דז'ה וו: על המפגש בין הפועל חולון למכבי חיפה
דני פרנקו ומורן רוט הביאו לחולון תארים ועכשיו הובילו את מכבי חיפה לניצחון באולם הפחים, וגם, מילה טובה לשופט אחד במינו
דני פרנקו ,מאמן: כשנער צעיר מסיים את חוק חינוך החובה שלו ההורים נקראים ליועצת החינוכית של בית הספר כדי לדון ולהתייעץ על המשך דרכו של העולל, הגאונים, הולכים למגמת מחשבים, יסיימו בהצטיינות, ישרתו בתלפיות או ב-8200 ויקימו חברות סטארט אפ, הטובים הולכים לטיס, והיוצאים מהכלל ילכו לחכ"ל.
דני פרנקו בחר להיות מאמן כדורסל, התחיל בקט סל ,כמו כולם, בזמנו החופשי קרא את כיפה אדומה , והפנים,
כשעשו לו את האמבוש עלי גבעה בגליל, חרק שיניים וחיכה, באחת עשרה צלצל הסלולרי, מנכ"ל האלופה הנכנסת טובי שוורץ קרא לו לשיחת ועידה, "אתה תאמן את האלופה" הודיע לו חגיגית.
ידעתי, צהל הקואוץ, הוציא את המחברות של התרגילים, וביקש שעות מגרש לפי ג'י טאקר כדי לעבוד איתו על הקליעה מהשלוש, המנכ"ל חייך עגמומית והוציא רשימה משלו, ליאור שגב מבנימינה, אורי קוקיה ממכבי רחובות וליאור ליפשיץ מערבות הנגב, פרנקו הסתכל לו בלבן של העינים וראה ורוד.
לקראת סוף החורף הוא הביא גביע, ניצח בגמר את הירוקים מהכרמל בזכות בראיין טולברט עם הבאזר. אתמול הוא חזר עם הירוקים מהכרמל, עם אורי קוקיה, מורן רוט, דונטה סמית ו ניצח בנקודה עם הבאזר.
יוחאי שולמן, שופט כדורסל: יש שופטים של שופוני, לא כולם, אבל יש כאלה, יזרקו את הג'אמפ הראשון רק אחרי שוידעו כי המצלמות של הערוץ מכווונות אליהם , יבחרו לרוץ לספסל בצד של המאמנים ולאיים עליהם בטכנית כל דקה שלישית ולברוח מאחריות בשניות הסיום.
יש "שופטים של מכבי" בהגדרה, שופטים שמתרפסים בפני הבריון השכונתי, לא כולם, אבל יש כאלה מאמנים ומנהלי קבוצות מייחלים להם במשחקיהם הביתיים. הם מעולם לא יקחו אחריות מנהלתית, יעצמו עיניים, דרק שארפ הולך עם הרגל קדימה , שילך, אמנון אבידן יתפוס את ידו של בארי ליבוביץ, שיתפוס, באוארס יקלע סל ניצחון בהרצליה לפני הבאזר? בחיים לא, אנחנו "שופטים של מכבי" בהגדרה.
ויש את הסוג השלישי, תראה אותם על הפרקט אבל לא תזהה אותם חמש דקות. אחרי הסיום, הם לא יאיימו על המאמנים בטכנית כי בשביל מה זה טוב, לא ינפנפו עם הידיים כמו אחוזי אמוק, ישרקו לעבירה שלוש שניות לסיום כי היתה עבירה.
אין הרבה כאלה, דוד דגן, ראובן וירובניק ויוחאי שולמן. זה כנראה אצלו בדי אן איי, הצניעות, הנחבאות אל הכילים או מאחוריהם, האבא שלו, דוד שולמן, הקים את אליצור נתניה אבל כולם זוכרים דווקא את מוכר הג'ינסים ניל גילמן.
אתמול, שלוש שניות לסיום הוא שרק פאול של איתי שגב על דונטה סמית, שופטי השופוני לא היו שורקים, השופטים של מכבי לא היו רואים, יוחאי שולמן ראה ושרק, חיפשתי אותו אחרי המשחק , להגיד לו שאפו, לא זיהיתי אותו, למרות הכיפה הסרוגה. אין הרבה כאלה,יוחאי שולמן אחד מיני מעטים.
מורן רוט: דיוויד בלאט לא ספר אותו והפסיד אליפות. אריק שיבק התעלם במפגיע וסיים אחרון באליפות אירופה. דן שמיר הפך עולמות כדי שמורנרוט יחזור הביתה לפחים, ונסע לרוסיה המושלגת. דני פרנקו לקח אותו לחיפה, אתמול, ב-14 הפרש לחולון, ועם ארבע עבירות, פרנקו שלח אותו לפרקט והוא ניצח את המשחק.
"צמרמורת, סחרחורת, היה או לא היה, כה מתוקה האשליה. נוסטלגיה, את היית לי למראית הדז'ה וו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם