פרישה מרצון: הבעיה הגדולה בטניס העולמי
פציעות מסתוריות שנעלמות במסתוריות, עייפות כרונית ועונשים שמטויחים בקלות. עולם הטניס אובד עצות: מה עושים עם השחקנים שנוטשים משחקים וטורנירים באמצע?
הפרישה מעוררת התמיהה, שלא לומר חשד, לא זכתה לסיקור נרחב או לגינויים. בכל זאת, מדובר בצ'לנג'ר ולא בטורניר ATP או גרנד סלאם. אפילו העובדה שגבאשווילי שיחק כבר שלושה ימים לאחר מכן בצ'לנג'ר אחר, לא עוררה הדים.
המקרה הזה חריג, אבל מייצג תופעה שהחלה להתרחב בסבב בשנה האחרונה, תופעת הפרישות - על כל סוגיה. שבועיים לתוך 2014, ואנחנו עומדים על קרוב ל-40 פרישות בטורנירי WTA, ATP ומוקדמות אליפות אוסטרליה. אל תתפלאו אם בחום הכבד שישרור במלבורן בשבועיים הקרובים, נקבל במהלך אליפות אוסטרליה עוד "פרשנים" רבים.
גם בטניס, כמו בענפים הקבוצתיים, עולה שאלת המחויבות מדי פעם כשעולה גל פרישות חדש. וכך מתברר שפרט למתי מעט שמחויבים לספונסרים ולקהל, ובראשם נובאק דג'וקוביץ', רפאל נדאל, רוג'ר פדרר ואנדי מארי, רוב הטניסאים לא יהססו לפרוש גם במקרים גבוליים.
ברבים מן המקרים הפרישה נובעת מפציעה, אך לאחרונה אנו עדים לתירוצים שונים ומשונים, שלעתים מצליחים לטייח לחלוטין את הסיבות האמיתיות. כך קרה בווימבלדון האחרון, כאשר שבעה שחקנים, ביניהם ויקטוריה אזרנקה וג'ו ווילפריד צונגה, פרשו ביום אחד ולקחו את כל תשומת הלב מפרישתו של מארין צ'יליץ'. רק כעבור חודשים התברר שהקרואטי פרש כיוון שהחל לרצות, בשקט בשקט, עונש השעיה על שימוש בחומרים אסורים.
באותו יום, ששבר שיאי פרישות ליום בטורניר גרנד סלאם, פרש גם ראדק סטפאנק בגלל פציעה במהלך המשחק מול ייז'י ינוביץ'. זה לא הפריע לו לנצח כעבור יומיים בזוגות את יוני ארליך ודניאלה ברצאלי, ולהמשיך כל הדרך עד חצי גמר הזוגות. מי ששכלל באותו טורניר את רמת הציניות היה מיקאל לודרה, שהספיק לפרוש בסיבוב השני ביחידים, ובאותו יום ממש פרשו מולו בטורניר הזוגות.
לפני כשבוע פרשה יוליה גרגס הגרמנייה ממוקדמות סידני בפיגור 3:2 מול בתאני מאתק סנדס, נכנסה לטורניר כלאקי לוזר וכעבור יממה שיחקה שלוש מערכות מול קרוליין ווזניאקי בסיבוב הראשון. גם שחר פאר פרשה בשנה שעברה מטורניר נינגבו בסין לפני משחק מול בויאנה יובנובסקי הסרבית עקב "קרע חלקי בכף הרגל". אותו קרע לא מנע ממנה לשחק כעבור שלושה ימים במוקדמות טורניר בעל שווי פרסים גדול פי 40 בבייג'ינג.
אפשר לדבר על העומס שיש על השחקנים, והוא באמת עצום, אבל כיצד ניתן להסביר כל כך הרבה פרישות בפתיחת השנה? "אני מודאג מאוד", אמר טום אניר, דירקטור טורניר צ'נאי, לפני שבוע וחצי ולאחר ארבע פרישות מהטורניר, "אנחנו עובדים קשה כדי להביא לכאן את השחקנים הטובים בעולם, ועד שהצלחנו למשוך שורה של כוכבים, ינקו טיפסרביץ', מיכאיל יוז'ני ופאביו פוניני פורשים. זה מחוץ לשליטתנו וזה הספורט, אבל זה מתסכל".
המאמן אליסטייר מקקאו הסביר בטלגרף הבריטי: "שחקנים לא מחלימים מפציעות וממהרים להיכנס למשטר אימונים ומשחקים של השנה החדשה. זה תמיד מלווה בהתלהבות, אך בתכנון לא נכון של לוח הזמנים - יותר מדי, מוקדם מדי". מקקאו עצמו סיפר שלפחות שתי שחקניות מהטופ 50 העולמי ביקשו לעבוד איתו שמונה שבועות לפני תחילת 2014.
אחרי הפרישות שנובעות משיקולי תועלת ומפציעות אמיתיות, אנחנו מגיעים לפרישות המכעיסות ביותר, שנובעות מ"עייפות". גאל מונפיס, למשל, הפסיד לרפאל נדאל בגמר דוחא. באותו ערב הוא הספיק להודיע למארגני אוקלנד שהם לא בתכניות שלו. גם ונוס וויליאמס התלוננה פרשה מאוקלנד בגלל תשישות, מה שגרם למארגני התחרות לתסכול משמעותי.
"הפרישות האלה מספרות לנו על המשחק בעת הנוכחית", כתב פיט בודו ב-TENNIS.COM, " הפרישה של מונפיס מטרידה בגלל מארגני הטורניר והקהל. זה פסול להפר את המחויבות כלפיהם ברגע שהטורניר לא מתאים לצרכים שלך. מונפיס לא הפסיד אפילו במערכה אחת כל הדרך אל הגמר בדוחא, וגם שם הוא שיחק במשך פחות משעתיים. ההחלטה שלו לפרוש מאוקלנד היתה עלובה ולא מקצוענית. אני מקווה שבסבב יבדקו את הנושא הזה".
רגע לפני שאליפות אוסטרליה יוצאת לדרך, ועוד לפני שמגיעים לצד המקצועי, נראה שכולם מקווים שלא נראה יותר מדי את המילה "RETIRED" (פרש) או "W/O") "WALKOVER") שמסמן שהשחקן ויתר על ההשתתפות עוד לפני שהתחיל המשחק. אין ספק שלרוב חובבי הטניס, הספונסרים, מארגני הטורנירים ולפעמים גם לשחקנים יריבים כבר מתחיל להימאס מזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם