כמה ביצים? אלישע לוי צריך לספסל את זהבי
מאמן נבחרת ישראל בחר לתת קרדיט אינסופי לקפטן ששוב הוכיח שמה שמצוין בביצת הבורקס הישראלית והסינית, בינוני-מינוס לזירה הבינלאומית. אחרי ששאב השראה מסרטים אמריקנים, אלישע צריך לחזור למקורות, לצפות בצ'רלי וחצי ולקבל החלטה קשה אך נכונה
לפני ההפסד מול איטליה, מאמן נבחרת ישראל, אלישע לוי, הקרין לשחקניו את הסרטים האמריקנים - "יום ראשון הגדול" ו"קלאץ' סיטי". אחריו, הוא צריך לצפות בסרט הבורקס "צ'רלי וחצי" ולהסיק את המסקנה שכולם מפחדים לדבר עליה.
אין ספק. ערן זהבי הוא הכדורגלן הישראלי הטוב ביותר בימנו – כשהוא משחק בקבוצה. במדים הלאומיים, הכוכב הבלתי מעורער עומד על 3 שערים רשמיים ( ב-0:4 על אנדורה, ב-0:3 מול בוסניה בבית, ובהפסד 3:1 מול רוסיה ב-2013) ו-3 בישולים ב-21 הופעות רשמיות, כשגם בהפסד האחרון לאיטליה הוא לא תרם במיוחד. נתון לא מחמיא ואפילו די עלוב ביחס לשאיפותיה של נבחרת ישראל, במיוחד כשמסתכלים על השחקנים שמתחרים איתו על חולצת ההרכב.
תומר חמד למשל, כבש 10 שערים ב-16 משחקים רשמיים, נתון שנשמע לא סביר (במובן החיובי) לחלוץ מהמדינה שלנו. כשעזב את ישראל הוא הבקיע 9 גולים בעשרת משחקי הליגה האחרונים שלו במכבי חיפה, וקינח בעוד 2 מול מכבי ת"א בשלב הפלייאוף. אך החלוץ הקשוח משלם את המחיר על כך שוויתר על האופציה להיות ה'ערן זהבי' של ישראל, והפך לאנדרייטד בגלל שבחר לקבל את האתגר ולהיאבק על מקומו בספרד ובאנגליה, שמשמעותית קשות יותר מהליגה "השישית בטיבה באירופה".
ובכן, במשחק האחרון אלישע הרכיב גם את זהבי וגם את חמד, אז לאן אני חותר? הבעיה היא שחלוץ ברייטון לא לבד בהשוואה שמבזה את כוכב גוואנז'ו. גם לשחקנים פחות מוערכים בביצה כמו עדן בן בסט (6 שערים ובישול ב-7 משחקים רשמיים בכחול לבן), מואנס דאבור שזומן במהלך הקמפיין האחרון (שער אחד ובישול ב-3 משחקים), ועומר דמארי (5 כיבושים ובישול ב-10 הופעות), נתונים עדיפים בהרבה על של זהבי.
אך התקשורת מעדיפה שלא לבקר את זה שסיפק לה כותרות באופן קבוע במשך 3 השנים האחרונות, כשקטף תארים, ושבר שיאים כולל את שיא השערים של ניסים אלמליח האגדי מ-1955 עם 35 שערים ב-36 הופעות בעונה החולפת. ואלישע? מיישר קו ונותן לו את סרט הקפטן, המסמל בעיקר את מקומו הבטוח בהרכב ללא קשר ליכולתו.
עד כה, זהבי הרוויח את היחס החיובי וההערצה הגדולה ביושר. ולמאמן הנבחרת אי אפשר לבוא בטענות. הרי הדרך העיקרית לבחור שחקנים לסגל הלאומי היא לפי יכולתם של השחקנים בקבוצות. אבל כשמדובר בשחקן מצוין שלא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו פעם אחר פעם בנבחרת, צריך וכדאי לשאול שאלות. האם הוא ראוי להמשיך לקבל קרדיט? ולמה לעזאזל זה קורה לו?
על השאלה השנייה יש מספר הסברים, ואבחר להתייחס לעיקרי מבחינתי – בנבחרת זהבי לא משחק כחלוץ בודד. העובדה היא שאת צרורות ה'פיו פיו', סיפק מספר 7 כשתפקד לבד בהתקפה של מכבי ת"א, כשאף אחד לא הפריע לו. זאת למרות שלפי מיטב פרשני ישראל, זהבי עדיין תקוע בימיו בהפועל ת"א, אז הבריק מדי פעם כקשר שעולה להתקפה. גם הניסיון של הצהובים להציב לידו חלוץ 9, כמו אורלנדו סה שהיה אמור להזין אותו בכדורים, לא צלחו. כי הקפטן אוהב לנצל את השטחים המתים לבד, לנוע אחורה וקדימה, שמאלה וימינה, ולאיים על השער מכל מקום (ומיותר להוסיף כיצד זה עובד בסין).
הציוות של זהבי בהתקפה עם חלוצים כמו חמד או דאבור יכול לעבוד מול נבחרות כמו ליכטנשטיין או אנדורה, שם הבלגאן בהתקפה של ישראל שווה ערך לכאוס שמתרחש בהגנת היריבה החובבנית. אולם הגנות מסודרות כמו איטליה, ספרד, בלגיה, ויילס ואפילו אלבניה, קפריסין או מקדוניה המתקדמות, יכולות להתמודד עם הפקק שנוצר ללא קושי מיוחד (פלאשבק – ההפסד לקפריסאים בטדי).
לכן, לטובתו של ערן זהבי ולמען עתיד הקמפיין שאלישע הבטיח שלא יהיה סתם בזבוז של זמן, המאמן הלאומי צריך לבחור באיזה צעד לנקוט: 1. ללכת עם הקפטן שלו ולהציב אותו לבד בחוד, כשמצדדיו שחקנים שמסוגלים לפנות לו שטח כמו טל בן חיים או עומר אצילי למשל. 2. להעדיף את חמד על פניו בהרכב עם אפשרות להציב את דאבור כחלוץ שני.
וזה מחזיר אותי לנושא הסרטים. אלישע השתמש בסיפורי הגבורה מחו"ל כדי לתת השראה לשחקנים המקומיים, אז למה לתת עדיפות לכוכב הבורקס המקומי והסיני על פניהם של אלו שמהווים דוגמה להצלחה בליגות עדיפות יותר כולל בנבחרת?
לפיכך, אני משוכנע שאלישע צריך ליישם את האפשרות השנייה ולספסל את זהבי. לא יעבוד? תמיד אפשר להעלות את מספר 7 במחצית שינסה להביא לשינוי. אולי זה גם הצעד שיעורר אותו ויגרום לו שחוקי המשחק בנבחרת שונים, וכך גם נרוויח אותו להמשך.
נכון, זה לא מהלך פשוט שיגרור אחריו המון ביקורות והשמצות, אבל מקצועית הוא מתבקש. כדי לבצע אותו, אלישע לוי צריך לאזור לא מעט אומץ ולגדל ביצים. כמה ביצים? כמה שיש.


