שחקן פנים: דייגו קוסטה מסתער על צ'לסי
נחוש. לוחם. אמיץ. תחרותי עד כאב. איכותי יותר ממה שהוא נראה. דייגו קוסטה הוא כל מה שאתלטיקו מדריד הנוכחית מייצגת, וגם חלוץ בחסד. עכשיו הוא הצרות של מוריניו וצ'לסי
השער ההוא הבטיח לאתלטיקו ניצחון קריטי, ששמר אותה בפסגת טבלת הליגה הספרדית, אבל קוסטה נשאר שרוע על הדשא. המגן פליפה לואיס ניגש לעברו ומיד סימן לספסל שמדובר בפציעה חמורה. ברגע שלואיס הסתובב, הוא הסתכל לשמיים וסינן "אלוהים ישמור".
קצת מתחת לברך, השוק של קוסטה היתה פתוחה לגמרי והעצם היתה חשופה לחלוטין. החלוץ לא העז להסתכל והסתיר את פניו עם היד בעוד הוא מפונה מכר הדשא על אלונקה, ללא תנועה.
ביציעים חששו מהרע מכל. בעוד קוסטה הובל אל תוך מנהרת השחקנים, כמה פרצופים מודאגים חששו שגם התקוות של אתלטיקו מדריד לסנסציה ירדו איתו. גם ההצלחה ברבע גמר ליגת האלופות מול ברצלונה בלעדיו, לא פגמה בחשיבות של קוסטה למועדון.
השאלה הראשונה שדייגו סימאונה נשאל לאחר המשחק היתה בנוגע לקוסטה. "הוא בסדר", אמר המאמן הארגנטינאי, וראו עד כמה הוקל לו. "עוד שריטה לא תפגע בנמר", הוא הוסיף בחיוך.
היה משהו באירוע הזה, שסיכם היטב את הרומן בין קוסטה לאתלטיקו מדריד: הנחישות, המלחמה וההקרבה. קוסטה תחרותי עד כדי כאב. לדברי סימאונה, הוא הפרצוף של המועדון שלו. קבוצה שמוליכה את הליגה הספרדית ארבעה מחזורים לסיום העונה ותפגוש הערב (21.45) את צ'לסי בוויסנטה קלדרון למשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות.
קוסטה הפך העונה לשחקן שהבקיע הכי הרבה שערים בעונת הבכורה שלו בליגת האלופות, עם שבעה שערים בשישה משחקים. אותו שער מול חטאפה היה ה-26 שלו בליגה. ביום שישי האחרון הוא כבר טיפס ל-27 שערים, אותם כבש ב-22 משחקים שונים.
אף שחקן בספרד לא היה עד כדי כך חיוני עבור המועדון שלו העונה. כריסטיאנו רונאלדו, מלך שערי לה ליגה, הבקיע רק אחד יותר מקוסטה, וגם בעט פנדל אחד יותר ממנו. הברזילאי הבקיע חמש פעמים מהנקודה הלבנה, כשהפעם האחרונה היתה ביום שישי מול אלצ'ה. הוא גם החמיץ ארבעה פנדלים - ביניהם אחד מול אותה חטאפה. בשלושה מקרים הוא הצליח להקיע לאחר אותן החטאות. זה מעיד לא מעט על האופי של קוסטה.
זה סיפור הקריירה של השחקן, שנקרא דייגו על שמו של מראדונה. קוסטה, יליד ברזיל, חתם באתלטיקו מדריד ב-2007 תמורת 1.5 מיליון אירו. "הבאנו אותו מהרחובות", תיאר זאת אז המנהל הספורטיבי של המועדון דאז, במילים שלו.
הכדורגל שם היה ברוטאלי. קוסטה תיאר אותו כמלחמה של ממש והוא מודה שהיה חסר לו המבנה, הסדר וההבנה של רזי המשחק כשהגיע לספרד. קוסטה שיחק מעט מאוד כדורגל בצורה מסודרת עד שהגיע לאתלטיקו, ושם מאמן הכושר, אוסקר אורטגה, התפעל עמוקות מהכוח הפיזי האדיר שלו.
למרות שהיה שחקן אתלטיקו, קוסטה היה צריך להמתין בסבלנות להזדמנות שלו, והוא חיכה וחיכה וחיכה. זה ממש לא סיפור על ילד מוכשר שתמיד ידע שיום יבוא והוא יגיע לטופ. קוסטה שיחק בבראגה הפורטוגלית, בסלטה ויגו ובאלבאסטה לפני שהצטרף לוויאדוליד לשנה. לאתלטיקו הוא חזר ב-2010 ומשם הושאל ב-2012 לראיו וייקאנו.
בעונה הזו, הפעם הראשונה בקריירה, קוסטה ידע שהוא הולך להגיע רחוק בכדורגל. "אני לא אוהב לעבור דירה", הוא מספר. "ואני כן אוהב את האחריות. אני רוצה להרגיש חשוב". עכשיו, סוף סוף, הוא באמת חשוב.
