המומנטום שהלך לשחות בגעתון: הפועל חולון לאן?
הסגולים הפסידו אתמול בנהריה, בעוד משחק שכבר היה להם ממש בידיים. מנחם כהן מנסה להבין מה לא "דופק" בקבוצה של דן שמיר ואיך זה שכל חמשת הזרים לא מצליחים לספק קבלות ראויות
צריף ירוק, לא רחוק, בית הספר.
מי עבר, מי נשאר, מי עודנו.
מה עוד מביא אותי תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
עוד הפסד חולוני אתמול בנהריה, במשחק שכבר היה להם בידיים ובגלל אותן הסיבות שבעטיין מחזיקים בחוריו של דן שמיר את כל קבוצות הליגה על כתפיהם השחונות. ננסה לעמוד על חלקן מנקודת מבטו של אחד ממאות מאמני היציע.
וויל קלייברן: לדעתי כדורסלן של פאטה מורגנה, אחיזת עיניים בעליל. מלך הסלים של הפועל חולון אבל מחזיק תיק איבודי הכדור. משחק בחולון ולא בקבוצת יורוליג בגלל תסמונת החישוק הרחוק, אבל מתעקש להפציץ ממרחק כאילו הוא וסטפן קרי הופרדו בלידתם. את הנזק הסגולי שנגרם לקרש ולקבוצה כנראה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן,ונחסוך מילים על איבודי כדור שלו בדקות קריטיות.
המומנטום שהלך לשחות בגעתון :אמש בנהריה-- וכמו בכמה משחקים קודמים--הצליחה הפועל חולון למחוק
הפרש של שבע נקודות ולהוביל בארבע ,אבל כמו תמיד, הם חזרו על הטעויות הבסיסיות שלהם: ריצה חסרת אחריות והפצצות שטוחות מסלול של כדורי סרק ותוך דקה נמחק היתרון והיה כלא היה.
ישראל השניה: כל חמשת הניצחונות של הפועל חולון הושגו בגלל התעלות של כדורסלנים ישראלים. פעם זה שולמן ושימריז ופעם אדם אריאל ופעמיים גוני יזרעאלי.
והמסקנות מהיציע:
א. הפועל חולון נפלה העונה עם כל השחקנים הזרים
ב. הקלעים בפוטנציה הם אדם אריאל ודודו שמריז
אריאל מוחלף אחרי ההחטאה הראשונה שלו ,דודו שמריז נהיה דוגמן של רהיטי ביתילי על הספסל ושלומי הרוש עדיין אינו האנג'ייזר של העונות, שלפני הרפתקת ים סוף.
כף התקווה הטובה: שני משחקי הבית הקרובים נגד הפועל תל אביב וקריית גת הם מהסוג של שינוי מומנטום ומגמה. לא ינצחו אותם ואז גם אם ישימו מבטחם באביהם שבשמיים, יתפללו שלוש פעמים ביום ויצומו תעניתית כל שני וחמישי"ההישג" יהיה תלת משמעי, ירידה במשקל הפיזי, המשקל הסגולי והמשקל הליגאי.
יצחק מזרחי : במסגרת עיסוקי האזרחי ביקרתי במשרדי רשות המיסים ברחובות. במגרש החניה פגשתי את יצחק מזרחי, הבלם של מכבי שערים מהימים שמכבי שעריים היתה מכבי שעריים.
"אני זוכר אותך" בישרתי לו על האביב המתקרב, " ואני בכלל מחולון". עמדנו כחצי שעה וצללנו במנהרת הזמן לימים הגדולים שלו על המגרש ושלי ביציע.
למשחק ההוא בחולון, ולזה שהיה בשעריים (אלכס שפרינגר ומישקה לפרדון), לאשכולית שקיבל מוטל'ה שפיגלר (וברחובות תאכל אשכוליות), לחצי גמר הגביע נגד הפועל חיפה ולגמר נגד הכח.
למשחק נגד הפועל תל אביב...
למיקי מיכאלי משה בזוזק יודה לינקר עובד גרינטוך מאיר מלמד
חיים מדהלה אהרון שטרוסברג אריה פליישמן עמי מחרבי עמי גובס
לשפת הדיבור ההפוכה
לשעריים צ'ה צ'ה צ'ה
עור ברווז, צמרמורת.
זוכר איך שהלכנו דרך קבע
לאורך הרחוב המתרוקן
דבר לא השתנה
רק פה ושם דוהה הצבע
אולי זה רק הלב שמזדקן.
אקו"ם