זוזו: הבעיות של הספורט ההישגי מתחילות בבתי הספר
ההתאחדות לספורט בבתי הספר, שחוגגת עתה עשרים שנות פעילות ונהנית מתקציב שנתי של 16 מיליון שקל, אמורה לתת מענה לחלק מהבעיות של הספורט ההישגי. אנשי מקצוע טוענים לכישלון מוחלט באיתור כישרונות והתמקדות בהפקות ובטקסים
.
אלא שבהשוואה למדינות מהדרג הבינוני ומעלה בתחום הספורט, ישראל שקועה בתחתית, בניגוד גמור למשכורות הבכירים בהתאחדות ספורט בתי הספר, המטפסות לצמרת. קיימת הסכמה מקיר לקיר על כך שתשתית הספורט בישראל רעועה. מניו-זילנד ועד איסלנד, ילדים בעולם פעילים יותר בענפי ספורט מאשר בישראל.
ההתאחדות אולי אינה האשמה היחידה בנתונים העגומים, אבל פעילי ספורט ותיקים מענפים שונים לא מספרים לנו על אינטראקציה חיובית אלא להפך. אהבה בת עשרים, בכל מקרה, לא נמצאה שם - לא מצד אנשי האתלטיקה, לא בענפי הכדורעף והכדוריד, לא במשרד הספורט ואפילו לא בוועד האולימפי, שבו אף פעם לא מסכימים עם משרד הספורט. קואליציה מקיר לקיר אומרת פה אחד: מדובר בכישלון ובבזבוז כספי ציבור.
דוגמה טרייה מהשבוע סיפק לנו לוי פסבקין, סגן יו"ר התאחדות האתלטיקה הישראלית ויו"ר אגודת האתלטיקה הגדולה בישראל, מכבי תל-אביב. יו"ר אגודת מכבי תל-אביב לענפי הספורט, אלדד בוקשפן, יזם תוכנית לאימוץ בית הספר "רמז" בשכונת פרדס כץ בבני-ברק, במטרה להביא את הספורט למקום השרוי במצוקה ואשר ילדיו נמשכים לרחוב ולפשע.
האגודה כבר החלה לממן את עבודתו של קופץ המוט רומן קוגן כמאמן בבית הספר, כשבעתיד היו אמורים "לפשוט" על בית הספר גם מחלקות הכדורעף, ההתעמלות, המשקולות וטניס השולחן. בפגישת תיאום בין מנהלת בית הספר לפסבקין נכח גם נציג של התאחדות הספורט בתי הספר, ולדברי פסבקין אפילו בפרויקט חשוב כל כך לא הושטה לו יד מסייעת.
לדבריו, "מדובר במקום שבו הספורט יכול לפרוח, ולמרות שהמורים והמנהלת נרתמו לשתף פעולה נציג ההתאחדות לא נשמע נלהב. הוא טוען שהם לא הצליחו איתנו, עם האתלטיקה, עד היום".
כיצד באמת עבד שיתוף הפעולה בעשרים שנות ההתאחדות?
"אני לא יודע מה הם עשו עשרים שנה. לא שבענו מהם נחת ולא ראיתי שיוצאים ספורטאים מהפעילויות שלהם. אנחנו בעצמנו, מכבי תל-אביב, מפעילים פרויקטים בבן-שמן ובפרדס-כץ ומשלמים למורים".
"ביוון ובפורטוגל האתלטיקה התחילה לפרוח כשגייסו מאות מורים לחפש כישרונות ברחבי המדינה, אבל אנחנו עם מטומטם. ההתאחדות הייתה צריכה לאתר צעירים מוכשרים ולשלוח אותם לאגודות הספורט, אבל אין עם מי לדבר".
לפני חמש שנים נפתחו העיניים בהתאחדות הכדורעף והם הקימו מחדש את הליגות המקומיות, לאחר שמהליגות של התאחדות בתי הספר נשרו רוב השחקנים. גם באיגוד האתלטיקה זיהו בזמנו בעיה בכך שהאגודות התרוקנו מאתלטים, ופתחו תחרויות לילדים כדי להחזיר אותם לאגודות.
בשבוע שעבר הכריזה ההתאחדות על תוכנית חדשה בשם "זוזו", שמטרתה להגדיל את מספר הספורטאים ואת פעילות הספורט בקרב הנוער. במשרד הספורט ובמקומות אחרים מודים כי התוכנית החדשה ראויה לשבחים, משום שהיא חושפת ילדים בבית הספר היסודי לענפים שונים ומייצרת חוויה כיפית שמושכת ילדים לספורט.
כמו כן, משחקי הגמר הם חגיגה יפה ומאורגנת היטב, והם מהווים חוויה גדולה לספורטאים הצעירים. אלא שכדי לקיים אירועים חגיגיים אפשר לשכור חברת הפקה.
אריה זלינגר, מאמן נבחרת הנשים בכדורעף, שזכה בשתי מדליות כסף אולימפיות כמאמן נבחרות ארה"ב והולנד, מסכם: "ארגון למופת, רמה נמוכה. אני לא מכיר שום ספורטאית שצמחה שם. אין המשכיות ואין קשר בין ההתאחדות לקבוצות - להפך. יש דיסוננס שמפריע לעבודה, ובגלל זה אין מספיק שחקניות ושחקנים בישראל".
"מדאיגה אותי ההשפעה של כל העסק הזה על הספורט ההישגי בישראל. אני לא רוצה לקלקל את חגיגות העשרים, אבל יש הרבה בעיות. אפשר לציין את כפר-סבא והוד-השרון כמקומות שבהם העבודה של ההתאחדות כן הצליחה".
איציק פרנקל ועמי שדה הם האחראים להפיכת הפועל ראשון-לציון לאגודת הכדוריד המעוטרת ביותר בישראל. פרנקל שימש בעבר גם כמנהל אולם הספורט בשכונת נאות-אשלים, ואחרי עשרות שנים של פעילות ספורטיבית עם כל הגילאים הוא פוסק נחרצות.
"אני לא רואה אפילו נקודת אור אחת בהתאחדות. עשרים שנה עברו והבכירים יקבלו את הפנסיות השמנות כמו עובדי מדינה, אבל מה הם עשו? בבאר-שבע פתחנו אנחנו בעצמנו, הפועל ראשון-לציון, מגמת כדוריד בבית ספר 'רבין.' הם היו אמורים להגיע למקומות שבהם חסרים ענפים מסוימים ולהכניס את הענפים לבתי הספר, לדאוג לכך שכל עיר וכל בית ספר יתמחו בענף מסוים".
"הם טובים בשידור בטלוויזיה של משחקי גמר, עם חגיגות ושדרנים שעולים הרבה כסף, אבל ספורט מתחיל מלמטה. הם חיים על התשתית הקיימת. בשביל זה צריך מנכ"ל, סמנכ"לים, יועצים ומשרדים מפוארים?".
ומה אומרים בוועד האולימפי, שבו אמורים לקחת את מיטב הכישרונות שצמחו בישראל ולהכינם לאירוע השיא, האולימפיאדה? צבי ורשביאק, יו"ר הועד האולימפי ב-15 השנים האחרונות ויו"ר מרכז מכבי, מסכים לדברים שנאמרו.
"ההתאחדות לא תרמה כלום לספורט הישראלי - להפך. בתחילה הם אמרו שהם יכינו ספורטאים לענפים. הם מתהדרים בליגת הכדורסל הבית ספרית, אבל תן לי שם של בית ספר ואומר לך איזו אגודה של הפועל או מכבי פעילה באותו יישוב".
