ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

גבר עם סלים: החיים החדשים של מאיר טפירו

אחרי שני עשורים על המגרש, אינספור משחקים וכמה סלי ניצחון בלתי נשכחים, מאיר טפירו, מטובי הכדורסלנים בנוף הישראלי, מוכן לאתגר הבא. רגע לפני שהוא מתחיל לאמן הוא חוזר לרגעי ההצלחה, להחמצה הגדולה של אליפות המדינה, ולסיבה שבגללה מעולם לא לבש את מדיה של מכבי תל–אביב

בתחילת יוני השנה הסתיים עידן בכדורסל הישראלי. מאיר טפירו, אחד הכדורסלנים הטובים שגדלו כאן, כינס מסיבת עיתונאים והודיע על פרישה ממשחק פעיל בגיל 41, אחרי 22 שנים מלאות בכל טוב.

 

"זכיתי להכיר את הכדורסל בגיל עשר כילד טוב קריית־אתא, והוא לקח אותי למסע שעיצב את מי שאני היום", אמר אז נרגש מול המצלמות. "הכדורסל לקח אותי לפסגות וחוויות שבתור ילד אפילו לא העזתי לדמיין, בסך הכול רציתי לשחק כדורסל".

כך בכמה דקות, סיכם טפירו יותר משני עשורים של כדורסל. לאורך התקופה הזו השתתף ב־510 משחקים בליגה הישראלית (ראשון בכל הזמנים) ב־11 קבוצות, מתוכן שלוש קדנציות בהפועל ירושלים ושתיים בבני השרון. טפירו קלע 5,517 נקודות, מתוכן 539 שלשות, מסר 2,455 אסיסטים, קטף 1,945 ריבאונדים (שלישי אחרי קוז'יקרו ושטיינהאור) וחטף 570 כדורים.

טפירו זכה בתואר מלך האסיסטים חמש פעמים, נבחר לשחקן העשור הקודם בליגת העל ורשם קריירה בינלאומית עשירה בנבחרת ישראל. "אם הייתה לי אפשרות אחרת, בחיים לא הייתי פורש", הוא מספר השבוע בריאיון הנערך בבית קפה סמוך לביתו בצפון תל־אביב, "לא נראה לי שהאהבה למשחק והרצון להיות על המגרש ייפסקו אי פעם, אבל הגיל והגוף אמרו את שלהם ולא הייתה ברירה".

מתי נפלה ההחלטה הסופית?
"עברתי תהליך עם עצמי וניסיתי להבין לאן אני רוצה ללכת. בעונה האחרונה כשלא שיחקתי קיבלתי את זה, בניגוד לטירוף שנכנסתי אליו בעבר, וזה הדליק לי נורה אדומה. לקראת סיום העונה סבלתי גם מכאבים בלתי נסבלים בגב, כאלה שמעולם לא היו לי בקריירה, והבנתי שכנראה הגיע הזמן להפסיק".

איך הרגשת אחרי ההודעה?
"בימים הראשונים הייתי קצת בהלם אבל אני מתחיל לעכל, למרות שהמשחק כבר חסר לי. קשה לסכם קריירה כזו ברגע, אני עוד צריך להפנים ולחשוב על הדברים, אבל בסך הכול אני שמח על מה שעברתי".

יש משהו שאתה מצטער עליו?
"חשבתי הרבה על השאלה הזו, והדבר היחיד שלא חוויתי ממנו מספיק היה היורוליג. פרט לזה, אני לא יכול להצטער על המקומות שלא הגעתי אליהם, אלא רק לברך על הדברים שזכיתי להם".

איך תסכם את העונה האחרונה שלך בקריית־גת?
"מבחינתי, להישאר בליגה עם קריית־גת זה הישג ענק, אולי אפילו אחד הגדולים בקריירה. שיחקנו באשקלון ולא היה לנו אולם ומעט קהל ביתי הגיע. נפצעו לנו זרים משמעותיים, אבל הפגנו אופי ושרדנו".

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מאיר טפירו מעולם לא לבש את מדי מכבי תל־אביב. הוא כבר היה חתום בה, אפילו בחוזה ארוך טווח, אבל בסופו של דבר לא מימש אותו. "אם הסיטואציה היום הייתה דומה, אני מניח שהייתי מחליט את אותו הדבר", הוא אומר. "אחרי שפרצתי בהפועל ת"א, האפשרות הייתה ללכת לאילת, להוביל קבוצה ולהמשיך להתפתח, או ללכת למכבי לסיטואציה לא ברורה. הייתי שחקן צעיר, זמן משחק הוא קריטי בשלבים האלה, ובחרתי באפשרות לשחק".

היו רגעים שהתחרטת?
"מכבי ואני ישבנו עוד פעמיים לדבר לאורך השנים ובחרתי ללכת לקבוצות אחרות, שבהן הרגשתי שיש לי אופציה טובה יותר לשחק".

ניצחת אותם לא מעט פעמים.
"מאוד הערכתי את מכבי בתור יריב. אני חושב שאפשר ללמוד מהם הרבה. תראה כמה שנים המועדון הזה נמצא בצמרת הגבוהה; להגיע לשם זה פשוט, ולהישאר זה כבר סיפור אחר".

מה דעתך על ההצטרפות של ארז אדלשטיין כמאמן?
"ארז עבר כברת דרך ארוכה, עשה הרבה בכדורסל הישראלי והגיע לאחד התפקידים הבכירים כאן. עבדנו שנים יחד, אני יודע כמה הוא מוכשר ואני מאחל לו בהצלחה".

טפירו תולה את הנעליים עם תואר קבוצתי אחד, גביע המדינה, שבו זכה במדי הפועל ירושלים בעונת 2006/7 לאחר ניצחון בגמר על בני השרון. הוא גם היה קרוב מאוד לתואר אליפות ראשון באותה שנה, בגמר הפלייאוף מול מכבי ת"א. אלא שאז, 4:36 דקות לסיום המשחק, כשירושלים מובילה 66:70, שרק השופט סמי בכר לאחת העבירות השנויות במחלוקת בכדורסל הישראלי אחרי ספק התחזות של דריק שארפ, שהוציאה את טפירו בחמש עבירות.

"אתה לא מתבייש?" אמר אז טפירו לבכר בעודו ממרר בבכי, "כל הקריירה חיכיתי לרגע הזה". בסופו של דבר זכו הצהובים באליפות מסל בשנייה האחרונה של ג'ימי ארנולד. "אין ספק שזה אחד המשחקים הכואבים שהיו לי בקריירה", אומר טפירו, "אבל שמתי אותו מאחוריי והמשכתי הלאה. זה לימד אותי שאני יכול וצריך לעשות את הכי טוב שאפשר, אבל שלא הכול תלוי בי".

בנוסף לקריירה בקבוצות, במשך שנים ארוכות כיכב טפירו בנבחרת ישראל. במדי הנבחרת הופיע בארבע אליפויות אירופה, רשם 130 הופעות בינלאומיות וקלע 1,137 נקודות (13 בכל הזמנים). "קשה לי להבין כאלה שלא רוצים לבוא לנבחרת", הוא אומר, "בזמני רק רצינו להיות חלק מהסגל הסופי, לא משנה מה. זה היה מיוחד ושלנו, תמיד התרגשתי בהמנון והרגשתי שמדינה שלמה מאחורינו. כל דקה הייתה נפלאה".

במסיבת העיתונאים הודיע טפירו כי לא יעזוב את הכדורסל, וכי הוא מתכוון לקחת פסק זמן בטרם יחליט על השלב הבא. הטיים אאוט הזה נמשך בדיוק שבועיים, אז בישרו הכותרות על מינויו למאמנה החדש של מכבי אשדוד/באר־טוביה מליגת העל. "זה מהלך שהתפתח במהלך הקיץ וגרם לי לפרפרים בבטן, כמו בימים שהייתי שחקן", אומר טפירו. "זה הרגיש לי נכון והלכתי על זה".

טפירו הוציא את תעודת המאמן שלו לפני שנים בסמינר הקיבוצים וניסיון האימון שלו מסתכם בטורניר אחד, שבו אימן את נבחרת המכללה למנהל לבקשתו של חבר. למרות זאת, החליטה אשדוד להמר עליו. "האמת שאתה צריך לשאול אותם למה הם בחרו בי, אבל אני חושב שזה שילוב של כמה דברים. מאמינים בי במערכת, התקופה שלי באשדוד כשחקן הייתה נהדרת והגענו יחד להצלחות אדירות (חצי גמר גביע המדינה וגמר פלייאוף, ד"מ). לדעתי חיפשו שם משהו חדש ושונה".

לא חששת לקחת את התפקיד?
"האמת שלא חששתי בכלל, למרות שאני יודע מה התפקיד הזה אומר ושהרבה פעמים הוא כפוי טובה. נכנסתי אליו במהירות, או כמו שאשתי אומרת - מאפס למאה. מתשע בבוקר עד עשר בלילה אני בפגישות, ואז בלילה אני רואה קלטות של שחקנים. זו עבודה אינטנסיבית".

אתה מרגיש מספיק בשל?
"אני בטוח שאתמודד עם דברים שאין לי בהם ניסיון ואשלם שכר לימוד, וגם מי שלקח אותי מודע לזה. יש דברים שאלמד תוך כדי תהליך. ראיתי הרבה סיטואציות ודרכי התמודדות של מאמנים לאורך השנים, אבל עד שלא אחווה את הדברים בעצמי, לא באמת אדע".

דיוויד פדרמן אמר פעם שלכל מאמן יש שריטה. אתה מזדהה?
"גיליתי על עצמי שאני פרפקציוניסט וכמה שהדברים הקטנים קריטיים עבורי. אני יושב כל לילה לראות משחקים ולעקוב אחרי שחקנים זרים. אם שחקן מוצא חן בעיניי, אני רואה גם שלושה־ארבעה משחקים שלו ברצף. רק לדבר על זה גורם לי להתרגש, אז כנראה שפדרמן צודק".

מה האני מאמין שלך כמאמן?
"אני חושב ששחקנים בקבוצה זקוקים שיציבו להם גבולות, מי יותר ומי פחות, שירגישו חופשיים לטעות בתוך הקבוצה ושיהיה להם ביטחון. אני אישית הצלחתי במקומות שבהם הרגשתי שהמאמן סמך עליי, ואלה התחושות שאני רוצה להעביר לשחקנים שלי. אם אצליח לבנות קבוצה מחויבת עם אופי, שאר הדברים כבר יסתדרו".

מה בנוגע לקידום צעירים? מאמנים מפחדים להפסיד פה ומייבשים כישרונות.
"למרות שנהוג לזכור את השנים ששיחקתי, מעטים יודעים שבתחילת הדרך נלחמתי על דקות משחק, לא קיבלתי שום דבר בקלות והתקופות האלה ביגרו אותי כשחקן וכאדם. אני מאמין בדרך, במסע, ולא בקיצוניות. הרעיון הוא לבנות שחקן לאט ולתת לו יציבות. בשנים האחרונות אני רואה הרבה כישרונות צעירים, שבמשחק אחד מקבלים שלושים דקות ובשלושת הבאים לא נוגעים במגרש. זו בעיה".

מי המאמנים שהשפיעו עליך?
"היה לי מזל גדול עם צביקה שרף, שהביא אותי לליגה, ועם משה ויינקרנץ שהאמין בי. מכל מאמן לקחתי משהו. אני מאמין שבשביל להיות טוב אתה צריך להביא את עצמך, כי כל ניסיון חיקוי יהיה פחות טוב מהמקור".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"במבט לאחור על הקריירה השגתי הרבה מעבר לחלומות שלי, יש לי משפחה וילדים שאני אוהב. טוב לי, תומכים ומאמינים בי. אני קרוב לחמש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg