מבחן הקסטל: הפועל י-ם עולה, בית"ר מחכה לגרר

למרות היותן קבוצות תאומות מעיר הבירה, הפועל ירושלים בכדורסל הצליחה להתגבר על הקשיים בדרך ולהסיר את תדמית "הלוזרית הנצחית", בית"ר רגל עדיין תקועה בעליות ומחכה לאחד שייקח ממנה את תואר "הקבוצה הגזענית של המדינה". טור מיוחד ליום ירושלים

הפועל ירושלים עולה, בית''ר מתכה לגרר צילום: דני מרון

נחזור אחורה - חלק מקהל הירושלמיות לא יאהב לקרוא זאת, אך מדובר בקבוצות תאומות. בית"ר נוסדה ב-1936, בעוד הפועל מעט אחרי ב-1943. שתיהן מייצגות את האנטיתזה לניסיון ההשתלטות המכביסטי על הספורט הישראלי. האוכלוסייה ביציעים מעורבבת ומורכבת מאוהדים – דתיים, מסורתיים, חילוניים, מתנחלים, קיבוצניקים עירוניים ועוד. כשמחברים אותם ליחידה אחת עולה מהם רושם פנאטי ואוהב עד אין גבולות (לפעמים גם מעבר לטעם הטוב).

לפני כשני עשורים אף ניסו ליצור שיתוף פעולה בין האדומים לצהובים באמצעות משחק ראווה במלחה. איציק זוהר הפגין יכולות מרשימות של קליעה לסל, בעוד הכדורסלנים ניסו את מזלם במשחק קט-רגל. אך האוהדים הצהובים והאדומים לא שמחו מכך, והעניין לא חזר על עצמו.

איציק זוהר בבית''ר ירושלים. הציג יכולות גם על הפרקט במלחה צילום: עדי אבישי

חז"ל אומרים שעשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. וכמו העיר, גם הקבוצות הירושלמיות התברכו בקסם מיוחד, אך גם במחלות שעד לא מזמן נראו אצל שתיהן כחשוכות מרפא.
הפועל סל, "התברכה" בתדמית הלוזרית. זו שגם אם תוביל 30 הפרש מול מכבי ת"א, תדע איך לאבד את האליפות ("לעולם לא תניפו צלחת", שרו לה).

בזמן שבית"ר לאורך ההיסטוריה הראתה המון רגעים של ווינריות, למשל כשידעה לנצל את העובדה ששחקן היריבה נכשל במשימה הפשוטה של קשירת שרוכים או בגמר גביע המדינה מול הפועל ת"א ב-2008. אך דבקה בה תדמית הקבוצה הגזענית של המדינה, והאוהדים יוסיפו: "הו הו הו".

מאיר טפירו ממרר בבכי. האדומים תמיד ידעו כיצד להפסיד אליפות צילום: עדי אבישי

מסע ההיחלצות של הקבוצות מבעיותיהן היה דומה והזוי. ארקדי גאידמק סייע לאדומים וחגג תארים כבעלי הצהובים אך הסתבך כלכלית ועזב. גומא אגייאר זכרו לברכה, כבר הרים מופע ריקודים בטדי וסיפר על חזונו במלחה, אך סיים עמוק במצולות הים אחרי שככל הנראה סבל מסינדרום ירושלים שנתקלים בו רק בסיפורים.

הירושלמיות כבר אמרו נואש. הכול מכתוב, הגורל נקבע והתדמית לא תשתנה. ואז הגיעו המושיעים: ד"ר אורי אלון האוהד והסטארטאפיסט שקנה 90% מבעלות הפועל, ואיש העסקים אלי טביב שרכש את בית"ר, הציל אותה מפירוק וזכה לכינוי "משיח תימני" בקרב האוהדים הצהובים.

ההתחלות עבור שתי הקבוצות נראו מבטיחות. הדוקטור הצהיר שבכוונתו לדאוג שהישראלים הבכירים ישחקו עבורו. בעוד בכלי התקשורת דווח כי טביב מתכוון להחתים שמות גדולים כמו מאור בוזגלו, ברק יצחקי, יוסי בניון ועוד.

גומא אגייאר. כוונות טובות שהסתיימו בסינדרום ירושלים צילום: דני מרון

אך בעוד אלון קיים את הבטחותיו, 'וחטף' ליריבה הגדולה מכבי ת"א את ליאור אליהו ויותם הלפרין במטרה לשנות את ה-ד.נ.א של אהובת נעוריו האדומים, טביב הגיע לבירה לעשות עסקים.

כמו כל חתן טרי בערב חתונתו הצהיר הבעלים החדש של בית"ר שלא שכח את ימינו ודבק מיד לקיצוניים שבצד זה – 'ארגון לה פמיליה'. כבר במהלכיו הראשונים הוא שלח את איציק קורנפיין, ז'אן טלסניקוב ובהמשך את אריאל הרוש הרחק מבית וגן. אלו שתמכו בהבאת השחקנים הצ'צנים המוסלמים והיו מועמדים לתלייה בכיכר ספרא בגין פגיעה בכבוד המשפחה.

טביב רחוק מלהיות גזען, אך אחרי שסולק מקבוצתו הקודמת הפועל ת"א ע"י האוהדים, ורימון הלם הונח מתחת למכוניתו בפתח בית משפחתו, הוא החליט לא להסתבך ולהישאר עם הפלז'ר האפשרי בתוך הביסנס הטעון.

בהמשך המהלכים הטקטיים שלו הוא הראה שאין לו שום סנטימנטים למאמנים או קפטנים שמתחלפים כמו סחורה בשוק מחנה יהודה. ומחלקת הנוער - למי אכפת?

מנגד, ארגון' לה-פמיליה' בישרו שהמצבר שלהם עומד להיגמר : "תמו הימים שפלייאוף עליון ומקום 3 הם מטרות", הם הודיעו לבעלים בפייסבוק: "כסף לא עושים על חשבון בית״ר ירושלים. במידה ואין בכוונותיך אפשרות או רצון להשקיע בעונה הבאה ולהצעיד את בית״ר ירושלים קדימה, אנחנו נראה מי בעל הבית האמיתי".

אך בעלי הבית האמתיים מהיציע הם אלו הראשונים שצריכים לעשות חשבון נפש. כבר מספר עונות שיצרו כאוס בקבוצה, כשרק בעונה האחרונה הם סיפקו לקבוצתם את מופע האבוקות בבלגיה, תקיפת השוטרים מול סכנין בטדי, פריצה למגרש במשחק האחרון ועוד. בעיקר בגללם ובגלל אוהדים שמקבלים מהם השראה, בית"ריים עמידים היותר קרובים לדמותו של אורי אלון מתרחקים ונמנעים מלתמוך בקבוצה (לדוגמה: מומי דהאן תומך בבית"ר נורדיה, ברק אברמוב רכש את בני יהודה, ואלדד פרי בפרויקט שעריים).

קהל בית''ר. טביב לא הגיע לשנות את הד.נ.א צילום: דני מרון

במצב הנוכחי, הצהובים תקועים עם תדמית בעייתית ועד שלא יפטרו ממנה לא יוכלו לחזור לימי התהילה. מדי שנה הם צריכים להתפלל ולשים פתק בכותל בבקשה שיגיע גרר ויפנה אותה באופן בהול. למרבה הפלא, התקווה הגדולה נמצאת דווקא אצל האחות החורגת מהכדורסל - הפועל ירושלים שכבר הניפה צלחת אליפות וזרקה את תדמית הלוזרית הנצחית מבעד לחלון, אליה הם צריכים להפנות את מבטם.

כישלון באירופה ואבדן האליפות כבר לא מתקבלים בברכה אצל האוהדים הירושלמים האדומים שעד לא מזמן הסתמכו רק על גביעי המדינה והיול"ב שהונף אי שם ב-2004. אך הם כבר יכולים וצריכים להסיר דאגות ותלונות ולנשום אוויר הרים צלול כיין, מכיוון שהמכונית המשודרגת של ד"ר אורי אלון תטוס עוד שנים רבות בעליות הקסטל, ותמשיך להעלות את ירושלים על ראש שמחתם.

אורי אלון מעלה את ירושלים על ראש שמחתו. טביב ימשיך לעשות עסקים צילום: דני מרון