פטריק סימון: "הצלחה? כשנוציא זוכת גרנד סלאם מישראל"
פטריק סימון, שעבד עם מאורסמו והנין, עלה מצרפת והחל לאמן בפרויקט לקידום צעירים. לדבריו, העתיד ורוד: "יש בארץ טניסאיות שאפשר להכניס לצמרת העולמית"
הטניס הישראלי שנמצא בפני עתיד לוט בערפל קיבל ערב השנה החדשה מתנה בדמות אחד ממאמני טניס הנשים המוכרים בעולם - הצרפתי פטריק סימון.
סימון, יהודי בשנות השישים לחייו, החליט לעשות עלייה שנה לאחר ששתי בנותיו עשו זאת. התירוץ לעשות זאת היה ההצעה שקיבל מהפרויקט המסקרן לקידום שחקנים צעירים בארץ (ITP) שינהל בארץ באקדמיה בת"א אסף אינגבר, מאמנה של יוליה גלושקו, במטרה לפתוח סניפים נוספים בארץ ולעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי טניס מיוון ומגרמניה. הרעיון הוא לא להסתמך על המערכת הקיימת או על כספי מדינה, ולעשות את הדברים בדרך עצמאית.
לאבות הישראלים יש דרך מיוחדת להשתלב בקריירה של הילדות והילדים שלהם. הרבה מאמנים זרים ניסו לשנות כאן מנטליות וכשלו.
"זה אותו דבר בכל מקום. אתה חושב שאבא של טניסאיות מאוקראינה או מבולגריה מתנהג אחרת? בכל מקום האבות חושבים שהם יודעים יותר טוב מהמאמנים. זו לא רק המנטליות הישראלית".
במקרה של האחיות וויליאמס זה הוכח כנכון.
"אבא של מריון ברטולי אמר לי פעם, 'אני יכול לעשות עם הבת שלי מה שאף מאמן לא יכול לעשות', והוא צודק. אני יכול ללחוץ על שחקנית בצורה חזקה מאוד, אבל לעולם האב ירשה לעצמו לעשות דברים שלא אוכל להרשות לעצמי".
עבדת עם אמילי מאורסמו ועם ג'סטין הנין. במילה אחת, מה הפך אותן לכאלה גדולות?
"הראש, ללא ספק. הנין היתה אומרת, 'היום אני משחקת כמו חרא, אבל אני מנצחת את המשחק הזה'. והיא באמת ניצחה. כשמאורסמו זכתה בטורנירי נוער בגיל 18-17, כולם מסביב אמרו, 'בסדר, הינגיס בגיל הזה עשתה ככה וככה, קורניקובה בגיל הזה עשתה ככה וככה', וזה לא עניין אותה בכלל. היא לא היתה מצוידת בסט תכונות יוצא מן הכלל לטניסאית, אבל היא אף פעם לא הסתכלה ימינה ושמאלה".
מה אנחנו, כמדינה קטנה־בינונית, צריכים לעשות כדי להגדיל את הסיכוי להצמיח עוד טניסאיות?
"להגדיל את כמות הטניסאיות בגילים הצעירים. ככל שיהיו יותר ילדות בגילי 8-6 שמגיעות למגרש, שמתמידות ומשחקות, יהיה אפשר להוציא יותר. הן לא חייבות להיות הכי מוכשרות בגיל הזה. זו כרגע הבעיה הגדולה של כל מדינה שלא מצליחה לגדל טניסאיות, אין מספיק ילדות שבוחרות בטניס".
השיחה עם סימון מלמדת בעיקר על עולם טניס הנערות והנשים בואכה 2015, ועל כך שכמו תמיד, המביט מבחוץ חושב שאנחנו שופטים את עצמנו מהר מדי ולא מבינים שנתונים טובים דווקא יש.
אם יש לי ילדה בגיל 7-6, איך אפשר לדעת אם תצא ממנה טניסאית?
"דבר ראשון היא צריכה לאהוב טניס. היא לא יכולה לעלות על המגרש רק כי לא נעים לה מאבא ואמא, והיא עושה את זה בשבילם. דבר שני, היא חייבת לשנוא להפסיד כבר מהגיל הזה. אלו שני תנאי סף כבר מהגיל הזה, על השאר כבר נעבוד".
מה ההבדל בין עבודה עם טניסאיות צעירות לטניסאים צעירים?
"נשים הרבה יותר אמוציונליות מגברים, כל דבר הוא טרגדיה. מצד שני, הן הרבה יותר ממושמעות ונוחות לאימון עבור מאמן".
כיצד אתה רואה את העתיד של הטניס הנשי בעולם?
"טניס הוא בעיקר עניין של להתחרות כמה שיותר בגילים הצעירים. בשביל להתחרות ולהמריא לתחרויות צריך לא מעט כסף, וזו בעיה. אתה מסתכל על הסינים, על היפנים ועל הדרום־קוראנים ורואה שיש שם הרבה כסף להשקיע בדור הצעיר. לכן הכיוון הוא לשם, בעיקר בנשים, כפי שאנחנו רואים היום, אבל גם בגברים".
מעצמות טניס כמו שווייץ או צרפת לא ייתנו פייט?
"לשוויצרים בעשרים השנים האחרונות יש את רוג'ר פדרר ואת ואוורינקה שזכו בגביע דיוויס, אבל חוץ מהם מה עשה הטניס השוויצרי בעשרים השנים האחרונות? כמה עומק יש לו? כלום. תראה את צרפת. מגרשים, כסף, רולאן גארוס, אקדמיות, שחקנים במאייה הראשונה. אבל מתי בפעם האחרונה זכה טניסאי צרפתי בגרנד סלאם? מתי יש סיכוי שהוא יזכה? האנגלים? אותו סיפור בדיוק, ואפילו בלי ארבעה טניסאים במאה הראשונה".
למה אין לטניס הישראלי שום ממשיכה לשחר פאר?
"יש את הבעיה האובייקטיבית שאני יכול לקבל והיא משאבים. מה שאני לא יכול לקבל זה שהטניסאית הישראלית לא מתחרה מספיק מגיל צעיר. נכון, זה גם עניין של כסף אבל לא רק. טניסאית צריכה לשחק כל הזמן, טורנירי נוער ועוד משחקים ועוד ועוד.
"מבחינה מנטלית, פאר הוכיחה שאתם לא שונים מאף אחד אחר. מזג האוויר הוא הכי טוב שיש, מבחינת מתקנים אין לכם מה להתבייש, זאת אומרת שמשהו בשיטה כנראה לא עובד כמו שצריך, ואת זה אני מאוד מעוניין לשנות.
"מה תהיה הצלחה בעיניי? הצלחה תהיה כשנוציא זוכת גרנד סלאם ישראלית או ארבע טניסאיות ישראליות שישחקו קבוע במאה הראשונה בעולם. יש בישראל טניסאיות שאפשר לעבוד איתן ולהתחיל להכניס אותן לצמרת העולמית, זה ייקח זמן אבל אני מאמין שאני אוכל לעשות זאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם