מכה אפורה: השיעור שלמדה מכבי תל אביב
דינמו קייב עשתה לאלופה את מה שהצהובים עשו בעצמם למכבי חיפה בשבת. המכבים נפלו בפח שהישראלים נופלים בו כל השנים - דקות פתיחה וסגירה של מחציות. מכבי היא עדיין לא אולימפיאקוס או באטה בוריסוב. בדיוק כמוהן, היא זקוקה לעשר שנים רצופות של אפרוריות בצ׳מפיונס ליג כדי לרכוש לעצמה שם של אפורה ראויה
נכון להבוקר מכבי ת״א מרגישה מה זה להיות ראש ממשלה נבחר בישראל. ימי אושר ותהילה קצרים אחרי הזכייה מתחלפים בהרגשת ״כל העולם נגדנו״ ובשורת סכנות והתמודדויות מכל כיוון אפשרי מרגע הבחירה. אתמול (שלישי) הגיעה לחיפה היריבה הפחות נוצצת משלוש האחרות - דינמו קייב. האלופה האוקראינית האפרורית והמוכרת פחות מצ׳לסי ופורטו הממותגות עלתה על הדשא הגרוע בסמי עופר ותוך פחות משלוש דקות פירקה למכבי את ההגנה.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אלו הם חיינו בזמן האחרון, יכול להיות יותר טוב, יכול להיות אסון. פעם אחת בשבוע הצהובים מקבלים לתרגולת על יבש את היריבה הגדולה מפעם, מכבי חיפה, ושוברים לה את המפרקת, ואז באה קייב ועושה להם את מה שהם עשו לחיפה.
שנה ראשונה בשלב הבתים אחרי עשור של היעדרות היא בעיקר זמן להתארגנות ולהתלהבות של נערים מתבגרים מהנפנוף הזה בדגל המצויר, ומהמנון ליגת האלופות המשכר, שמזכיר שאתה בליגה הנכונה, של הגדולים. זה הערב שבו אתה מנסה להתאפר טוב יותר מבשאר הערבים, לחלץ מהארון את חולצת הכפתורים שאתה שומר לאירועים של פעם-פעמיים בשנה, לגהץ את הקמט התמידי על הכדורגל כאן.
״כל השאר הוא בונוס״, זה משפט המפתח שנועד להקטין ציפיות ולהנמיך את גובה הלהבות אחרי שאתה פוגש את היריבות האימתניות, אבל זה לא עובד ככה אצל המכביסטים. יש כאלו סביבי מכל המינים והגילאים. את ליל האליפות הם שכחו כבר מזמן, ומאז הם מקטרים ורעבים לנצח את כולם, גם את ברצלונה. ככה זה מכביסטים. לא יודעים מנוחה ושקט.
אבל הם נפלו בפח שהישראלים נופלים בו כל השנים - דקות פתיחה וסגירה של מחציות. דקות של התרגשות, או דקות של עייפות. הרגליים, שגם ככה לא הכי מהירות ביבשת, מגיבות עוד פחות. שלא לדבר על פיזיות וגנטיקה. הקרבות בין השחקנים, באחד על אחד, הם כמעט אבולוציוניים, פערים של כמעט 20 סנטימטר בגובה ו-10 קילו במשקל, שמשאירים את הישראלי לראות לאוקראיני את המספר על הגב, או לאחר לסגירה. התוצאה היתה קטלנית והמשחק הוכרע בפתיחת שתי המחציות.
זה היה ערב טוב לקבוצות הכאילו קטנות. אולימפיאקוס היוונית, עם מאזני חוץ זוועתיים בדרך כלל, ניצחה באמירויות את ארסנל; באטה בוריסוב, שקייב לידה זה דיסנילנד, מוטטה את רומא היוקרתית; לברקוזן הובילה בברצלונה עד הדקה ה-80, ואפילו גנט, קבוצה עם אנמיה כרונית, מרטה לזניט את העצבים בסנט פטרסבורג.
מכבי עוד לא שם. היא זקוקה, כמו היוונים והבלארוסים, לעשר שנים רצופות של אפרוריות בצ׳מפיונס ליג כדי לרכוש לעצמה שם של אפורה ראויה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם