נשירת הסיינה: על הנפילה של האימפריה האיטלקית
אחרי עשור נהדר, האיטלקים הודחו כבר בשלב הבתים של היורוליג. משבר כלכלי, נדידה מהאולם הביתי ופייט ממילאנו, מלחיצים את טוסקנה. האימפריה בדרך לדכדוך קבוע ביורוקאפ?
הקבוצה האיטלקית פתחה עונה עשירית ביורוליג, ורק פעם אחת, בעונת ,2005/06 נשרה כבר אחרי שלב הבתים. בארבע מעונותיה ירדה סיינה מהזירה רק במשחקי הפיינל פור. האיטלקים אמנם לא העפילו מעולם לגמר, פעמיים סיימו במקום השלישי ופעמיים ברביעי אבל רק לשש קבוצות יש היסטורית יורוליג עשירה משלהם.
בנובמבר 2011 חצי שנה לאחר הופעת הפיינל פור האחרונה של סיינה, בה הביסה 62:80 את ריאל מדריד במשחק על המקום השלישי, פורסם כי החוב הלאומי של איטליה עומד על כמעט שני טריליון אירו. המשבר הכלכלי פגע נואשות במדינה ולא פסח גם על הקבוצה שהשתלטה על הכדורסל המקומי בשנות האלפיים.
סיינה נאלצה להתמודד עם פגיעה בתזרים המזומנים מהבנק "מונטפסקי“ שמשמש כספונסר, ומאז מרחף על הסגל שלה איום היורוקאפיזציה, הפיכתו לאוסף שחקנים שראוי למפעל המשני ביבשת. בשנה שעברה התמודדה סיינה עם התפרקותו הסופית של סגל הזהב שלה בעשור האחרון, כולל המאמן והג'ל סימונה פיאנג'יאני.
בובי בראון בעונת שיא ומומנטום אדיר בפתיחת הטופ 16 הספיקו לעונה מכובדת, הטוסקנים אמנם הודחו מאירופה לאחר חמישה הפסדים בחמשת המחזורים האחרונים של אותו שלב, אבל אליפות שביעית ברציפות בארץ המגף, שיא איטלקי, שלחה אותם לקיץ עם טעם מתוק למדי.
צפו בשניות ההדחה של סיינה מהיורוליג
גם הסגל הזה לא החזיק מעמד. רק שני שחקנים משמעותיים המשיכו מהעונה שעברה, תומאס רס ודניאל האקט, והקבוצה החדשה שנבנתה בוגדת במורשת ההתקפית של סיינה, עם 67.4 נקודות בלבד למשחק ו-44.5 אחוזים מביכים ל-2 (אחרונה ביורוליג).
למעשה, אילולא שני סלי ניצחון של הפורוורד ג'פרי ויג'יאנו, סיינה הייתה המודחת הראשונה מהיורוליג, אפילו לפני שטרסבורג החלשה ובודיבלניק קייב הבתולית. בזכותם, היא הגיעה למשחק הבית האחרון מול מלאגה עם אפשרות להעפיל במאזן 7:3 זה נגמר עם עוד סל ניצחון. למלאגה.
משחק בית? לא אם תשאלו את האוהדים. כל מי שהיה עד לביקורים של מכבי ת"א בפלאספורט שבסיינה, זוכר את האולם המקומי כביתי במיוחד. הבעיה שלו הייתה הקיבולת: רק כ-6,000 מקומות ישיבה. סיינה, כאחת מ-1קבוצות המהוות את גרעין המפעל ומחזיקות ברישיון A מהיורוליג, צריכה לשחק בהיכל גדול יותר.
וכך קרה שהעונה נדדה הקבוצה במשחקי הבית באירופה לפירנצה, לאולם גדול אך מנוכר על שם נלסון מנדלה. במשחק מול ז'ילונה גורה, למשל, האולם הזה היה חצי ריק. האוהדים האיטלקיים זכו לסולידריות מצד הקולגות בברצלונה, ויטוריה וקובנה, שהניפו שלטים בגנות החלטת היורוליג. בטופ 32 של היורוקאפ תחזור הקבוצה לארח בפלאספורט. לא בטוח שזה ינחם את האוהדים שלה.
בשבועיים האחרונים התפרסמו ידיעות על כך שסיינה חייבת כ-23 מיליון אירו לרשויות המס. בקבוצה אישרו את הבדיקה שנערכת בנידון, והכחישו את הסכום נוכח העובדה שהבדיקה טרם הסתיימה. כך או כך, סיינה עלולה לאבד את רישיון היורוליג בקיץ הקרוב, ושחזור סטטיסטיקת הפיינל פורים שלה גם בשנים הבאו. סתם ספונסר שיבנה אולם גדול וימנע את הגיחות לפירנצה בערבי חמישי נראה כרגע כחלומות באספמיא.
מי שנהנית מכל זה היא ארמאני מילאנו, שפיתחה אובססיה כלפי הקבוצה הטוסקנית ומנסה להעביר לשורותיה כל מי שלובש ירוק ובקיא ברזי הכדור הכתום. זה התחיל עם מאליק היירסטון לפני שנתיים, והמשיך בקיץ האחרון בו העמיסה את קריסטיאן קאנגור, דייויד מוס והמאמן לוקה באנקי. הנוטש החדש הוא האקט, הבובי בראון של 2013/14.
האקט, שלא יגיע לרוממה לאחר שהצטרף לקית' לנגפורד בקו האחורי של המילאנזים, לקראת מאבקי הטופ 16 מול אולימפיאקוס וברצלונה. הכדורסל האירופי עומד בסימן חילופי משמרות בשנים האחרונות. ביוון התאוששה אולימפיאקוס משלטון אוברדוביץ' ופנאתינייקוס עם שני גביעי יורוליג ברציפות, ריאל מדריד מעמידה בצל את ברסה הגדולה של סוף העשור שעבר ומאיימת לשלוט בספרד בשנים הקרובות; וגם בישראל רוחש מתחת לפני השטח תהליך שבו הכתר מט לנפול מראשו של השליט.
בינתיים, סיינה מצליחה לשמור על הדומיננטיות באיטליה, עם מקום ראשון לאחר 11 מחזורים. אבל אם לא יבוא טוויסט בעלילה הכלכלית של הקבוצה הסימפטית, גם הלוזרית הגדולה מבירת האופנה העולמית תחזיק בקרוב בשרביט הכדורסל של ארץ המגף. כדי למלא באמת את הבור שתותיר סיינה, אם וכאשר, נראה אותה מגיעה לארבעה פיינל פורים בעשור אחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם