מיתוס האתוס: מי מפחד ממכבי ת"א
פחות מפחדים ממנה לפני משחקים, פחות חוששים במהלכם. המחצית השנייה כבר לא שייכת לה, גם לא חלק גדול מהשחקנים הבכירים. איך נהרס כוח ההרתעה של מכבי ת"א ומה זה אומר עלינו?
הפועל ת"א דורסת בדרבי, לכמה שניות היתה תחושה שהנה דייויד בלו נכנס בדהירה על חמור צהוב ומחזיר לעולם את הסדר כמו שהכרנו אותו. הרי ככה זה תמיד נגמר.
גדלנו על האגדה. לא משנה כמה עמוק היה הבור. כל אוהד, כל שחקן, וחשוב מזה, כל יריב, ידע שבזמן אמת הבליץ עוד יבוא ויחזיר את מכבי לחוף בשלום. הוא לא הגיע. הפועל ניצחה.
"השתכנעת"? כותב האדוק כעבור כמה ימים, כשמכבי מפסידה בבית לויטוריה. מסר שיחזור במהלך הניצחונות בבלגרד ועל קובאן.
למזלה של מכבי, ביורוליג התוצאות נוטות להסתדר בשלב הראשון. עדיין, התופעות זהות. לא רק שהאתוס על הענק המנמנם, שתמיד יתעורר בזמן ויתנפל על הטרף, כבר לא תופס. המצב הפוך. מכבי, זו שהתרגלנו להכיר בעליונותה המנטלית, בכח ההרתעה שמדיר שינה משחקני קט סל בפיליפינים, הפכה לקבוצת ברקס.
עזבו חזרות לחיים. גם יתרון קשה לה מאוד לתחזק. וכך, פלוס 12 על קובאן הופך בחמש דקות קיפאון למינוס .4 שבוע אחרי שיתרון 18 ברבע האחרון בבלגרד הצטמק לנקודה. יותר מזה, מתחילת העונה האירופאית מכבי הפסידה את כל הרבעים האחרונים, פרט לאחד. גם בליגה, פרט לתבוסה מול הפועל, בשלושת ההפסדים לחולון, נס ציונה וירושלים מכבי הובילה בסיום הרבע השלישי.
בסיטואציות דומות נהוג להעביר שאלות אל מאמן הכושר. לבדוק מדוע נגמר האוויר. לשאול מה לוקה בהכנה. למכבי יש העונה שניים כאלה. רק שהפעם, מסכימים רוב המומחים שנדרשו לסוגיה, הכושר הקרבי, או הפחות קרבי, אינו הנקודה. "הכל בראש," אמרו אתמול שלושה מאמנים בכירים. המקפידים הוסיפו שגם בלב.
לפחות היריבה הערב לא תפריע: הכירו את ריטאס וילנה
הבעיות של מכבי, וזה די ברור, לא מסתכמות בכדורסל. לדעתו של מיקי ברקוביץ', המנצח הגדול בספורט העברי, הם אפילו לא מתחילות בכדורסל.
"היכולת לתפקד תחת לחץ היא שאלה של אופי, הרבה יותר מטקטיקה או יכולת פיזית," הוא מסביר. "מנהיג צריך למצוא. אתה לא יכול להמציא אותו. אי אפשר לקחת את יוגב אוחיון, ואני משתמש בו רק כדוגמה, לתת לו את הכדור בהתקפה אחרונה, להודיע לו שהאחריות עליו ולצפות שבהוקוס פוקוס יוולד ווינר שאוהב, רוצה, ומאמין ביכולת שלו לנצח משחקים.
"זה לא קשור דווקא לאתוס של מכבי. ניצחתי הרבה משחקים על הבאזר גם בנבחרת. קבוצה צריכה שחקנים שהתכונות האלה באות להם בטבעיות. אחרי שמצאת את הגואו טו גאי שלך, צריך גם לבנות עבורו את הסיטואציה המתאימה. להיות עקבי. ליצור ביטחון אצלו ושל הקבוצה בו. כשיש שישה אנשים שאף אחד לא יודע מי אמור לקחת את האחריות היום, ולאף אחד זה לא בא בטבעיות, אתה בבעיה."
כמובן שזה לא נגמר בווינר אחד. הוותיקים, שזוכרים את הקבוצות שבנו את המיתוס, מדברים על עולם משתנה. על שחקנים שמתנהלים אחרת. על חדר הלבשה חלש יותר, שמתקשה להרים את הראש כשבחוץ קר. על קבוצה שבנויה לרוחב, בלי שחקן מוביל אחד (אולי פרט לדווין סמית,' שסובל מפציעה) שמסוגל לנער את החבר'ה.
היחיד עם ניסיון ברמות הגבוהות הוא ג'ו אינגלס, שבברצלונה היה שחקן די שולי. בטח לא מנהיג. גם המילה "מחויבות" חוזרת לדיון. "פעם," אומר מאמן עבר במכבי, "שחקנים היו חתולי רחוב שידעו להסתגל. היום הם מבצעים פקודות, פחות מגדילים ראש ועסוקים יותר בעצמם".
הנה, אם תרצו, מתחברים שוב לברקוביץ,' שבשנות ה-80 הוקפץ חולה מהמיטה על ידי שמעון מזרחי בערב המשחק מול ריאל מדריד. "הוא אמר לי: 'רק תבוא לאולם, שהקהל יראה אותך,"' משחזר הקפטן במיל'. מיקי הגיע לאולם, ובסוף עלה לשחק (בהופעה שנכנסה למיתולוגיה). סופוקליס שחורציאניטיס, שחלה בשבוע שעבר, לא עלה לאוטובוס לירושלים.
נועם אייל, פסיכולוג מומחה, מסתכל על הדברים קצת אחרת. מבחינתו, הבעיה יותר עמוקה משחקן שאיבד ביטחון.
"יש פער עצום," הוא מסביר, "בין התדמית שכולם משמרים על המועדון, לדרך בה מכבי מתנהלת בשנים האחרונות. מכבי הולכת ומתרחקת מהמיתוס, והפכה לקבוצה רגילה לכל דבר. אין לה היום נשק מיוחד, אין לה כוח יוצא דופן. אין לה את היכולות המקצועיות או הכלכליות שהיו. היא לא מושכת שחקנים כמו פעם. גם לא ישראלים.
אז מה הפלא שאלה התוצאות?
"השאלה המעניינת אינה מדוע מכבי איבדה מכוחה, אלא מדוע הציבור לא מוכן להפנים את השינוי. לא מבין שהקסם אבד, וכרגע אולי אין יכולת להחזירו. לא בתיקונים קוסמטיים. אתה מחפש שחקנים שיתעלו? מה פתאום? אין סיבה לצפות מהם להתעלות. הבעיות שם כל כך גדולות, ולא הייתי לוקח אותן לצד הפסיכולוגי, אלא לשאלה האנתרופולוגית.
"הרי ברור שאף אחד במועדון לא ממצה את הפוטנציאל שלו. לא כי הוא לחוץ או כי אין לו חשק, אלא כי הוא נמצא במסגרת לא מתפקדת. אם רוצים שינוי, צריך לשבת ולשאול שאלות יותר גדולות. למשל, איך מאמן בכיר ומצליח כמו בלאט לא ממצה עצמו במועדון.
מכבי במצבה צריכה תהליך ארגוני מקיף ולא פסיכולוג. זה כמו בית ישן שצריך לתחזק, ובבית ישן הצינורות מתפוצצים. אם רוצים להשקיע כדי להחזיר אותו למצב הקודם, צריך מהלכים גדולים. ככה זה בכל העולם. לפעמים מחליפים בעלות, לפעמים מזרימים המון כסף. מאוד נדיר שמצליחים לשמר מועדון במעמד שהיה למכבי כל כך הרבה שנים."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם