אפשר לסמן וי: ב"ש הוכיחה שהיא לא נמושה
בעזרת משחק טקטי חכם ונטול פופוליזם, ברק בכר הוביל את אלופת ישראל לשלב הבא של מוקדמות ליגת האלופות. שריף התבררה כנמר קטן של נייר עם קהל ביתי אנמי ומאופק. אלונה ברקת יכולה לסמן וי על עוד הצלחה של הקבוצה שלה, שבניגוד למכבי ראשל"צ מהכדורסל, ממשיכה לצמוח ולהחזיר את ההשקעה
הפועל באר שבע בשלב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות. אחרי מאבק צמוד עם אלופת מולדובה שריף טיראספול, מוצאת את עצמה האלופה בשלב הבא מול אולימפיאקוס היוונית. אחרי הניצחון בטרנר 2:3, הענקתי לבאר שבע 30 אחוז סיכוי לעבור את שריף. שני שערי החוץ שכבשה בבאר שבע, הפיזיות המופגנת של שחקניה וניצול המצבים הגבוה של שריף, למרות מספר הזדמנויות התקיפה המועט יחסית, הציב את באר שבע בעמדת נחיתות. גם לניסיון האירופי העדיף של שריף - באר שבע לא עברה שלב באירופה כמעט 20 שנה - היתה משמעות לפני הגומלין.
אבל שלא כצעקתה, בגומלין התבררה שריף טיראספול כנמר קטן מאוד של נייר. גם אלמנט הביתיות שלה, שלכאורה נחשב ערב המשחק כמשמעותי, עם קהל מקומי משולהב ופנאטי, האופייני לרפובליקות המוחלשות של בריה״מ לשעבר, התברר כאנמי ומאופק, רחוק מהטירוף הצפוי של קהל על הגדר. זה נראה גם שהיציעים אפילו לא היו מלאים לגמרי, ואת מי שאפשר היה לשמוע לא רע, זה דווקא את 200 האוהדים של באר שבע.
ברק בכר שוב התברר כטקטיקן חכם ולא פופוליסט, שמתאים את ההרכב שלו לתנאי האמת בשטח. כמו גם במשחקי ההכרעה מול מכבי ת"א בעונה שעברה, הוא השאיר אתמול מחוץ להרכב הראשון את מאור בוזגלו ואליניב ברדה, והעלה במקומם את מהראן ראדי ובן שהר. עם ראדי ביקש בכר להשיג יותר עיבוי ופיזיות של מרכז השדה, כדי למנוע שליטה מקומית באמצע, וכך גם היה עם שהר, שהמהירות שלו ויכולותיו להשתלב בהתקפות המתפרצות, הניעו את בכר לשלבו, בהנחה ששריף תשלוט תייצר עדיפות שתחייב שבירה מהירה של ההתקפות שלה.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שלא כמו מכבי ראשל״צ, שמספרים כי זכתה כאן באליפות הכדורסל, אבל התפרקה כבר מרבים מנכסיה, לבאר שבע יש המשאבים להמשיך ולהתעצם. מיגל ויטור הפורטוגלי שיחק אתמול לראשונה ואין לנו טענות על המשחק השקט והסולידי, שנדרש לסוג כזה במיוחד של משחק נוק אאוט. גם הגעתו של לוסיו הפיזי להתקפה, וצירופו של יובל שבאתי, מאפשרים לבכר קומבינציות כמעט אין סופיות, שמקטינות את התלות בשחקן חשוב שחסר, למשל הובידיו הובאן, שלא ישחק מול אולימפיאקוס במשחק הראשון בשלב הבא, בגלל הכרטיס האדום בשניות הסיום אתמול.
אולימפיאקוס עבור באר שבע, זו חגיגה גדולה. השינוי המהיר יחסית שעברה באר שבע, מקבוצה נחשלת שנתקעה יותר מדי שנים באכסניה מדכאת ולא אטרקטיבית, למועדון משגשג שהחליף לאיצטדיון ביתי שהוא הכי סוער ושמח בליגה - יהפוך אל המפגש מול האלופה היוונית לחגיגה בלתי נשכחת.
אמנם זו כבר ליגה אחרת לגמרי, שש אליפויות רצופות ביוון, והופעות רציפות כבר חמש שנים בשלב הבתים בליגת האלופות - מלמדות שהמכונה שם עובדת כמו שצריך. שנה לפני שהתחיל הרצף המצוין שלה בצ׳מפיונס ליג, הודחו היוונים ע״י מכבי ת״א, ולפני 13 שנה הם הובסו 3:0 ע״י מכבי חיפה של יצחק שום, שהשיג גם תיקו 3 מחמיא בחוץ. במידה רבה ההישג ההוא של שום הבטיח לו אל משרת המאמן ביריבה הגדולה, פנתינייקוס, ושום אפילו זכה שם בדאבל. מאז, מלבד עונה אחת, אולימפיאקוס היא אלופת יוון בשליטה מוחלטת.
המעבר לשלב הבא יבטיח לקבוצה מענקים במיליון יורו, כסף קטן יחסית להשקעות העתק של משפחת ברקת, אבל בכל זאת סוג של הכרת תודה פיננסית על המאמץ עד כה. לא ברור כמה ארוכה תהיה העונה האירופית של האלופה בעונה הקרובה, אבל אתמול סומן וי יפה מעל אלופת מולדובה.
כי שום דבר כבר לא מובן מאליו כאן, ואת זה למדנו ביורו האחרון ששינה אג׳נדות לגבי מי שנחשבות אצלנו לנמושות של היבשת. נמושה היא בינתיים מי שלא מצליחה אף פעם להגיע לשם.
אקו"ם