שופל בלגי: עדנאן ינוזאי הוא העתיד של יונייטד
לכישרון ולמקצוענות הנדירה אמנם היה חלק בתהליך, אבל בלי הדחיפה של אבא אבדין, עדנאן ינוזאי לא היה הופך בגיל 18 למטאור הכי מבטיח במנצ'סטר יונייטד ואולי בכדורגל האירופי. את עתיד הנבחרות שם בצד כדי להתרכז בקרבות כמו היום (18:00) מול צ'לסי

אבל הוא לא היה איש, הוא היה ילד, צעיר בשנה מיתר השחקנים. הקהל כלל בעיקר הורים וסקאוטים, שהביעו את אי שביעות רצונם משיתופו, שכן היה כבר ידוע שהוא בדרך למנצ'סטר יונייטד, ולמעשה הוא תפס את מקומו של שחקן שצריך להוכיח את עצמו. על הקווים שוטט אוהד מבוגר בחולצת אנדרלכט. הנער היה עדנאן ינוזאי, האוהד היה אביו.
אפשר לומר הרבה דברים - מעטים מהם טובים - על הורים שנמצאים קרוב מדי לדשא, אבל אין ספק שהשפעה של אבדין ינוזאי על הקריירה של עדנאן היתה חיובית. שיחה עם יאניק פריירה, שאימן את ינוזאי בנערים ג' של אנדרלכט, מבהירה שהכוכב הצעיר אמנם מוכשר באופן קיצוני, אבל היה זה השילוב בין היכולות שלו לנחישות של אביו ששם אותו דרגה אחת מעל כולם.
"אני זוכר אותו כלא גבוה או חזק יותר מחבריו לקבוצה, אבל הטכניקה, ראיית המשחק ורגל שמאל שלו היו כל כך טובות שהוא פשוט היה השחקן הטוב ביותר שלנו", אומר פריירה. "אם הייתי צריך להגדיר אותו כשחקן צעיר בכמה מילים, הייתי בוחר בקלאסה, כישרון ואהבה למשחק. ועדיין, איש לא חשב שהוא יתקדם בכזאת מהירות. האם אני מופתע שהוא משחק במנצ'סטר יונייטד? בכלל לא. אבל כל כך מוקדם? זה פשוט מדהים. המשחק שלו הגיע למימד אחר לגמרי אחרי כמה שנים באנגליה".
"מימד אחר" זה בהחלט אנדרסטייטמנט. כמה חודשים אל תוך עונת הבכורה שלו, ינוזאי הפך לאחד המצטיינים בשורות יונייטד, מהבודדים שמספקים ניצוץ ויצירתיות בקישור שלוקה בחסר ביכולת ובכושר ההמצאה. היו כמה שראו את זה בא, אחד מהם היה סיר אלכס פרגוסון, שאמר בעונה שעברה: "עדנאן שחקן מאוזן להפליא. הוא רק בן 18, וצריך עדיין לגדול, אבל יש לו איזון טוב, תאוצה טובה והוא טכני מאוד".

פריירה, שהיה המאמן הצעיר בתולדות הליגה הבלגית כשקיבל לידיו את שרלרואה בגיל 31, מספק תובנה נוספת באשר להתמדה ולמקצוענות של ינוזאי, שבלטו כבר מגיל צעיר. "כילד, עדנאן ממש אהב את המשחק. הוא תמיד היה מאוכזב כשהאימון הסתיים, או כשנתתי לשחקנים יום חופש. בעונת 2008/09 המשחקים שלנו היו בשבת אחר הצהריים. ימי ראשון היו פנויים, אבל קבעתי אימונים לשחקנים שלא שותפו, או ששיחקו מעט. עדנאן שיחק 90 דקות בכל משחק, אבל הוא הגיע בכל יום ראשון".
"שוחחתי הרבה עם אביו. הוא אדם נחמד. תובעני מאוד, אבל זה מה ששחקנים צעירים צריכים אם הם רוצים להגיע לטופ. הוא צפה בכל אימון ובכל משחק. אפילו כשעדנאן שיחק היטב, תמיד היה לו מה להגיד, כדי שישתפר. הוא לא אב מהסוג שיגיד אחרי כל משחק שהבן שלו היה הכי טוב ושהיה לו משחק נהדר. הוא תמיד דורש שיפור, וזה הפך את עדנאן לחזק מנטלית".

ינוזאי, בן לפליטים מקוסובו, נולד בבריסל ב-1995, חצי שנה לאחר שמאמן נבחרת בלגיה כיום, מארק וילמוטס, ישב על הספסל בהפסד הבלגי בשמינית גמר מונדיאל 1994. הוריו של ינוזאי נמלטו מקוסובו ב-1992 והתיישבו בקוקלברג, אחד מ-19 הרבעים של בריסל. בילדותו שיחק בפ.צ. בריסל, וזוהה ככישרון חריג על ידי אנדרלכט כבר בגיל 10. הוא שיחק שם שש שנים, עד שיונייטד דפקה בדלת.
ז'אן קינדרמאנס, מנהל האקדמיה של אנדרלכט, מתרפק על הזיכרונות מהשחקן שמבוקש כעת על ידי שש נבחרות לאומיות שונות. "הוא היה קטן ושביר, עם רגליים רזות. רגל שמאל שלו בלתי תיאמן. הוא תמיד היה רמה אחת מעל בני גילו. השליטה שלו בכדור היתה מדהימה", הוא אמר בשנה שעברה לרדיו ויואסיטה הבלגי.
"נקודת התורפה היחידה שלו היא המהירות, אבל הוא מפצה עליה בחזון וביכולת לחשוב מהר פי שלושה מהאחרים. אני זוכר שאביו תמיד היה על הקווים, תמיד לובש את החולצה של אנדרלכט. הוא דרש המון, כי הוא ידע שהבן שלו מוכשר. עדנאן זכה להדרכה טובה מאביו, והוא קוצר היום את הפירות. אביו אמר לאנדרכלט: 'אתם אלה שמחנכים הבן שלי, זו לא הנבחרת שתיתן לו חוזה או תעזור לו להתפתח. הוא לא רוצה למהר ולא רוצה להיות להיות שחקן בינלאומי לפני שיתפוס מקום של קבע בהרכב של מועדון כמו מנצ'סטר יונייטד'".
כשינוזאי עבר למנצ'סטר, אחת התיאוריות גרסה שאביו רצה שבנו יעזוב מפני שאנדרלכט העדיפה להתמקד בפיזיות שלו, יותר מאשר בשיפור היכולות הטכניות. לא משנה מה היתה הסיבה - והצדדים כבר הבהירו שכסף לא היה השאלה - המשפחה סירבה להצעה של אנדרלכט כשעדנאן חגג 16, גיל המינימום בבלגיה לחתימה על חוזה מקצועני, אף שהובטחו לילד מקום בסגל ותנאים אטרקטיביים במונחים בלגיים.
ההשתלבות בקבוצת הבוגרים באולד טראפורד הגיעה מוקדם מהצפוי, ובמקביל לתום עידן פרגוסון. היה ברור שזו תהיה עונת מעבר, וינוזאי מנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניו בתקופה הסוערת שפוקדת את המועדון. כששיחק באנדרלכט, הוא תמיד הוצב כפליימייקר, מספר 10. בקרוב זו עשויה להיות העמדה שלו גם ביונייטד, אבל הוורסטיליות במשחק שלו מאפשרת לדייויד מויס להשתמש בו כעת היכן שהוא צריך אותו יותר.
העתיד הבינלאומי עדיין לוט בערפל: הוא דחה את ההצעה לשחק במדי הנבחרות הצעירות של בלגיה, בשם ההתמקדות בקריירת המועדונים. מלבד הבלגים, גם קרואטיה, טורקיה, אלבניה וסרביה הוזכרו כמי שיכולות לתבוע עליו בעלות - חלקן בתירוצים קלושים למדי.
עם זאת, הרשות שנתנה פיפ"א לקוסובו לקיים משחקי ידידות יכולה לסלול את דרכו למדים הלאומיים של המדינה הצעירה באירופה, מה שישמח את אביו. האפשרות הנוספת, שימתין עד 2018 ויוכל לשחק עבור ארצו החדשה אנגליה, נראית רחוקה יותר.
קינדרמאנס הצר לאחרונה בראיון ל-BBC על כך שינוזאי עזב את אנדרלכט בגיל 16, מפני שאם היה נשאר שם עד גיל 21 או 22, היה מאפשר למועדון האם לגזור עליו קופון שמן. הוא ביכה את העובדה שסקאוטים עומדים בתור במשחקי הקבוצה עד גיל 14, מתעדים אותם ומשוחחים עם השחקנים ועם הוריהם. אביו של ינוזאי עזב כבר מזמן את בריסל, אבל אין ספק שחולצת אנדרלכט שלו תלויה בגאון אי שם בביתו במנצ'סטר.





נא להמתין לטעינת התגובות
