זמן השרון: דרוקר חוזר למרכז הבמה
הכישלון במכבי ת"א, הסכסוך הבלתי נגמר מול פיני גרשון וההצלחה עם ראשון לציון. שרון דרוקר חוזר למרכז הבמה. ראיון מיוחד
מכבי ראשון לציון הפכה השנה למרענן הרשמי של הכדורסל הישראלי. בעונה שבה מכבי תל אביב מתרסקת והפועל ירושלים לא עשתה את קפיצת המדרגה המצופה ממנה באירופה, מצליחה ראשון לציון, בתקציב קטן בהרבה, לעשות לא מעט. הקבוצה דורגה רביעית בליגת העל, העפילה לחצי גמר גביע המדינה והדובדבן שבקצפת − עלתה לשמינית הגמר במפעל האירופי החדש של פיב"א, היורופ־קאפ.
"אף אחד לא האמין שנסיים את הבית המוקדם במקום הראשון ונמשיך הלאה, זה לא היה בתוכניות", אומר השבוע מאמן הקבוצה, שרון דרוקר, בריאיון למוצש. "לחזור למפעל אירופי היה החלום של היו"ר שלנו, יצחק פרי, אבל לא בנינו את הקבוצה למסע כל כך ארוך וזה גובה את המחיר".
מה הכוונה?
"אין לנו סגל ארוך כמו למכבי תל אביב או ירושלים, וכשכריס רייט הושבת לשבועיים ואבי בן־שימול עבר ניתוח, המעמסה נפלה על האחרים. שיחקנו העונה כבר יותר מ־30 משחקים, כמות שבעונה רגילה של ראשון מספיקה לעונה שלמה. ויש עוד הרבה לפנינו. אנחנו רצים ממשחק למשחק, בכל שלושה ימים יש לנו אתגר שונה וזה לא פשוט".
איך השחקנים מתמודדים עם העומס?
"יש לי חבורת שחקנים מדהימה ותחרותית, שנהנית לשחק ביחד. הקבוצה מלוכדת וחדר ההלבשה מאוד בריא. הכי חשוב שנהנים לראות אותנו משחקים".
מה מידת הלחץ על מאמן במקום כמו ראשון לציון?
"יש לחץ כי ההצלחה יוצרת ציפיות ואתה רוצה להצליח בכל המסגרות".
עבור דרוקר (48) זו השנה ה־16 כמאמן ראשי. הוא החל את דרכו על הקווים בשנת 1995, לאחר שפרש ממשחק פעיל בגיל 28 בגלל פציעת ברך. הוא שימש ארבע שנים כעוזרו של אריק שיבק במכבי רעננה והחליף אותו בשנת 2000, ומאז הוא מאמן ברציפות בארץ ובאירופה.
לראשון הוא הגיע בקיץ 2014: "הגעתי למועדון שחווה עונה טראומתית, שכמעט הסתיימה בירידת ליגה", נזכר דרוקר. "בנינו קבוצה עם תקציב נמוך, אולי השמיני או התשיעי בגודלו בליגה, והגענו לפיינל פור. העונה כבר אפשר לראות גרף של צמיחה במועדון. יצרנו עוגן של שחקנים ישראלים, צירפנו זרים טובים ובנינו מחדש את המותג של מכבי ראשון לציון".
לאן תצליחו להגיע?
"ההגעה לשמינית גמר היורופ־קאפ היא הישג היסטורי עבור המועדון, אבל כמובן שנרצה להמשיך ולהתקדם. בחצי גמר הגביע נפגוש את אשדוד, שכבר ניצחה העונה את מכבי פעמיים, וזה משחק פתוח לגמרי. בליגה המטרה היא פלייאוף ולנסות להגיע הכי רחוק שאפשר. התחלנו את העונה עם תקציב טוב, אבל הרבה קבוצות בחרו לשחק עם חמישה זרים וחלקן לא מפסיקות להתחזק. התחרות תהיה קשה וצמודה עד הסוף וכלום לא מובטח".
אחת ההפתעות בסגל של ראשון היא דריל מונרו, פורוורד סנטר בן 29, שהגיע לישראל מהליגה האיטלקית השנייה ומציג עד עכשיו עונה נהדרת ושורה סטטיסטית מרשימה של 17.5 נקודות למשחק, 8.3 ריבאונדים ו־3.5 אסיסטים למשחק. "במשך שלוש שנים ניסיתי להביא את דריל לישראל", מספר דרוקר. "בקיץ סיפרתי לו על החיים פה ועל ראשון, ואני שמח שהוא בחר בנו השנה. אני חושב שגם הוא וגם המשפחה שלו נהנים כאן, למרות שיש עליו עומס אדיר. אני מנסה לתת לו כמה שיותר מנוחה".
עד כמה אתה מעורה בשוק השחקנים העולמי?
"אני עובד עם סקאוטר בשם צביקה מנדלייב ואנחנו מנתחים כל הזמן את שוק השחקנים ויודעים כל מה שמתרחש בו, משחקן שסיים הרגע קולג' ועד שחקן שנתן עונה טובה בקבוצת תחתית בפולין. העולם היום קטן, רואים, יודעים ומגיעים לכל אחד".
מאז הימים ברעננה, אז הגיע עם הקבוצה לגמר הפלייאוף, אימן דרוקר את הפועל גליל עליון, עשה היסטוריה כשהוביל את הפועל ירושלים לזכייה ביול"ב קאפ, יצא למסע אירופי בין חמש שנים ברוסיה (זכה ביורוקאפ־צ'לנג' עם אוראל גרייט), ליטא, בלגיה (גביע ואליפות עם אוסטנד) ואיטליה.
בנובמבר 2008 קיבל הצעה שלא מסרבים לה, חזר לארץ ומונה לעוזר המאמן של פיני גרשון במכבי ת"א, במטרה להפוך למחליף שלו כעבור כמה שנים. דווקא שם, אחרי שנים של הצלחות, הפסידה מכבי את האליפות בעונת 2009/10, השניים פוטרו מהקבוצה ובין דרוקר וגרשון פרצה מריבה, שעד היום מסרבת לדעוך.
"אם אני אגיד לך שאני לא יודע באמת מה קרה אתה תאמין לי?", שואל דרוקר, "אני לא חושב שמישהו יודע. ניסיתי לברר מולו כמה פעמים במה מדובר, עוד כשעבדנו יחד, ואף פעם לא קיבלתי תשובה. זו הבחירה שלו ואני חי עם זה בשלום".
בינתיים הוא ממשיך לקטול אותך ואת הקבוצות שלך כשהוא בעמדת הפרשן.
"זה סוד די גלוי בענף שהפרשנות של גרשון נגדי ונגד הקבוצות שלי באה ממניעים אישיים ולא מקצועיים. זה חבל לי כי פיני היה חבר. אני עדיין מאמין שיום אחד נלחץ ידיים ונשכח מהכול".
הכישלון במכבי עצר לך את ההתקדמות. איך התמודדת?
"במקצוע שלנו אתה אף פעם לא יודע מה יקרה, לטוב או לרע ואין אפשרות לתכנן הכול. מה שקרה בסופו של דבר במכבי היה מול פיני ולא מול ההנהלה. עברתי משם לאריס ביוון והמשכתי בדרך שלי".
היו דברים שהרגשת שטעית בהם?
"ברור שהיו. גם היום אני טועה לפעמים אבל זה חלק מהעניין. אם לא אעיז ואהיה חופשי, אני לא אהיה אני. ברגע שאני יודע שעשיתי את המקסימום שאפשר, יש לי את האומץ לקחת אחריות על זה".
מה דעתך על מה שקורה במכבי תל אביב העונה?
"נראה שהם עוברים עונה קשה וחוויה די טראומתית. אני יודע כמה קשה לאנשים שם לחיות עם העובדה שהם ביורוקאפ ובאיזו מעמסה כלכלית מדובר. עכשיו הם מנסים לתקן כדי לזכות באליפות ולהחזיר את ההגמוניה".
תחזור לשם כמאמן ראשי?
"נראה שעכשיו הם יותר בכיוון של מאמנים זרים, אז קשה לדעת. אני ביחסים טובים עם הנהלת מכבי ואף אחד שם לא עשה לי משהו רע. אם אני צריך להגיע לשם, זה יקרה בזמן שלו".
היית שתי קדנציות בהפועל ירושלים. איך אתה מתרשם מהשינויים?
"ירושלים היום זה מועדון אחר לחלוטין מזה שאני אימנתי בו. התקציב, הניהול והארנה הפכו אותה לקבוצה בסדר גודל אירופי ברמות הגבוהות. תמיד תהיה לי פינה חמה בלב על מה שעשינו יחד".
הפיינל פור חוזר השנה, אתה בעד?
"לא. אני מבין את יושבי הראש שרוצים שתהיה להם אפשרות לקחת אליפות במשחק או שניים אבל ספורטיבית, רק בסדרות אפשר לבדוק מי טובה יותר. ברור שאם יש לך תקציב של שלושה מיליון דולר, קשה הרבה יותר לנצח סדרה מול קבוצה עם תקציב של 20".
ומה דעתך על החוק הרוסי?
"אני נגדו עוד כשאימנתי ברוסיה, לפני שהעלימו אותו שם. אני מאמין בכדורסלן הישראלי ובחשיבות של שחקנים מקומיים שתורמים לזהות המועדון ובכל מקום שאימנתי, הקפדתי לשלב אותם. מצד שני, לא צריך חוק או תעודות זהות בשביל לשחק. זה גורם למצבים אבסורדיים, שבהם שחקן יוצא מהמגרש בלי הצדקה ועושה כאב ראש למאמנים".
ב־2012 חזר דרוקר לקדנציה שנייה כמאמן נבחרת העתודה של ישראל. הוא העלה את הנבחרת בחזרה לדרג א' וכעבור שנה הוביל אותה לרבע הגמר באליפות אירופה. אחת התגליות שלו שם היו שון דאוסן, שתחתיו, הפך בשנתיים האחרונות בראשון לציון לדבר הגדול הבא בכדורסל שלנו.
"לפעמים, כשאני יושב באימון ומסתכל עליו, אני נזכר בפעם הראשונה שהוא בא להיבחן לנבחרת בהמלצה של מתן חרוש", הוא נזכר. "הוא היה ילד צנום שרק סיים גיל נוער ואף אחד לא ידע מיהו. צירפתי אותו לנבחרת והוא הפך לשחקן חמישייה. משמח אותי לראות אותו מתקדם ומתפתח מול העיניים שלי".
הוא חולם להגיע ל־NBA. יש לו סיכוי?
"שון יוביל את הנבחרת אחרי שכספי ואליהו יסיימו את הקדנציה. הוא עובד קשה, תחרותי מאוד, יודע להקשיב ואוהב ללמוד. אני מנסה לכוון אותו כמה שיותר ומחזיק לו אצבעות שיצליח להגשים את החלום".
בשבוע שעבר התבשר דרוקר שנבחר לאמן את נבחרת בולגריה, שתשחק במוקדמות אליפות אירופה בקיץ הקרוב. "זו הפעם השנייה שהם פונים אליי אחרי שלא יכולתי להגיע בתקופה שלי בבלגיה", מסביר דרוקר. "זה כיף לקבל אמון ממדינה אחרת, אבל אדע לאן זה הולך רק כשיו"ר האיגוד הבולגרי יגיע לארץ לפגוש אותי בשבועות הקרובים. יש להם הגרלה קשה וחשוב לי לברר מי יהיה בסגל ומה יהיו התנאים לפניי שאקבל החלטה".
זה עושה לך חשק לחזור לאמן גם קבוצה באירופה?
"אני מאוד אופטימי בקשר לעתיד הענף בארץ ורק אם אמצא אתגר אמיתי שיעניין אותי, אחזור לקבוצה אירופית".
מה גורם לך לאופטימיות הזו?
"אני מרגיש שהכדורסל הישראלי הולך לכיוונים טובים. יש מתקנים חדשים ויהיו עוד, הרבה קבוצות עם קהל ותקציבים חוזרים למפעלים האירופיים ויש דור צעיר וטוב שמתפתח. אם הניהול ימשיך ויתקדם פה, לא תהיה סיבה לחפש בשדות זרים".
על מה אתה חולם?
"הגשמתי כבר הרבה חלומות בקריירה והיום אני מחפש אתגרים, כמו בראשון שבנינו כמעט מכלום מועדון צמרת מסוקר, שמשחק בשלוש מסגרות ומצליח. זה סיפוק אדיר לראות את האולם מלא ואת החבר'ה שלנו גדלים ומתפתחים. חשוב לי להיכנס לחדר ההלבשה ולראות אנשים שמחים, לא כמו הסיפורים ששמענו על קליבלנד".
מה דעתך על מה שקרה שם לדיוויד בלאט?
"אין מאמן, גם מהגדולים ביותר, שלא חווה כישלון או פיטורין ועליות וירידות. לפעמים אתה תלוי בשחקן שעומד על הקו ומחטיא ואתה מאבד את העבודה שלך. הארגון בקליבלנד בחר להיפרד מדייויד והוא נאלץ לקבל את זה".
לאחרונה הפך שרון, לו שני ילדים בוגרים מנישואיו הראשונים, שוב לאב טרי, הפעם ליהל בן השלושה חודשים. "זה מאוד מיוחד בשבילי", הוא אומר, "לא חשבתי שאני אוהב את זה אבל זה אחרת, ממש כיף".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני בארבע וחצי. אני במקום טוב בחיים, יודע מה אני רוצה והבשלות והניסיון עוזרים לי לעשות בחירות נכונות. יש סיפוק, משפחה וחברים טובים מסביב, ורק שנהיה בריאים".
אקו"ם