מבחן בוזגלו: הקשר מסמל את ההצלחה של ב"ש
פעם כולם ברחו מווסרמיל, היום כולם נוסעים לשם, לראות הצגה או למשחק חוץ. בוזגלו, לו ב"ש הצילה את הקריירה מפני אובדן מכאיב, מייצג הכי טוב את ההבשלה של התהליך שמתרחש בנגב. פרשת עופר צברי מחייבת שיפור במיון בעלי התפקידים שעובדים עם נוער
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
1. כבר כמה חודשים שאנחנו מסמנים את העונה הנוכחית בליגת העל כאחת המרגשות שהיו כאן כבר הרבה מאוד שנים. התפאורה די השתנתה. מכבי ת"א חזרה באופן קבוע לפסגות הגבוהות, מה שלא
פעם כולם ברחו מווסרמיל, היום כולם נוסעים לשם, לראות הצגה או למשחק חוץ. זה היה חתיכת ניתוח שהתבצע לאורך תקופה ארוכה בחולה סופני. ב"ש, עיר כדורגל אדירה, עם מסורת, נוער שאוהב לשחק ותשוקה אמתית - היתה הזנחה אחת גדולה שהצמיחה לאורך השנים אין ספור תסביכים, של עצמה כלפי אחרים, ושל אחרים כלפיה. וגם כשהגיע לשם כסף, ניהלו אותו בחוסר ניסיון. ההגדרה הרווחת היתה 'תעריף ב"ש'.
עד כדי שכוח אל, "רחוק מנטלית" היה המקום הזה (קרוב למרכז כמו חיפה, ובטח קרוב מק"ש), שכוכבים מזדקנים או כדורגלנים משורה שניה היו מוכנים לשחק שם תמורת שכר גבוה ב-20 אחוז ממה שהיו דורשים בקבוצות המרכז.
ההבשלה של התהליך מתרחשת עכשיו. אגב, שובו המוצלח הביתה של אליניב ברדה, אמרנו בתחילת העונה שהבחירה של יוסי בניון להעדיף את מכבי חיפה על פני חזרה למחוז ילדותו, היא בחירה בנוחות על פני שיבה משמעותית-היסטורית שיש לה גם משמעות. בדיעבד ב"ש בוודאי מרוצה שבניון לא הגיע אליה, אבל החזרה שלו בגיל 34 לחיפה, גם אם היתה חלק ממהלך שיווקי גדול מוצלח, לא מרגשת כפי שהיתה יכולה לו נחת בווסרמיל.
או מאור בוזגלו. ההצגה שלו אתמול בטדי במחצית השניה היתה מפגן מרהיב של יעילות. מול בית"ר ירושלים שטובלת עד צוואר בתחושת קורבנות, מסכנות ו"כל העולם נגדנו" של הבעלים שלה אלי טביב, היה קל לזהות את התהליכים שהטאלנט הזה עבר ועובר.
בסופו של דבר ב"ש היתה אולי המועדון האחרון שהספיק להציל לכישרון הנהדר הזה את הקריירה מפני אובדן מכאיב. זה היה כבר בדלת שבוזגלו יממש את התחזית של אלו שעקבו אחרי האובססיה של אבא שלו לנייד אותו לכל מקום אפשרי כדי להוכיח שהילד באמת ענק.
תזכרו את המבוכות, הריבים, הכעסים שליוו את שנותיו במכבי ת"א ומכבי חיפה. הליווי האובססיבי של האבא, השתיקות של הבן, מלחמות האגו הענקיות שהתנהלו על גבו. חיפה, בעיקר חיפה, ומכבי ת"א יכולות היום לקונן, שלא ידעו לטפל כמו שצריך בפרויקט בוזגלו ולפרק את המרעום של אבא שלו.
רק ערן זהבי מקדים את בוזגלו במעט במידת ההשפעה שיש לכל אחד מהם על הקבוצות שלהם, אבל הקשר של ב"ש ממקסם את עצמו בחודשים האחרונים להצגות שמשלבות תכליתיות ואסתטיקה. אני לא יכול לזכור קבוצה שיורדת למחצית בעשרה שחקנים במצב של תיקו אפס, וקוברת את יריבתה עם שלושה שערים, שניים שלו פלוס בישול.
ב"ש מגיעה לקראת התחנה של ינואר בעמדה כזאת שאלישע לוי יושב מול אלונה ויכול לבקש ממנה שחקן אחד או שניים; הגנה והתקפה, שחקני מאני טיים, כמו פריצה במכבי ת"א, או דויד סולארי בק"ש, שהגיעו בזמן והכריעו את עונת האליפות לכיוון שלהם.
2. הפרשה בה מעורב עופר צברי מהפועל פ"ת, ככל שהיא מסתעפת, עוברת לעניינים של דיני נפשות. מדובר בסיוט עבור כל המעורבים: בני הנוער שהיו בקשר עם צברי, משפחתו של מנהל הפועל פ"ת לשעבר, שתיאלץ להתמודד עם הצל הזה שילווה את חייה, וצברי עצמו שהחריב על עצמו את עולמו.
כמו שבמכבי ת"א כדורסל טוענים שלא הבחינו במשך שנים שהמנהל הבכיר שלהם, מוני פנאן, מנהל מתחת לאפם מכבסת כספים, בפ"ת יטענו שלא יכלו לדעת מה מתרחש בעולמו האפל של מנהלם השקט והלא כריזמטי. לאורך שנים צברי דאג להביא למחנות האימון של הקבוצה בחו"ל שחקנים צעירים וקשי יום, בתואנה שהוא נותן להם הזדמנות חד פעמית להיחשף לעולם גדול. אף אחד בקבוצה לא בדק, לא שאל שאלות.
הסיפור הזה יחדד את העולם הפרוץ ממילא ואת מערכות היחסים הטעונות בין הורים לקבוצות בהן משחקים ילדיהם, ויחייב שיפור מערכות הבקרה ומיון בעלי תפקידים שעובדים עם נוער. אחרת, ההורים יעדיפו שהילדים שלהם יישארו בבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם