לפרוטוקול: ההחמצה הגדולה של מכבי ת"א
את ההתמודדות מול באזל היה צריך להתחיל כבר במשחק השני. סוזה פחד להפסיד ולראשונה העונה מכבי היתה משעממת. תיקו שמשאיר סיכוי לגומלין, אבל גם מלמד על הפספוס הגדול
פאולו סוזה ימריא לשוויץ עם תיקו אפס, אבל עם הרבה פחות סיכוי לעבור. עם כל הכבוד לפ.צ. באזל, זה לא מועדון שצריך להתבטל בפניו בבלומפילד. במשחק הראשון בין השתיים במוקדמות ליגת האלופות, באזל היתה הרבה יותר טובה ויהיה קשה מאוד בשוויץ לחולל סנסציה, למרות שתיקו 1-1 היא לא תוצאה בלתי סבירה ואיתה מכבי תעפיל לשלב הבא.

כך או כך, את ההתמודדות הזו היה צריך להתחיל כבר במשחק הגומלין ולהימנע מהשעמום הטקטי אתמול. המשחק הקודם בבלומפילד הכתיב את תכנית המשחק עבור שני המאמנים. סוזה זכר את השלושער ופחד מתסריט דומה.
מוראט יאקין לא שכח שמכבי החזירה בשלישייה משלה והיתה גם שווה ניצחון באותו משחק. שני המאמנים העלו הרכבים הגנתיים וזהירים מאוד. אבל בעוד שיאקין חיפש להעביר את ההכרעה לשוויץ, כפי שהעיד השוער השלישי של באזל שישב ביציע וסיפר זאת בסיום, סוזה היה חייב להמר הרבה יותר.
אפילו טל בן חיים שהכיר כל עשב על הקו בחימום האינסופי שערך, לא הוכנס לדקות האחרונות והפורטוגלי הסתפק בשני חילופים כשהשני היה בכלל הכנסתו של דן אייבינדר הדפנסיבי.

ערב המשחק סיפרו סוזה והקפטן שרן ייני שמכבי מכינה הפתעה לבאזל. אם הוכנה באמת אחת כזו באימונים הטקטיים בקרית שלום, היא נשכחה בחדר ההלבשה.
עמרי בן הרוש ודור מיכה נשלחו לאגפים בשיטת שלושת הבלמים, אבל מיכה ממנו אפשר לצפות ליותר, לא תרם כמעט דבר בחלק ההתקפי.
מעטים הפעמים שהוא ניסה להיכנס לרחבה עם רגל ימין ולרוב הכדורים שלו נשלחו אחורה בחזרה לבלמים. שלושת קשרי האמצע, גל אלברמן מהראן ראדי וניקולה מיטרוביץ', נתקעו בפקק ולא סייעו לערן זהבי וברק יצחקי שפתח את המשחק כחלוץ השפיץ ונבלע בין בלמי באזל.

מכבי ת"א ובאזל נפרדו ב-0:0
מכבי ההתקפית שגם נגד באזל ידעה לכבוש שלישייה, לא בעטה כל המחצית הראשונה למסגרת. 45 דקות והמשחק ההתקפי היה חזק ויציב כמו תיק הבר נוער.
הכניסה של ראדה פריצה הפיחה סוג של חיים, אבל סוזה היה צריך ללכת עם הד.נ.א. של מכבי עד הסוף כי בעשרים הדקות האחרונות, באזל רק חיפשה לא לספוג וויתרה לגמרי על התקפה. בדקות האלה היה צריך להאמין בניצחון ולשנות את התבנית.
ביציע הכבוד ישבו מיטש גולדהאר ויוהאן קרויף, שניים שיכולים להיות בבלומפילד יותר. ריח של ערב קסום היה באוויר כל השבוע והשניים עלו על טיסה לנתב"ג, בסוף היה אביך כמו מזג האוויר ששרר אתמול בת"א.
