חימר ביד היוצר: האקדמיה בטניס מביאה לכם תוצאות
יש עתיד לטניס הישראלי. זה אולי ייקח קצת זמן, אבל זה בדרך. עשרות בני נוער מרחבי הארץ נבחרו בפינצטה לאקדמיה במרכז הטניס ברמה"ש, ומקבלים את התנאים שעד לא מזמן היו בגדר חלום. כולל המשטח האדום ההוא. הפעם, זה גם לטווח ארוך. הכל בשביל מחבט או שניים בסבב המקצועני
מרבית המגרשים במרכז הטניס ברמה"ש עומדים מיותמים, ממתינים לילדי האקדמיה החדשה, 27 בנים ושבע בנות, שיסיימו בעוד כמה שעות את יום הלימודים שלהם ויגיעו להתאמן. ירוצו, יחושו את משטחי החימר החדשים, ילמדו כיצד להתנהל על המגרש.
ההמתנה הזאת אמורה להשתלם. גם היא, כמו אלפי פרטים קטנים אחרים, טריוויאלים, בסדר היום של המרכז ושל האקדמיה שהחלה את פעילותה השנה, אמורה להוביל את הטניס הישראלי לטווח ארוך, לייצר שחקנים ושחקניות שיתאימו לסבב הטניס המודרני. טניסאים שיוכלו להשתלב בענף שדורש, יותר מתמיד, יכולת פיזית גבוהה לצד כישורים מנטליים מפותחים לא פחות, שמגובים במעטפת מקצועית רחבה.
המנהל המקצועי, שלא מתקשה להעביר את הזמן עד שהילדים יגיעו להתאמן, הוא הראל לוי. מקום 30 בעולם בדימוס, קילומטראז' נאה בנבחרת הדייויס וניצחון נאה עוד יותר ברזומה על פיט סמפראס. הוא רץ מפגישה לאימון, ובדרך עוסק בשכלול העבודה במיזם השאפתני ובמסעות גיוס תרומות לתקציב המוערך בכ-8.5 מיליון שקל - הכל כדי לאפשר לילדי האקדמיה תנאי עבודה אופטימליים.
זו לא הפעם הראשונה שפרויקט כזה יוצא לדרך בארץ, גם לא ניסיון הבכורה של המרכז לטניס עצמו. ההבדל, טוען לוי, טמון בחשיבה לטווח ארוך. היא זו שאמורה לעשות הפעם את ההבדל, ולספק את התוצאות שהיו חסרות בגרסאות הקודמות. "היו פה תוכניות טובות יותר ופחות, אבל זו הולכת שמונה שנים קדימה מרגע הקליטה - וגם זו תקופה קצרה יחסית".
האיתור הראשוני מתבצע ב-14 מרכזים של המרכז לטניס ברחבי הארץ. שם ניתן דגש על התהליכים הראשוניים, הבסיסיים, המקנים עקרונות עבודה נכונה, במטרה שהילדים יגיעו לגיל 13 עם הכלים הבסיסיים של שחקני טניס. "אנחנו מזהים את הפוטנציאל, ומי שמראה יכולות שמתאימות לאקדמיה, יזומן. מכיוון שהפרישה שלנו רחבה, אנחנו מגיעים לכל מקום ומכירים כל שחקן בולט. יש 170 שחקנים תחרותיים במרכזים השונים, ו-30 המצטיינים יהפכו לחלק מהאקדמיה".
מרגע כניסתם לפרויקט, ועד עזיבתם אחרי גיל צבא, הטניסאים הצעירים מוקפים באנשי צוות מכל קצוות הקשת: מאמנים, רופאים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, מאמני כושר. כל מה שדרוש כדי לספק את התנאים הטובים ביותר שיהפכו אותם למקצוענים. השמות מאחורי התפקידים הם כמה מאנשי המקצוע הבכירים בארץ, משחקני עבר כמו נועם בר ונועם אוקון, דרך המאמן הוותיק רונן מורלי שאחראי על קאדר המאמנים הרחב, ועד ד"ר יובל חיגר, מאמן הכושר שעבד בעבר עם שחר פאר, וד"ר יוני ירום, רופא נבחרת הדייויס.
"המעטפת הזאת חשובה מאוד להתפתחות של השחקנים", מסביר לוי, "והילדים מקבלים את כל מה שצריך. אבל זה בא במקביל לדרישות שלנו. אנחנו מצפים מהם לעמוד ביעדים שאנחנו מציבים.
"בכל רבעון אנחנו בודקים את התוכנית, ומנסים לראות האם אנחנו בכיוון הנכון. מצד שני, צריך לזכור שאנחנו מתמודדים עם אחוזים נמוכים מאוד - רק 0.2 אחוזים מהשחקנים שמתאמנים יהפכו להיות שחקני טניס שמתפרנסים מהענף. אבל מה רע בזה שנוציא שחקנים לקולג'ים, או שיהפכו למאמנים?
"בחזון האקדמיה אנחנו מצהירים שהמטרה היא להוציא שחקנים מצליחים לסבב, אבל אנחנו נדרשים גם לחינוך הילדים. אם מתוך 1,000 נצליח לייצר שחקן טוב אחד, אנחנו ענקים. אנחנו מבקשים לחנך אותם לערכים, לתת להם כלים לחיים. ייצור שחקנים ברמות הגבוהות ביותר יהווה הצלחה גדולה מאוד".
מעל מגרשי הטניס מתנשאת הפנימיה, המשקיפה אל הקצה המערבי של כביש 5 ואל משטחי החימר. שם מקבלים ילדי האקדמיה ארוחות, תנאי מחיה נוחים ונוף למגרשים, שלא ישכחו לשם מה הם נמצאים שם. כשיורדים במדרגות נתקלים במשפטי מוטיבציה מרוחים על התקרה. כל מה שיכול להטמיע בהם את תחושת הווינריות נלקח בחשבון, ומבוצע.
בר ואוקון, שניים שיודעים מה זה להתפתח ולהתברג בסבב (אוקון דורג בשיאו 95, בר נעצר ב-127), מספרים שמעולם לא ניתנו לכישרונות הצעירים תנאים טובים כאלה. "הילד מקבל עזרה גדולה גם בדברים כמו טיסות ולימודים", אומר אוקון.
"הוא מקבל סיוע לאורך כל השנה, והכל סובב סביב הטניס באופן מלא. כולם פה נושמים טניס. הצוות מגובש מאוד וכולם מתאמנים יחד". בר מוסיף: "הכל בילט אין. תשומת הלב לכל שחקן היא כמעט אישית, מהצוות המנהל ועד לצוותים הרפואיים. כל דבר שיכול לעבור לשחקן בראש, יש אדם שיכול לתת לו מענה".
לוי, שתחתיו עובדת שחקנית העבר והעו"ד הילה חוטר ישי, נתלה בקשר עם הקולגות מחו"ל. "לכל אחד יש מה לומר. בנינו את התוכנית משיתוף פעולה של כולם, וכשהצגתי את הדרישות של האקדמיה הבהרתי את ההיקף הדרוש של הצוות. בלעדיו ומבלי שתהיה פה עבודה משותפת, המיזם הזה לא היה הופך למה שהוא".
ישראל ידועה כגן עדן למשטחים קשים. הם פרושים כמעט בכל הארץ, דומיננטיים מאוד - בעיקר בשל הקושי הגדול באיתור סוגים שונים. ברמה"ש יש חמישה מגרשי חימר חדשים, מגובים במערכת השקיה מתקדמת שמתחזקת את החומר הרגיש. חלק ממטרות הפרויקט היא יצירת זיקה למשטח האדום, תרגול המשחק העליו ואופן העבודה הייחודי לו.
"שנת הטניס מורכבת מעונת משטחים קשים בתחילתה, עונת חימר ששיאה ברולאן גארוס, עונת דשא קצרה וחזרה למשטחים הקשים של ארה"ב", פורט לוי. "מבחינתי כמנהל מקצועי, החימר הוא בגדר חובה, ואני מעוניין להגביר את היקף המשחקים עליו.
"ילד שגדל על חימר מקבל כלים טובים יותר. בקבוצות הצעירות יותר אנחנו מקפידים שהם יהיו כמה שיותר על החימר. טניסאי נדרש לדעת לשחק על כל המשטחים, והמודל של רפאל נדאל, שהוכיח לכולם שהוא יכול לקחת את ווימבלדון על אף שגדל על חימר, צריך להיות תקף לכל שחקן. אי אפשר להגביל את עצמך למשטח אחד, ולכן הילדים נדרשים לחוש מגיל צעיר את המשטחים השונים".
נבחרות הילדים של האקדמיה - כל אחת כוללת את השמונה הטובים ביותר בכל שנתון - מקפידות לשחק על החימר. לכל נבחרת יש מאמן משלה, וכולם מאוגדים תחת שרביטו של מורלי. "הילדים חווים את המגרש כבר מגיל שמונה, כך שנוצר מצב שכשהם מתבגרים, הם שיחקו עליו עשרות פעמים, אולי אפילו מאות".
ב-16.00 מתחיל אימון החימר של גילאי 14. רם הראל כבר נח במתחם הפנימייה, והצוות שאחראי על הכשרת דור העתיד נערך לעוד אחה"צ של טניס. כולם כאן חיים ונושמים את הענף. כשהציפייה היא לגדל את האנשים שיחזיקו את ישראל בבית העליון בעשור הבא, אולי כבר בשלהי הנוכחי. אין דרך אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם