונדון והביסה פציעה לא קלה, השייטת מעיין דוידוביץ' שניצחה שנתיים קשות של חוסר מימוש וחילופי מאמנים, הג'ודוקא שגיא מוקי שהתעלה בענק וטעם המדליה שהשאיר בריו יוביל אותו במחזור האולימפי לקראת טוקיו, ולינדה בולדר ונבחרת המתעמלות המעולה שלנו.

יש עוד שלושה גיבורים ישראלים אחרים, פחות מפורסמים, פחות באור הזרקורים, שהצליחו לטעמי בענק. רץ הטריאתלון רון דרמון, רוכב האופניים שלומי חיימי והגולפאית לטיסיה בק נשאו את הענפים שלהם לאולימפיאדה לראשונה בתולדות המשלחת הישראלית, והתעלו בענק מעל דירוגם העולמי הנוכחי עם הוכחת אופי מרשימה מאוד.
 
צילום: אסף קליגר
כשעושים את הדברים נכון זה עובד בגדול. ג'רבי לאחר הניצחון בקרב צילום: אסף קליגר

להצלחה אין נוסחת פלא, אבל הספורט הישראלי ההישגי, על קברניטיו, מאמניו וספורטאיו, למד את השיטה: איתור ספורטאים בעלי פוטנציאל ברמה התחרותית כבר בגיל נוער; הכשרת מאמנים עם עקומת למידה וניסיון בכל מצבי הקיצון; ליווי לאורך כל תהליך הצמיחה, ובמיוחד במעבר הטראומטי מנוער לבוגרים, שדורש השקעה רבה וסבלנות; גיבוש מעטפת מקצועית המורכבת מ"תומכי לחימה" במישור הרפואי-מנטלי, המתמסרים להצלחת הספורטאים; ובניית בנק הביטחון ביכולת של הספורטאים והספורטאיות, המאמנים והמאמנות.

כמעט בכל אחד מהמקטעים האלה יש לנו עוד דרך רבה. אבל על דבר אחד כבר אי אפשר להתווכח: כשעושים את הדברים נכון זה עובד בגדול.

אולימפיאדת ריו סיפקה לי רגעי התעלות מרגשים בכל יום מחדש, והציתה בי עוצמת רגשות ששיריון היומיום לא מאפשר לחוש. היא המחישה לי כמה דק הגבול המפריד בין אכזבת המפסידים לשמחת המנצחים. כמה כיף שהדרך שסללנו בספורט הישראלי מאפשרת לספורטאי העל של ישראל לגעת בשמיים, ולחוות את רגעי האושר והסיפוק העילאיים השמורים לפחות מאלף אלופים פעם בארבע שנים.

- הכותבת היא המדליסטית הישראלית הראשונה

- לפרויקט אנשי השנה המלא באתר "מקור ראשון"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק

מדורים