תואיר את עינינו: תכירו את הבעלים החדש של אינטר
באיטליה מקבלים בקרירות את הבעלים החדש של אינטר, ותוהים איך איל ההון המחושב מאינדונזיה ישתלב עם התשוקה שמאפיינת את מגרשי הסרייה A
בניגוד גמור אליהם, איל התקשורת האינדונזי אריק תואיר (43), שהפך השבוע רשמית לבעלים של 70 אחוזים מאינטר מילאנו, מודה בפה מלא: הוא רוכש קבוצות ספורט בכל העולם כדי לעשות עסקים ולגרוף רווח כלכלי. עניין סנטימנטלי? הזדהות עם המועדון? תרומה לקהילה? לא אצל תואיר.
טייקון התקשורת האינדונזי, שפניו יהיו מוכרים בקרוב לעשרות מיליוני אוהדי כדורגל באירופה - לפחות כמו אלו של רומן אברמוביץ', נולד עם כפית זהב בפה. הוא נצר לאחת ממשפחות האצולה הידועות והחזקות בארצו. אביו, טדי תואיר, הוא ממקימי תאגיד רכב אינדונזי ענק ואחיו גריבאלדי הוא אחד הבנקאים העשירים במדינה.
עם סיום לימודי תואר שני בתקשורת ופרסום באוניברסיטה בארה"ב, שב תואיר הצעיר לאינדונזיה וביקש לצאת לדרך עצמאית כאיש עסקים. הוא כיוון לתחום התקשורת, למרות שבני משפחתו ניסו להניע אותו מהמהלך. הם טענו כי מדובר ב"התאבדות עסקית", אך תואיר התעקש.
ב-2001 הוא קנה את העיתון האינדונזי "רפובליקה" שעמד בפני פשיטת רגל. תוך שנים אחדות הוא העמיד את העיתון על הרגליים והקים אימפריית תקשורת שבבעלותה מספר עיתונים יומיים, מגזינים, תחנות רדיו, טלוויזיה ואתרי אינטרנט. במקביל העמיק תואיר את מעורבותו בתחום הספורט: באמצע העשור הקודם הוא רכש שתי קבוצות כדורסל אינדונזיות ומכהן עד היום כיו"ר איגוד הכדורסל הדרום מזרח אסייאתי. בשנת 2011 הוא נכנס בסערה לשוק הספורט האמריקאי והפך יחד עם כמה שותפים, ביניהם השחקן וויל סמית', לבעלים של פילדפילה76' מה-NBA.
שנה לאחר מכן הוא רכש גם את השליטה בדי.סי. יונייטד מה-MLS. בראיון לערוץ בלומברג סיפר תואיר בגלוי כי מה שהניע אותו להשקיע בספורט האמריקאי הוא הרצון לקדם את עסקיו ולהיכנס לתודעה של הקהל האמריקאי.
"קניתי את פילדלפיה בגלל הפוטנציאל העסקי בספורט בארה"ב", הכריז איל התקשורת, "במדינה שלי הספורט הוא תחביב בלבד. בארה"ב אפשר לעשות מזה עסק ואני קודם כל איש עסקים. עניין תקרת השכר ואופן חלוקת הרווחים בין קבוצות ה-NBA הופך את הליגה לשילוב קפי טליסטי-סוציאליסטי. המבנה מאפשר לכל קבוצה להפוך למנצחת ואין קבוצות שמודחות מהליגה, כנהוג בכדורגל האירופי. זה הופך את העניין ליחסית בטוח עבור משקיע. ההשקעה בספורט מאפשרת לי להגיע לקהלים עצומים בארה"ב וזה נהדר לעסקים שלי".
כשנשאל על המניע לרכישת די.סי. יונייטד השיב: "הכדורגל בארה"ב הוא עסק שצומח ב-20 אחוזים בכל שנה, ולכן יש לענף הזה פוטנציאל עסקי מעולה". עכשיו , הופך תואיר לאיש החזק של אחת הקבוצות המפוארות באירופה, וכאן הוא כבר ייבחן תחת זכוכית מגדלת. הנראזורי הם ממש לא די.סי. יונייטד, ובאיטליה כבר מודאגים מהפערים בין התשוקה למשחק שמאפיינת בעלי קבוצות בארץ המגף לבין הראש העסקי של הבוס החדש.
"כסף לבטח לא יהיה חסר בעידן תואיר, אבל השאלה הגדולה היא עד כמה יש כאן אהבה למשחק, אם בכלל", נכתב ב"קוריירו דלה סרה", מיד לאחר שנודע על השלמת העסקה. תואיר, אגב, נפרד מסכום המוערך בין 250 ל-300 מיליון אירו על מנת שהנשיא היוצא מאסימו מוראטי יפנה את כסאו לאחר 18 שנות שליטה.
הכיוון אליו הולכת אינטר עדיין אינו ברור, בטח כשהמגמה הכלכלית בכדורגל האיטלקי היא הידוק חגורות והתייעלות. תואיר שומר את הקלפים צמוד חזה ולא מגלה אלו סכומי כסף הוא מתכנן לפזר, וכיצד בדיוק ישקיע במועדון ממילאנו.
מי ששופך מעט אור הוא דווקא מוראטי. "החוקים בכדורגל השתנו", הסביר . "הכסף שמגיע מזכויות השידור וממכירת שחקנים אינו מספיק כדי להחזיק מועדון כדורגל. כדי להחזיר אותנו למקום אליו אנו ראויים, צריך להקים איצטדיון חדש ולהפוך את' אינטר' למותג בינלאומי".
המשימה הזאת אולי נשמעת שאפתנית, אבל הבוס החדש של הנראזורי לא נבהל. רחוק מזה. "הפילוסופיה העסקית שלי היא שאין דבר כזה השקעה לטווח קצר", הכריז תואיר. "בהשקעות שלי אני מצפה לראות פירות תוך חמש עד עשר שנים. ככה אני עובד".
פני הכל, הטייקון האינדונזי נחוש לטפל בנושא הבוער מבחינתו: ריכוך דעת הקהל השלילית סביבו באיטליה. "זה נכון שאני קודם כל יזם", אמר הבוס החדש של אינטר לאחר שדבר העסקה פורסם ברבים, "אבל אני גם אוהד כדורגל, ואני מודה למוראטי על ההזדמנות להצעיד את המועדון הזה לתקופה חדשה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם