775 מילה על טביב
הוא פושט, אין לו אישיות וגם לא חברים. אבל בעלי בית"ר ירושלים רחוק מעולמות תחתונים ואפלים
כל שידוע הוא שמדובר באיש עשיר שהונו נאמד בכמה מאות מיליונים. שקלים או דולרים, גם זאת אף אחד לא יכול להעריך. פרט אחד דווקא כן ידוע. שתחום עיסוקו העיקרי של טביב הוא רשת חנויות שקשורות בספורט ימי ובאופנת מים וים בפלורידה.
שהוא החל את דרכו כזבן וצמח לכדי אימפריה. פה ושם עסקיו חפפו או התנגשו עם עסקיהם של מאיר פניג'ל ונחום שמע. יש כאלה שבטוחים שדווקא כן יש לו עסקים גם בישראל. נדל"ן ואולמי שמחות. בחלקם הצליח ובחלק האחר כשל. אין לו חברים אמתיים. לא בארץ ולא בארה"ב.
יש כמה אנשים שהוא שומר אתם על קשר יותר מהאחרים. אחד הוא בן שכונתו מכפ"ס, השני איש עסקים ישראלי מצליח במיוחד בתחום המסעדנות, אבל הוא כזה שמתרחק מאור הזרקורים ומקפיד לשמור על אורח חיים צנוע ושקט.
02. בעצם יכול להיות שגבי קצרה יכול להיות מוגדר כחבר. אם טביב רוצה להשתטח על קברי צדיקים בצפת, והוא זקוק לבן לוויה, קצרה אף פעם לא יסרב. גם אם הוא כבר בצומת להבים בדרך לאילת. טביב לא יסלח לו. וקצרה רועד מטביב. גם לטיולים משפחתיים בגליל קצרה תמיד זמין.
לגבי אלי אוחנה ואיל קיציס אתם תחליטו באיזו סוג של חברות מדובר. סביר להניח שהיא לא תולדה של מארבים בלבנון, פתיחת צירים בבקעה וחילוץ נפגעים תחת אש בתעלה. גם לא כי השלישייה הזו משכימה ומעריבה פיזורם ברחבי הארץ של בתי תמחוי. רק אינטרסים מזדמנים וחפוזים. קוויקיס שכאלה.
04. בארה"ב אין אחד שיכול להעיד כי הוא רשום בקהילה יהודית מקומית מסוימת. לא בטוח שהסגפנות הזו נובעת מהרצון להסתיר משהו. בהחלט יכול להיות שמדובר באמונה, או בהשקפת עולם שלפיה עדיף לשמור על דיסקרטיות ולהיות כמה שפחות מעורה או מעורבב בחיי הקהילה.
ממילא הוא לא מתפרנס מהם אלא ממיליוני התיירים שמציפים את מיאמי בפרט ופלורידה בכלל ואין להם אפשרות שלא להיתקל באחת מחנויותיו.
אין לי מושג מה טביב עשה בצבא, אם בכלל. אבל הוא מה זה ממודר וממדר. בונקר. בדיוק כמו במודיעין. לא תשמע ממנו מילה מיותרת. כשהוא על שולחן אחד עם עוד כמה אנשים, הוא לא תורם דבר לשיחה. כמעט ואין לו מה להגיד למרות שהוא התחנן לפגישה שבה השתתף גם עורך מעריב לשעבר.
אתה יוצא ממנו די ריק. הוא מבטיח משהו ואחרי כמה שעות מתברר שלא היתה לו כוונה לעמוד בהבטחה. אתה מבקש לאשר או להכחיש אינפורמציה שאתה עומד לפרסם, הוא קודם מכחיש ואז גם נעלם.
את הפרסום במעריב על כוונתו לרכוש את הפועל ת"א הוא כינה "שקר גדול." אם תפרסם אתבע אותך במיליונים. יתרה מכך, ערב פרסום הידיעה, קצת אחרי חצות, כאשר העיתון כבר היה בדרך לדפוס, התקשר גבי קצרה, ובנימה לא נעימה דרש שלא לפרסמה.
כך גם כאשר פרסמנו לראשונה במעריב את הידיעה כי טביב מתכוון לרכוש את בית"ר ירושלים. לא היה ולא נברא, הוא טען כאשר נפגשנו בפונדק דרכים בדרך לגליל. כן, אם אתם תוהים. קצרה היה שם והוא לא התערב בשיחה אלא סעד עם רעייתו של טביב וילדיו בשולחן סמוך.
04. אצל טביב, בניגוד למי שהיה הסאנשו פאנשה שלו, הכול נעשה ונאמר עם חיוך עסיסי ואמיתי. הוא איש טוב במובן הטוב של המילה. לכן הוא כל הזמן מחייך. להתראיין הוא לא יודע. הוא חסר נוכחות או אמירה כלשהי. לא נעים לצפות בו נדחף למצלמות אחרי משחקים כמו ביום שני.
הוא עדיין לא הבין שהמצלמות והעיתונאים אמורים לרדוף אחריו אחרי ניצחונות מרשימים כמו זה על הפועל ת"א בטדי. אין בו חן ואין בו הדר. הוא חסר סטייל. לא פעם מזכירים לטביב את האלימות שהוא הפעיל כלפי אותו נער אוהד הפועל מול ביתו.
או את היעלמותן של מצלמות האבטחה באותם מקרים שבהם אוהדים אדומים הפגינו מול ביתו ואיימו לפגוע ברעייתו ובילדיו. או את אותו צילום אכזרי שבו הוא מכסה את פניו בחולצת טריקו בדרכו למעצר בעקבות פרשיה זניחה מלפני קצת פחות מעשרים שנה שקשורה בסכסוכים פנימיים בהפועל כפ"ס.
זה לא הגיע לו. היה שם המון רוע. רק שאז לא היה מי שיכוון וידריך אותו ויגיד לו את האמת: שהוא לא חייב להיות זמין 24/7 לכל דכפין שרוצה ידיעה. שישמור מרחק. שיצור מצב שבו יכבדו אותו ולא ילעגו לו. שיבין שהוא לא זקוק לשום לגיטימציה. גם לא לזו הדביקה והמוזרה של הבדרן קיציס. שהוא כבר מזמן צריך היה להיות במקום שבו הוא זה שמעניק לגיטימציה לאחרים.
אלא שבינתיים טביב מידרדר למחוזות אפלים כמו זה של אתמול. הדיוטות נוטים לחשוב במקרים שכאלה שאין (רימון) עשן בלי אש. כי למה הרימון הונח מתחת למכוניתו ולא מתחת למכונית של איזי שירצקי למשל.
ועדיין, איך שלא תהפכו את זה, קשה לדמיין מצב שבו הוא קשור לפלילים מסוג זה. טביב אולי חסר אישיות וגם פושט, אבל לפחות עד שיוכח אחרת, הוא רחוק מעולמות תחתונים ואפלים.
05. חיים רמון, בכור צבאן ועידו חג'ג' מתחילים להבין את גודל הברוך של הפועל ת א. אין צורך לדאוג. הפועל תעמוד בכל התחייבויותיה. זו לא הבעיה. הבעיה היא חופש הפעולה המלא שניתן לרן בן שמעון לקנות, למכור ולנהל.
רק אנשים תמימים וחסרי מושג מה הוא ניהול ספורט מקצועי ומקצועני יכולים היו לאפשר לבן שמעון סמכויות נרחבות שכאלה כשעם כל הכבוד, מדיניות רכש, שחקני רכש, מחלקת נוער אמורים להישאר בתחום אחריותם של בעלי הקבוצה והמנהלים המקצועיים שמונו על ידיהם.
מה שנעשה בתחילת העונה במחלקת הנוער של המועדון מהווה דוגמא מאלפת למגלומניה של מאמן מצד אחד, וחוסר הבנה בסיסי מי אמור לקבוע ולנהל בהפועל. בינתיים מעמדו של בן שמעון בסדר. לא פחות, אך גם לא יותר. אף אחד לא מתכוון לפטר אותו. אבל גם מאוכזבים ממנו.
06. מקורבי רמון מספרים שהוא מיואש. שהוא מת לעזוב. שהוא מקדיש ימים ולילות למציאת בעל בית כמו שחר או שרצקי או גולדהאר. בינתיים ללא הצלחה. צבאן וחג'ג' אנשים שהפרוטה מצויה בכיסם, אבל עם כל הכבוד הם לא מסוגלים להחזיק קבוצה כמו הפועל ת"א עם תקציבים של עשרות מיליונים. זה בקושי מספיק להרפתקה יהירה של עונה אחת.
בכלל, הנושא הזה של רכישת הפועל תל אביב הוא מרתק במיוחד. כי לא יכול להיות שאין בנמצא אותו טייקון שיקח על עצמו מועדון שאותו הוא אהד בצעירותו והוא יקר לו גם היום. בניגוד לאופיי, נברתי בארכיונים. מי יכול להיות בעלים פוטנציאלי של האדומים.
יגעתי ומצאתי שניים. האחד הוא חיים כצמן. מילארדר, הבעלים של חברת הענק גזית גלוב. אוהד הפועל שרוף. אבא שלו, יהושע כצמן ז"ל, היה מחזיק תיק הפועל תל אביב בהסתדרות. מפא"יניק ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, מהימים שמפא"י הייתה פטריוטית שיסדה והחזיקה מדינה שלמה על כתפיה.
אז אדוני היו"ר (של גזית גלוב) מר חיים כצמן, סביר להניח שכמה דברים הפועל תל אביב סידרה לך בחיים. מדוע להתכחש לה? מדוע להתעלם? למה להפקיר את הפועל לשליטה בלעדית של גולדהאר ושחר בכדורגל הישראלי.
ובינינו מר כצמן, מה הם כמה מיליונים בכל עונה לקבוצת נעוריך? אינני רוצה להיכנס חלילה לכיסך. הדבר גם נוגד את השקפת עולמי הכלכלית-חברתית. הלא תחמול? או יגאל אהובי. נדל"ניסט ומיליארדר. אוהד הפועל דוק שיודע כי אין לה בעל בית אמיתי. שהקבוצה מתנהלת אך לא מנוהלת. לא תחוס, יגאל?
ומדוע שהשניים, כצמן ואהובי לא יחברו להציל את הכדורגל הישראלי מהשעמום הצפוי לנו אם לא ימצא מי שיצילנו מכספו של גולדהאר.
אקו"ם