כמה אפשר: מי יעצור את רכבת הזרים בכדורסל?
24 שחקנים זרים כבר הוחלפו העונה בליגת העל, ואנחנו עוד לא במחציתה. לצד שינויים בגלל פציעות, ברוב המקרים הבעיה נובעת מהכנה גרועה של המועדונים בקיץ
ג'וליאן רייט ודרון וושינגטון אמנם עזרו לבני הרצליה להשיג ניצחון גדול שלשום (ב') מול הפועל אילת בחוץ, אך הצמד הוא בבואה של תופעת רכבת הזרים בליגת העל.
שישה זרים חדשים הופיעו בליגה רק בשני המחזורים האחרונים, ואילו הבא בתור (מרקוס לואיס בגלבוע/גליל) כבר הוחתם. כל הקבוצות החליפו כבר 24 זרים, ועוד לא הגענו למחצית העונה.
לכל קבוצה מותר לרשום שמונה זרים במהלך העונה, כלומר מכסת מקסימום של 96 שחקנים זרים בליגה בת 12 קבוצות. עד עכשיו רשמו הקבוצות 75 זרים, וזה לא יהיה הימור גדול מדי שנגיע לאזור ה־30 מוחלפים העונה.
התחלופה הסיטונית הזו יוצרת בעיית זהות קשה עם הקבוצות. גם הנחה קטנה שנעשה במספרים בגלל פציעות (נייט מילר בנהריה או דרווין קיצ'ן בירושלים) או פרשת הסמים (דמונטז סטיט וג'ף אלן במכבי חיפה) לא תכסה על השיטה. לא הולך? יש בעיות? נחליף זר.
זהו שידור חוזר למה שקורה בליגה בכל עונה. נכון שיש זרים שאפשר להחתים עכשיו ולא היה אפשר להחתים בקיץ (המחיר ירד), ונכון שבמהלך העונה פתאום יש מציאות (רייט), אבל אלו תירוצים לתופעה בעייתית. אמנם לא המצאנו את זה והדבר נהוג בכל הליגות, אבל מקומנו בצמרת האירופית לא מזהיר. בספרד, לשם השוואה, בליגה של 18 קבוצות הוחלפו עד עכשיו 19 זרים, וגם זה בגלל סטיית תקן גדולה כשוויטוריה לבדה החליפה שבעה שחקנים.
בני הרצליה הציגה במסיבת העיתונאים בפתיחת העונה ארבעה זרים, אבל רק ג'וש סלבי איתנו עד היום. קייל וויבר החליף את דווין איבנקס, וכבר הוחלף בעצמו (גם פופס מנסה־בונסו הוחתם ושוחרר מירושלים, כמו גם ווילי ריד בהפועל אילת). יש שהשינויים מצליחים (וויל גרייבס בחיפה, אדריאן יוטר באילת ומיצ'ל וואט בנס ציונה), אבל יש מקרים רבים שזה רק פלסטר למחלה קשה.
החלפת שחקן זר היא הדבר הקל ביותר ובדרך כלל גם הזול ביותר. החלפת מאמן מחייבת תשלום עד סוף העונה ושוק השחקנים הישראלים דל ביותר, אבל אצל הזרים יש ברוב המקרים אופציות יציאה מהחוזה, חוזים זמניים או מציאת קבוצה אחרת ללא בעיה מיוחדת.
החילופים הם גם תוצאה של מלאכת בניית קבוצה לקויה בקיץ, שמתחילה במינוי המאמן ותלויה בעיקר ביכולתו באיתור הזרים ובסוכנים.
בלא מעט קבוצות אין תכנון או מחשבה ויש קבוצות שהזרים לא מתאימים לסגל הישראלי, שהוא יציב ונתון וכמעט אין בו שינויים. רק למכבי ת"א יש מחלקת סקאוטינג. מחלקה כזו בכסף קטן יחסית, היתה חוסכת כסף רב לרוב הקבוצות.
רק לארבע קבוצות יש ג'נרל מנג'ר, פוזיציה שתפקידה לראות מעבר למשחק הקרוב ולעסוק גם בעתיד.
מלבד זאת, קיים הפיתוי של השחקנים החוזרים. חיבור האינטרסים בין שחקנים זרים ששיחקו בארץ ורוצים לחזור (ויש הרבה) לקבוצות לחוצות, החזיר במהלך העונה עשרה זרים שכבר שיחקו כאן. יש הצלחות, אבל זו אינה תעודת ביטוח - ראו מקרי אנתוני גודס בגלבוע/גליל או קרטיס קלי במכבי אשדוד.
ויש גם מי שנוהג אחרת, או לפחות לא מתפתה לנהוג כמו השאר. עודד קטש עומד בהפועל ת"א בפני הפיתוי להחליף את ג'רון מיימון בזר טוב יותר, אבל קטש לא ממהר לעשות זאת וספק אם ילך בדרך הזו. הוא חושב שמרקם קבוצתי עדיף לעיתים על זר איכותי יותר, ונוכחות חיובית כמו של מיימון בחדר ההלבשה עדיפה על הימור על שחקן אחר.
מכבי ת"א, הפועל י־ם, מכבי חיפה, בני הרצליה, עירוני נהריה והפועל אילת - 7
הפועל חולון, גלבוע/גליל ומכבי אשדוד - 6
עירוני נס ציונה, הפועל ת"א ומכבי ראשל"צ - 5
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם