נתי כהן: "קל לדבר על אידאלים. במציאות, גיסי שואל אותי למה אני לא מצליח"
המאמן הוותיק פותח את העונה ה-24 שלו כמאמן, הפעם במכבי אשדוד. נתי מי? נתי כהן, מאמן נוער מוערך שבגיל 40 עולה בפעם הראשונה למגרש של הגדולים. "כל עוד אתה לא בבוגרים, אתה לא קיים. בסוף, לכל אחד יש אגו"
אולי מייק ששבסקי לא מכיר את הסיטואציה, אבל לנתי כהן נמאס. מאמנה החדש של מכבי אשדוד, האיש שהמשיך לאמן קבוצות קט סל גם בעודו מאמן נבחרת הקדטים של ישראל, הרוויח במחלקות הנוער קצת פחות מהמפקד הנערץ של מכללת דיוק. אבל יותר מזה, הוא הרגיש שאף אחד לא יודע שהוא קיים.
"תשאל שחקני NBA", הוא מציע. "גם בשיא הקריירה, הם מדברים על המאמן מהקולג' בהערצה. הוא אגדה מבחינתם. אני מתחיל את העונה ה-24 שלי כמאמן. בגיל 17 היתה לי תעודת מדריך. אם בימים ההם היה אינטרנט, אפשר היה לראות בכמה גביעים ואליפויות זכיתי עם נוער, נערים וילדים. אבל מאוד קל לדבר על אידאלים, ועל טיפוח נוער כדרך חיים. במציאות, אני יושב במפגש משפחתי, ואיזה גיס ישאל למה אני לא מצליח. ועכשיו, פתאום מראיינים אותי בגיל 40, וקוראים לי מאמן צעיר בעונתו הראשונה".
עכברי הכדורסל המעמיקים יותר מכירים אותו מהימים בצפון. כמנהל מחלקת הנוער בגליל העליון, הוא הוביל את יוגב אוחיון לאליפות בתי הספר עם עמק החולה, ולניצחון בגמר אליפות המדינה על מכבי ת"א. עוף מוזר במקצוע שרגיל לחיי נוודות.
11 שנים רצופות במחלקת הנוער בחולון, חמש בגליל. לאשדוד הוא מגיע אחרי שלוש עונות באליצור יבנה מהליגה הלאומית. בין לבין עבד באקדמיה בוינגייט. בדרך, הוא מספר, כבר הגיעו הזדמנויות בליגת העל. גם כעוזר, אפילו כמאמן ראשי. הוא שקל, התלבט. עכשיו, בגיל מבוגר יחסית לתחילת הדרך של רוב מקביליו, הוא מצטרף.
בעצם, אם אתה באמת אוהב את זה, ואתה מדבר כל השנים על תהליכים ודרך, למה לא לשים פס על הסביבה, ולהחליט שאתה מקדם נוער לא כמקפצה לשלב הבא, אלא כיעד?
"עשיתי את זה הרבה שנים, ועובדה שעברתי את המסלול הכי לאט שאפשר. תמיד שאלו אותי,'נו, למה אתה לא מאמן בוגרים'. אבל מאוד נהניתי. רק שבמציאות שלנו זה לא עובד. כל עוד אתה לא בבוגרים, אתה לא קיים. כדי להתפרנס מעבודה עם נוער, אי אפשר רק לאמן את הקבוצה.
"צריך לקחת עוד תפקידים במקביל. גם לא מאוד משנה מה אתה עושה במחלקה שלך. זה לא שאם תבריק, תקבל בעונה הבאה עוד שקל למשכורת, כבוד, יחס, חשיפה. כלום. בסוף, לכל מאמן, לכל אדם, יש באיזשהו מקום אגו, שאומר'אולי אני באמת צריך לעבור לבוגרים כדי לקבל הכרה'".
וכן, ברור לו שהמעבר בין העולמות כשלעצמו לא מבטיח כלום. בטח במציאות שבה הדרך להיכנס לחדר עוברת באופן טבעי בקבוצה צנועה עם תקציב מוגבל. ברור לו גם שהמילים היפות על חזון וריצה למרחקים ארוכים נעלמות במסיבות העיתונאים של טרום העונה.
זו עוד אחת מהסיבות, מסביר כהן, שלא רץ להצטרף אל הגלגל. "אני לא איש של הוקוס פוקוס. יסלחו לי על הקלישאה, אבל אני באמת מאמין בדרך ובחזון. גם ביבנה נשארתי שלוש שנים. אני יודע שבליגת העל לא כל כך סופרים תהליכים, אלא תוצאות, ורוצים אותן כאן ועכשיו.
"אני יודע שלא יזכרו תקציבים ויעדים ריאליים. אני גם יודע איך הרגישו חברים, שעברו תקופות מאוד קשות כשנכנסו, או ניסו להכניס רגל לליגת העל. חלקם שרדו, חלקם לא. אני חושב שהיום אני יותר בשל, ומקווה שגם אם ההזדמנות הראשונה לא תסתדר, תהיה הזדמנות שניה".
כשכבר מבינים שליגת העל היא היעד, ואתה יושב בצד בגיל 38 ורואה שחקני עבר צעירים מקבלים את הצ'אנס לפניך. איך זה מרגיש?
"בכנות? פשוט תסכול אדיר. לא רק שלי. אני חי בתוך עמי, ומדבר עם מאמנים. לא קל לראות שחקנים פורשים שמיד עוקפים אותך בסיבוב בלי לאותת. עוקפים דרך שעשית שנים. מסלול יסודי, שאמור להיות האידאל. אבל אלה דברים שאני לא יכול לשנות, אז השתדלתי לא להתעסק בהם".
העונה, באופן די נדיר, נכנסים למשחק שני מאמנים חדשים, שאינם שחקני עבר. נדב זילברשטיין ממשיך עם נס ציונה מהליגה השניה. באשדוד החליטו לצאת מהקופסה ולהמר על כהן. לא מובן מאליו, גם לא מבחינתו.
"יותר קל להנהלה להיכשל עם מאמן מוכר מאשר איתי", הוא אומר. "צריך אומץ לקחת מישהו חדש בליגה. אני יכול רק להבטיח שאעשה כל מה שאני יודע כדי שהצ'אנס הזה ישתלם לכולנו".
ואם כבר קופצים ראש למים של הגדולים, כהן הולך עד הסוף. מעבר לתקציב, על פניו, הנמוך בליגה. לשוק הישראלי הדליל, ששולח אותו להתמודד עם חוק רוסי ללא ישראלי בכיר, בארבעת המחזורים הראשונים תתארח אשדוד בירושלים, חיפה ואצל מכבי ת"א. הכנסת אורחים מהמרשימות שנראו כאן למאמן החדש בשכונה.
"המציאות ברורה לי, ואני מקווה שגם לסובבים. אני יודע שאני במבחן, ושעל המגרש מדברים לא רק עבודה ודרך, אלא גם סגל וכישרון. אם אני חושב שיש לנו כלים לעמוד בזה? אני משוכנע. אחרת לא הייתי כאן.
"החוק הרוסי לא מקל על הקבוצות הקטנות. כל הבכירים בארבע קבוצות. מעמד הביניים העלה דרישות, אז גם בו לא יכולנו לגעת. אני יודע שהשחקנים שלי לא בהכרח היו בחירות ראשונות של מאמנים אחרים, אבל אני באמת מאמין בהם ושמח שהם איתי.
"צריך לעבור בשלום יחסי את הגל הראשון של ההגרלה. אם לא נתפרק ונעמוד על הרגליים, נדע להמשיך משם. בסוף, ברור שהמטרה הראשונה היא לברוח מהתחתית. אני מבין את זה, ההנהלה מבינה את זה, ומדברת על בניה לטווח ארוך. אבל אני מבין במקביל שעם כל הדיבורים היפים, בסוף לא אשפט על הדרך, אלא על התוצאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם