ליגה מעולם אחר: על היורו, מאמנים וקבלת החלטות
רוי הודג'סון לא התייחס יותר מדי לפרמייר ליג בבחירת סגל אנגליה. מרק ווילמוטס התעקש להשאיר את פלאיני באותה עמדה. ורק דשאן נתן את המפתחות לאיש החם מווסטהאם. רונן דורפן על מערך ההחלטות של מאמנים ביורו
במהלך המשחק בין בלגיה לאיטליה, הבחור הגבוה שהבלגים הגביהו לעברו כדורים נראה לי מוכר מאיפשהו. ברור! אני מתומכי מנצ'סטר יונייטד.
גם ביונייטד מגביהים אליו כדורים סתמיים בלי הפסקה בתקווה שיגרום לטעות בהגנה. גם שם הוא תוקע את ההתקפה באי יכולתו לשחק בכדור אחד, וגם שם הוא בסופו של דבר כן מגיע להזדמנות אחת במשחק - פעם בכמה חודשים הוא מבקיע, אבל לרוב מחטיא. גם מול איטליה הוא החטיא. לא את השער, את הכדור.
אם מרק וילמוטס, מאמן בלגיה, היה משתמש במרוואן פלאיני בדרך אחרת מיונייטד, אפשר היה להבין אותו. שחקן ענק עם יכולת אירובית של מי שהיה אלוף 10,000 מטרים בצעירותו, יכול להיות נשק טקטי. אבל וילמוטס ניסה בדיוק את מה שניסה לואי ואן חאל. איינשטיין כבר הגדיר פעם את הטיפשות כחזרה על אותם מעשים בציפייה לתוצאות אחרות.
אבל יש שחקנים שווילמוטס דווקא החליף להם תפקיד. בזכות טובי אלדרווירלד ויאן ורטונגן במרכז הגנת טוטנהאם הקבוצה הלונדונית ספגה הכי פחות שערים בפרמייר ליג.
הרבה מההצלחה שלהם היא בזכות מי שמשחק לפניהם - מוסה דמבלה במרכז.
כמעט כל מנג'ר לאומי אחר היה משלם כל מחיר בעולם כדי לקבל סט של שני בלמים וקשר דפנסיבי ממועדון אחד עם הגנה מצוינת.
מה עשה וילמוטס? ויתר על דמבלה ואת שני בלמי טוטנהאם העביר בחלקים גדולים מהמשחק לאגף. ז'וזה מוריניו אמר פעם שאין שום בעיה להעביר מגן להיות בלם לשעת חירום במהלך עונה. ההפך הוא דווקא בעייתי מאוד, כי ברוב מערכי המשחק מגינים רצים הרבה יותר והמעמסה באגף תהיה קשה לבלמים. השער השני של איטליה המחיש זאת. הראשון המחיש סתם חוסר תיאום.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפרמייר ליג היא ליגה מרובת בעיות, הקבוצות לא מרשימות באירופה, אבל קשה להתעלם מהליגות באנגליה שבה משחקים 130 מ־552 הכדורגלנים בטורניר הנוכחי בצרפת.
דוגמה למאמן שלא התעלם הוא דידייה דשאן, שהניח את התקפת הנבחרת ברגליו היצירתיות של דמיטרי פאייט. למאמן עם הלוקסוס לבחור כמעט את כל נבחרתו מהמועדונים האירופיים הגדולים ביותר זה לא טריוויאלי ללכת עם שחקן של ווסטהאם שכמעט לא שיחק לפני השנה בנבחרת.
תגובה מהירה עוד יותר היתה לבחור את נג'אלו קאנטה, המנוע השקט של סנסציית לסטר, ממש שבועות לפני האליפות.
מי התעלם ממה שהתרחש בליגה האנגלית? דווקא מאמן אנגליה רוי הודג'סון. שותפו של קאנטה למרכז הקישור, דניאל דרינקווטר, לא זומן לטורניר וכן מרק אולברייטון. שניהם לא רק נתנו עונה גדולה, אלא בקבוצה טקטית מאוד - שזה תמיד טוב לטורניר.
הודג'סון דווקא נראה בכל שבוע בשידורי הפרמייר ליג צופה במשחקים. הוא צפה בליגה אחרת: שבה ללאנה מוביל התקפה ליברפולית גדולה, גארי קהיל לא נמצא בהגנת צ'לסי מחוררת, וויין רוני לא צל של עצמו וראחים סטרלינג מצדיק את המחיר העצום שלו.
אקו"ם