"דייגו הבקיע את שער העונה, רץ את כל המגרש לבדו מול נומאנסיה", נזכר אסטבן, שוער ששיחק לצדו ב-2008 במדי סלטה ויגו.
"כבר אז ראו כמה כוח ופוטנציאל יש בו, דומה רק לרונאלדו המקורי. אבל הוא עדיין היה צעיר ונחשב אז לשחקן עם הרבה פוטנציאל ולא לאחד שאפשר לבנות עליו לטווח מיידי. זה היה קשה עבורו. הוא הגיע למועדון שלא כיוון למעלה, למקום שהיה מלא במתח ובלחץ והיו שחקנים שלא קיבלו משכורות".
בראיו ויאקאנו, מאמנו חוסה ראמון סנדובאל כינה אותו "החלוץ הטוב בעולם". מאמנו בוויאדוליד, חוסה לואיס מנדיליבאר, הגדיר אותו כשחקן ששיחק "פחות או יותר לבד בחלק הקדמי".
לקוסטה היתה, מספר מנדיליבאר, "יכולת פנטסטית להעסיק ארבעה שחקני הגנה לבדו. יש לו טריק כזה בו הוא לא נראה טוב כפי שהוא באמת".
מנדיליבאר גם מנמק את הפרשנות שלו: "הוא לא נראה מהיר או טכני במיוחד, אבל הוא מהיר ומוכשר הרבה יותר ממה שנראה לכולם. לפעמים זה מרגיש שהוא רחוק צעד אחד מלאבד את הכדור. זה לא נראה כאילו הוא בכלל בשליטה שלו, אבל הוא איכשהו שומר אותו ברגליים שלו ותוך זמן קצרצר הוא משחרר בעיטה. יש לו גם 'מאלה לצ'ה' (חלב רע, ובספרדית הביטוי מתכוון לחספוס).
"הוא יכול להיות מפחיד מאוד באימונים", מעיד חלוצה של סוונסי מיצ'ו, ששיחק עם קוסטה בסלטה ובראיו וייאקאנו. "אבל הוא היה בחור מתוק. אני באמת באמת מאושר בשבילו. אני גם לא מופתע מההצלחה שלו בגלל שהוא כבר עשה הרבה דברים שגרמנו לחשוב שמדובר בשחקן טוב מספיק כדי להצליח ברמות הגבוהות ביותר. הוא חזק, יש לו איכויות, הוא עובד ממש קשה וגם מבקיע המון גולים".
הסגנון של קוסטה התפתח, אבל הבסיס נשאר פחות או יותר זהה: נייד, עצמתי, ערמומי ופרובוקטיבי. קוסטה מחפש לברוח מהבלמים, וגם הם מחפשים לברוח ממנו. "אף שחקן יריב מעולם לא אמר לי 'דייגו, אני אוהב אותך'", "אתה מקבל בעיטות ושומע כל מיני דברים".
נגד ריאל מדריד העונה, פפה שחרר יריקה בפנים של קוסטה. "זה היה הדבר היחיד שבאמת הרגיז אותי", מספר קוסטה. מלבד המקרה הספציפי הזה, קוסטה מתעקש שהוא לא לוקח איתו הביתה את מה שקורה על הדשא, ומזל שכך.
מחוץ למגרש, קוסטה מכנה את עצמו "ביישן". אסטבן מאשר: "הוא שונה לחלוטין מהתדמית שלאנשים יש עליו".
על המגרש קוסטה הוא מסוג החלוצים שעבורו אין בלם גדול מדי או רשע מדי, אין קרב שעדיף להתחמק ממנו או כדור אבוד. עבורו כל הרחקה סתמית היא מסירה. בפעם הראשונה שאתה רואה את קוסטה מכדרר וחולף על פני מגן, הוא נראה כמו שחקן עם מזל. בפעם החמישית שהוא עושה זאת הוא כבר לא נראה ככה. אמנם הוא נראה כאילו הוא עובר דרך השחקן ולא ממש בשליטה, אבל בסוף הוא מגיע לאן שהוא צריך. וכשהוא מגיע לשם הוא גם כובש.
ועדיין, למרות שהאיכויות פחות או יותר זהות תמיד, הכמויות ממש לא. בעונה שעברה קוסטה הבקיע עשרה שערים. בעונות לפני כן הוא כבש 10, 6, 8 ו-9 שערים. בשתי העונות בהן שיחק בליגה השנייה, הוא כבש חמישה ושני שערים בלבד.
גורל שיחק תפקיד בדרך בה עשה דייגו קוסטה עד לכאן. רק פציעה ברצועות הברך מנעה ממנו לעזוב לטורקיה, בכל קיץ הוא אולץ לעבור בהשאלה ובהתחלת העונה הקודמת - למרות שישה חודשים מוצלחים בראיו וייאקאנו - סימאונה אמר לו שהוא לא צפוי לקבל אצלו דקות. אלא שהמאמן מספר שברגע שהחלו אימוני טרום העונה "רצינו להרוג אותו. הוא פשוט התחיל לעוף, לעוף ולעוף". מאז הוא גם לא עצר. לא משנה מי או מה עומד בדרכו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם