החוליגנים של בית"ר: תלמדו מאוהדי הפועל י-ם

מה היה קורה אילו אוהדי בית"ר היו מגיעים לשרלרואה כמו אוהדי הפועל באפריל 2004, בלי הרקורד הגזעני והאלים שלהם? מה היה קורה אילו היו פשוט משחקים כדורגל ולא חוטפים שני אדומים מבזים? במקום להגיע לפסגות של אירופה, בית"ר ירדה בעקבות אוהדיה לשאול תחתיות. זה לא היה חייב להיגמר ככה

אוהדי בית''ר ירושלים. חייבים להוציא את הנגע צילום: דני מרון

אנשי הכדורסל שהגיעו למשחק מכל היבשת התייחסו אליה בזלזול סלחני, וכולם התגודדו בהערצה סביב היריבה המפוארת ובעלת השם המחייב, ריאל מדריד. אני זוכר את המאמן של הפועל, שרון דרוקר, נעלב שם עד עמקי נשמתו. "מה זה, לא סופרים אותנו כאן", הוא התלונן.

אלפי האוהדים של הפועל לא התרגשו. ברחובות העיר האפורה ובאולם הכדורסל המפואר, הספירודום, הם נתנו תצוגת עידוד מרהיבה, כמו שרק הם יודעים לעשות. האוהדים הרימו שלטים, הניפו דגלים והעיפו צעיפים באוויר. הם שרו שירים על ירושלים, ולא התעסקו עם היריבה החזקה ממדריד ולא עם אוהדיה. עשרות העיתונאים מאירופה שישבו לידי ביציע העיתונאים לא הפסיקו להתפעל מהעידוד הספורטיבי שלא פסק לרגע והכניס הרבה צבע ואווירה לא שגרתיים לאולם בשרלרואה.

העידוד מהיציעים זרם כמובן אל המגרש. השחקנים של הפועל, דורון שפר, עידו קוז'יקרו, וויל סולומון, קלי מקראתי, ארז כץ, טונג'י אוואגו'בי ומשה מזרחי לא יכלו להישאר אדישים מול הדחיפה שהגיעה מאלפי האוהדים, שעשו את כל הדרך לשרלרואה. ירושלים עשתה את הבלתי ייאמן, ניצחה את ריאל מדריד האדירה, העשירה והעדיפה, וחזרה לעיר הבירה עם גביע אירופה היסטורי ואל החגיגות של ההמונים בכיכר ספרא, שהזכירו את אירועי האליפות לפני שלושה שבועות.

אחרי המשחק בשרלרואה נערך נשף גדול באחד האולמות הסמוכים לאצטדיון. התזמורות ניגנו, השמפניה נשפכה. הספרדים, הבלגים והישראלים חגגו ביחד את האירוע. רבים מן הנוכחים היו תושבי העיר שהגיעו למשחק הגמר, שהוסיף כבוד לעירם, ביניהם גם ראש העיר ונציגי קבוצות הכדורסל והכדורגל (באותו מעמד גם סגרו נציגי שרלרואה עם הפורווארד אווג'ובי, ששיחק אצלם עונה לאחר מכן).

בנאומים לא הפסיקו הבכירים לשבח את הקבוצה המפתיעה מירושלים ואת אוהדיה, ששירתם מחוץ לאצטדיון חדרה לתוך אולם הנשפים. מאות אירופאים עמדו והריעו לישראלים, גם ראשי הקבוצה הספרדית ממדריד. מובן שלא נשמעה מילה אנטישמית או אנטי ישראלית אחת.

הפועל ירושלים זוכה ביול''ב. למה שלא תלמדו מאוהדי הפועל ירושלים? רויטרס

אני מספר את המעשה כדי לעורר את האשליה, או בקיצור, מה היה קורה אילו? מה היה קורה אילו אוהדי בית"ר ירושלים היו מגיעים לשרלרואה כמו אוהדי הפועל בשעתו, בלי הרקורד הגזעני והאלים שלהם? מה היה קורה אילו היו גם הם מתנהגים בכבוד, ולא מתחילים לשיר שירים גזעניים ברחובות ובבתי המלון, ומעוררים פרובוקציות ויצרים אפלים אצל אוהדי שרלרואה?

מה היה קורה אילו היו גם הם עושים מפגן עידוד ספורטיבי מרשים ביציעים, לא זורקים אבוקות ורימוני עשן למגרש ולא פוצעים את השוער? מה היה קורה אילו השחקנים בעידודם של האוהדים היו פשוט משחקים כדורגל טוב, גם מול קבוצה עדיפה, ולא מתפרעים כמוהם על המגרש וחוטפים שני כרטיסים אדומים?

מה היה קורה? מעבר להערכה הגדולה שבית"ר הייתה זוכה לה בכל אירופה, היא הייתה יכולה גם להשיג תוצאה טובה יותר על המגרש, בדיוק כמו הפועל ירושלים שעלתה למשחק חסר סיכוי מול ריאל מדריד. נניח שבית"ר הייתה משיגה תיקו, או אפילו סופגת הפסד מינימאלי בשיעור 2:1. זה לא היה סוף פסוק. במקרה כזה היו מגיעים ביום חמישי למשחק הגומלין באצטדיון טדי 30 אלף אוהדים נלהבים, שגם היו מכניסים לקופת האגודה חצי מיליון דולר לפחות, ואולי באמת עוזרים לקבוצה מהבירה לטפס שלב באירופה, מה שהיה מבטיח הכנסות אדירות נוספות וכבוד רב בכל היבשת.

אבל זה לא קרה ולא יקרה, ובמקום להגיע לפסגות של אירופה, בית"ר ירדה בעקבות אוהדיה לשאול תחתיות. אני לא רוצה להיכנס לשאלה מה עושים עכשיו? הדבר הרצוי ביותר הוא לפרק את המועדון במתכונת הנוכחית שלו ולהקים אותו מחדש, תהליך שעברה קבוצת הכדורגל של יובנטוס לפני כמה שנים, על רקע אחר לגמרי, והשנה מצאה את עצמה בגמר אליפות אירופה.

אני רק מזכיר שוב את הפועל ירושלים, מודל 2004 בשרלרואה ואת בית"ר מודל 2015 באותה העיר בדיוק. האחת באה בטוב לשחק כדורסל נטו, איש לא רדף אחרי אוהדיה עם קריאות אנטישמיות והיא גם זכתה בגביע והביאה כבוד לירושלים ולישראל בכל אירופה; השנייה באה ברע, להפריע ולהתפרע, המיטה אסון על המדינה וחזרה עם 5:1 מביש, ויש לאוהדיה עוד את מי להאשים.

אוהדי הפועל ירושלים בגמר היול''ב קאפ בשרלרואה. מפגן עידוד מכובד עדי אבישי