שוברים קריז: תהליך הגמילה של מכבי חיפה
הספינה של שחר נמצאת בעיצומו של הקריז. התופעות: מאניה דיפרסיה, התעלות רגעית לעומת אכזבה וכישלון. הרצון לקבל תמורה מהירה לשינוי הדרמטי שהמועדון, נדון לכישלון. זהו מסע ארוך ואת הספינה הזאת לא פשוט להסיט מהשרטונים עליהן עלתה לאחרונה
כולם סופרים למכבי חיפה עוד תחילת עונה קשה. 4 מ-9 נקודות זה לא נעים, אבל בהתחשב בשינויים הגדולים שחיפה עברה, זה גם לא נורא. חיפה מנוהלת כבר שנים ארוכות בשמרנות אדוקה ע״י יעקב שחר. ההיררכיה שם היתה ברורה לאורך עשרות שנים. בעל הבית יעקב שחר ראש הפירמידה, ותחתיו המאמן, יהיה מי שיהיה.
כל עוד שאר היריבות הגדולות של חיפה עבדו במתכונת דומה, הכסף הגדול שלו, והקשרים עם סופר אייג׳נט פנחס זהבי, הבטיחו שליטה כמעט מוחלטת בכדורגל הישראלי. הישראלים הטובים היו אצלו, וגם הזרים. ברצותו לחץ שחר על הדוושה, ברצותו שיחרר מעט והשאיר פירורים ללוני הרציקוביץ׳, ארקדי גיידמאק/פינג׳ל/דדש או קבוצת סגול/תאומים/מוני הראל/טביב/ויצמן (מרוב ויצמן, לא רואים את היער).
השליטה המוחלטת הסתיימה פחות או יותר לפני 5 שנים, אבל הזחיחות של שחר גרמה לו להגיב באיטיות עצומה, מרגיזה אפילו את כל מי שמכבי חיפה קרובה לליבו. חיפה התנהלה כמו מי שחושבת שלה זה לא יקרה. שחר לא לקח ברצינות את שינויי המגמה הברורים בכדורגל כאן. הגעתם של אלכס שניידר ואחריו מיטש גולדהאר, טרפו את הקלפים. שחר לא זיהה גם את משמעות הגעתה של משפחת אלי ואלונה ברקת לבאר שבע.
גולדהאר לא הביא רק כסף גדול של מיליארדר, אלא בנה את המועדון מחדש. הוא ניקה אותו וניטרל את העלוקות שאחזו במועדון. היו הרבה עלוקות שם, חלקן עדיין בוחשות אבל במינונים נשלטים. הטייקון בנה ארגון עם היררכיה, הביא מנהלים ונתן להם לעבוד. אבל הוא גם לא אידיוט ולא פראייר. הוא לא ייתן להפוך את הכסף שלו לחול. גם אם נעשות שגיאות וטעויות, הן מטופלות ומשלמים עליהם מחיר. הברז מטפטף כסף, אבל כנגד הכנסות והוצאות. לא עשו אותו באצבע, את הקנדי.
שחר צריך לשים לנגד עיניו את הפתיחה של גולדהאר. גם המהפכה שלו החלה בעצלתיים, עם כישלונות והדחות של מאמנים ופיטורי שחקנים. כשהגוף חולה, השינויים הדרמטיים שהוא עובר בתחילת התהליך, יוצרים מה שמוגדר בעגת המכורים - קריז. חיפה נמצאת בעיצומו של הקריז. התופעות שלו הן מאניה דיפרסיה, תחושות של התעלות רגעית לעומת אכזבה וכישלון. הרצון לקבל תמורה מהירה לשינוי הדרמטי שחיפה עוברת, נדון לכישלון. זה מסע ארוך ואת הספינה הזאת לא פשוט להסיט מהשרטונים עליהן עלתה בשנים האחרונות.
בזמן ששחר ישן, מכבי ת״א ובאר שבע התעצמו מאוד. גם אם בית״ר ירושלים נראית מקצועית טוב יותר ממנה, בית״ר היא לא הדאגה של שחר, כי ברמת המועדון היא לא מתקרבת למכבי חיפה, ולאלי טביב, בגלל מי ומה שהוא - אין עניין לשנות דפוסי ניהול. גם להפועל ת״א במתכונת הנוכחית, כל עוד לא תתבהר התמונה הסינית ומה הם יכולותיו האמיתיות וכוונותיו של אמיר כבירי, אין את מה שיש למכבי חיפה - ציר מרכזי ושמו שחר, שצריך, כמו שהוא עושה לראשונה זה שנות דור - לשחרר את החבל לתת לאנשים נכונים לעבוד.
זה ייקח זמן והם יאכלו מרורים. המטרה העיקרית כרגע זה למצב את חיפה כקבוצה השלישית בישראל - אחרי באר שבע ומכבי ת״א. גם זה לא פשוט. אבל זה קורה גם באנגליה לקבוצת העבר של המאמן של חיפה היום. אם מנצ'סטר יונייטד צופה אל הבאות, גם חיפה יכולה.
אקו"ם