"גם מאמנים בכירים בכדורסל התלוננו שהליגה הזו הורסת את השחקנים. במקום להתאמן הם עסוקים כל הזמן במשחקים של נבחרת בית ספר. הם היו צריכים להיכנס לבתי ספר ולבנות ליגות היכן שאין, ולכוון ילדים לאגודות".
הנה כמה נתונים ממסמכים שהגיעו לידי "מעריב," שמספרים מה וכמה עולה הרבה כסף בהתאחדות ספורט בתי הספר. המנכ"ל, משה קונינסקי, שהתמודד לאחרונה ללא הצלחה על ראשות עיריית כרמיאל, ימשיך להתנחם במשכורת שעלותה השנתית היא מעל חצי מיליון שקלים - לא כולל החזקת רכב, שעלותה מעל 100 אלף שקלים.
מתחתיו הסמנכ"ל, זיו ישראלי, שעולה למשלם המסים מעל 400 אלף לשנה. עוד בארבע המשכורות נמצאים שני רכזים ששוויים כ-250 אלף שקלים לשנה - תומר ארצי וגיל פפיר.
על פי נתוני התקציב של 2013, משרדי החינוך והספורט מתקצבים את ההתאחדות ב-12 מיליון שקלים לשנה והטוטו מוסיף 2 מיליון שקלים, ויחד עם סכומים נוספים ממוסדות שונים וגביית דמי רישום וחסויות (100 אלף שקלים) מגיע תקציב ההתאחדות ל-16 מיליון שקלים בשנה.
מתוך כספים אלו, מעל מיליון שקלים הולכים למשכורות, להחזקת כלי רכב, לכיבודים ולנסיעות לחו"ל. אם רבים משבחים את ארגון אירועי הגמר החגיגיים, כדאי לדעת שלמשל רק תקציב גמר ליגת התיכונים בכדורסל, שיתקיים ב-2014 ובו חולקים בהוצאות גם הרשות המקומית ונותני חסויות, חוצה את קו 100 אלף שקלים, שמתוכם משלמת ההתאחדות עצמה 8,000 שקלים על חדר אירוח, 4,000 שקלים תמורת כיבוד לוועדה המארגנת ו-2,500 שקלים למנחה.
התאחדות הספורט לבתי הספר מסרה בתגובה לנאמר בכתבה כי "תחת הכשרת ההתאחדות עברו מאות ספורטאים צעירים וידועים המייצגים את מדינת ישראל בכבוד. כמו כן, ההתאחדות מסייעת להתאחדויות ולאיגודי ספורט להרחיב תשתיות אנושיות ולהניע תלמידים ותלמידות להצטרף לפעילות ספורטיבית ותחרותית המשכית באיגודים וברשויות המקומיות".
"בנוסף פועלת ההתאחדות לטיפוח מצוינות והיא מאתרת ומכוונת ספורטאים צעירים, וכן היא מטפחת תרבות ספורט ומכשירה מאות שופטים, כתבי נוער וסטטיסטיקאים צעירים. ראוי לציין כי בשלוש השנים האחרונות הרחיבה ההתאחדות את פעילותה גם לגילאים צעירים יותר, והיא מפעילה את תוכנית 'זוזו' למלחמה בהשמנה ובחוסר פעילות גופנית בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים, שהובילה לעלייה של כ-30 אחוזים לפחות בהרשמה לחוגי ספורט".
"ההכרה המקצועית, ההצלחה והתשבחות בקרב תלמידים, מורים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים מקבילים בעולם, שלה זוכה פעילות ההתאחדות, מעמידה באור מגוחך את הביקורת המושמעת עלי ידי בעלי אינטרסים שביקורתם אינה עניינית ומהווה חלק ממלחמה עם משרד התרבות והספורט על תקציבים בעקבות הרפורמה המתוכננת שמוביל המשרד".
"בעלי האינטרסים חברו יחד ומנסים לפזר פאניקה ולהטיח האשמות מגוחכות במקום להסתכל ישירות בראי ולבחון מה הייתה תרומתם, אם בכלל, לספורט בישראל. לוי פסבקין למשל ידוע כמי שבמקום להשקיע בתשתיות של ילדים הוא מומחה גדול בייבוא של ספורטאים מוכנים מכל קצוות העולם".
"כאמור, הנתונים שהוצגו על ידי המבקרים מעוותים ואינם נכונים: פחות מ-10 אחוזים מתקציב ההתאחדות מוקדש להוצאות ארגוניות. ההתאחדות, שבידיה תקן ניהול איכות ,ISO 9000 מתנהלת ביעילות רבה ובמקצועיות, ומספקת שירותים למאות בתי ספר ורבבות תלמידים וספורטאים".
"כמו כן, כל עובדי ההתאחדות עובדים בחוזים אישיים על פי כל דין, ובמסגרת עבודתם שמתקיימת בכל רחבי המדינה הם נדרשים לניידות לשם מתן שירותים איכותיים לכל הלקוחות. התאחדות הספורט לבתי הספר לא קמה במטרה להחליף את ההתאחדויות ואיגודי הספורט אלא כדי לסייע להם".
"הגיע הזמן שתהיה תובנה רבתי שבכדי לקדם את הספורט בישראל חייבים ’גם וגם וגם‘ - כלומר שיתוף פעולה בין כל הארגונים בספורט, בחברה ובחינוך בישראל".
לאור תגובת ההתאחדות, חובה לציין כי המרואיינים בכתבה לא "חברו יחד" ופנו ל"מעריב," אלא אנו פנינו אליהם. ההתאחדות, בנוסף לתגובה שלעיל, צירפה לדוא"ל שנשלח ל"מעריב" "המלצות" מאת ראשי התאחדות הכדורעף והכדוריד, כמו ברכתו הרשמית של חנן בן-דור, יו"ר התאחדות הכדורעף, לקראת גמר התיכונים. אלא שמתברר כי בן-דור כלל לא ידע כי ההתאחדות תשתמש בברכתו החגיגית כתגובה לתחקיר "מעריב".
לדבריו, "לא ידעתי שהם שלחו לכם את הברכה כתגובה לכתבה. הייתי ממקימי התאחדות ספורט בתי הספר ויש לי פינה חמה בשבילם, אבל הם צריכים לעבור שינוי בגישה. על פי תוצאות השנים האחרונות, לא הפקנו תועלת מעבודת ההתאחדות, שבין מטרותיה להוות בית יוצר לשחקנים צעירים ועתודה לענף. אין חיבור טוב בין האגודות לבתי הספר, וזהו נושא שדרושה בו רביזיה".
דורון שמחי, יו"ר התאחדות הכדוריד, שדווקא הסכים לכתוב מילות סנגוריה לכתבה, הסביר: "הם שאלו אותי אם אני מוכן לכתוב מכתב ולכן כתבתי. המוטו שלי הוא לא להילחם בגופים".
שמחי, שלא מבקש לעצמו צרות, כתב כי יש שיתוף פעולה מוצלח בין שני הגופים ושיבח את פועלה של ההתאחדות ביצירת תשתית וארגון תחרויות, אבל גם ביקש פרופורציה בנקודת המבט על הסוגיה.
"בזמנו התמקדנו בטיפוח הכדוריד אצל הבנים והשארנו להתאחדות בתי הספר לטפח את הבנות. התוצאה הייתה שאצל הבנים התפתח הענף ואילו אצל הבנות הוא הידרדר. לכן לקחנו לאחרונה בחזרה את כדוריד הבנות אל האגודות, כי הבנו שיש חור ואין דור המשך".
"התאחדות בתי הספר לא הגיעה אל בתי הספר היסודיים, ובחטיבת הביניים זה מאוחר מדי בשביל מי שלא מטמיע פעילות ספורט בילדותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם